נציב המים: החל מ-2010 לא יהיה מנוס מהקמת מתקן התפלה חדש כל שנתיים

לדברי טל, הביקוש למים באיזור הולך וגובר בעקבות העלייה ברמת החיים, הריבוי הטבעי והתדלדלות מקורות המים. כל אלה מחייבים תוספת מים מלאכותית באמצעות התפלה או יבוא מים. עוד אמר טל, שנושא המים מחייב שיתוף פעולה בין כל מדינות האיזור באמצעות פרויקטים משותפים, וכי רק כך ניתן יהיה להתגבר על משבר המים שפוקד את האיזור.

טל הדגיש, שתוכנית ההתפלה עד לסוף העשור קובעת ייצור 315 מיליון מ"ק מים בשנה, 20% מכלל צריכת המים השפירים בארץ. לדבריו, ההתפלה תורמת לא רק למאזן המים, אך גם לאיכותם, שכן היא מסייעת להפחתת כמות המלחים במים. לדבריו, בעוד שמי הכנרת מכילים 250 מיליגרם לליטר (מג"ל) כלורידים, המים המופקים במתקני ההתפלה מכילים 20-70 מג"ל כלורידים בלבד. ערבוב מי כנרת עם מי ההתפלה גורמים לירידה בכמות המלח ולשיפור איכותם.

עד כה הוקם לאורך חופי הארץ מתקן התפלה אחד, באשקלון, המספק 100 מיליון מ"ק מים בשנה, המוזרמים לנגב. מתקן ההתפלה בפלמחים לייצור 30 מיליון מ"ק נמצא בשלבי הכנה. מתקן ההתפלה בחדרה, ליצור 100 מיליון מ"ק מים בשנה הנמצא בהכנה.

משרד החשב הכללי באוצר, החליט לחלט את הערבויות שהפקיד קונסוצריום כרמל התפלה, שהתחייב להקים מתקן במפרץ חיפה, לאחר שלא עמד בתנאי החוזה. מועד הקמת יתר המתקנים אינה ידועה לפי שעה. טרם ידוע האם מקורות תקים את המתקן שלה באשדוד.

החשכ"ל, ירון זליכה, אמר שישראל הופכת למעצמת פרויקטים של BOT ו-PFI, בשיתוף הסקטור הפרטי, בכל הקשור למשק המים. לדבריו, שינוי התרבות הניהולית והידיעה שמשרדו עלול לחלט כספים בעקבות אי עמידה בתנאי המכרז, הופכים את התחום לרציני ויעיל הרבה יותר.