רכבת קלה בדרך הכי קשה

הקו האדום, הקו הראשון של הרכבת הקלה בגוש דן, יוצא בימים אלה לדרכו הקשה והארוכה. לכאורה, בעוד 6-7 שנים יפתור הקו חלק מבעיות התחבורה בתל-אביב וביפו עצמן, וכן ביישובים הקשורים בטבור המטרופולין: פתח-תקווה, בני ברק, רמת-גן ובת ים. מדוע לכאורה? מפני שהנעלמים רבים, בפרט במה שנוגע לחלק התת-קרקעי של הפרויקט, והריאליסטים מניחים שאי-אפשר יהיה לעלות על הרכבת בשנת 2012, אלא רק בשנת 2014.

אמנם, העיכובים עלולים להיות טכניים בעיקרם ולא כספיים, כעין אלה שעיכבו את הביצוע של פרויקטים תשתיתיים אחרים, רבי רושם ותקציב. לפני ימים מספר נמסר, שהבנק האירופי להשקעות ישתתף במימון הרכבת הקלה ויעמיד לרשות הזוכה במכרז כסף זול יחסית. זוהי עובדה חשובה כשמדובר בהשקעה, שתגיע במקרה הטוב ל-10 מיליארד שקל. על כל פנים, כדי להתגבר על חלק מסוים מבעיות התנועה בתל-אביב רבתי צפויים תושבי העיר והמסתובבים בה ל-7 או 9 שנים מעצבנות למדי, כפי שיוכלו לספר להם תושבי ירושלים, המתנסים כבר כמה שנים בעבודות התשתית של הרכבת הקלה שעתידה לשרת אותם - שירות חלקי, כמובן - בבוא היום.

הקו האדום של הרכבת התל-אביבית נסחב עד עתה מדחייה לדחייה, בגלל הקושי להכין כהלכה את ההצעות למכרז. התקווה היא, שהחברה הזכיינית תתגלה בקיץ ואילו העבודה תתחיל ב-2007. כל זה בתנאי שלא יחולו עיכובים בגלל שאלות חדשות או שאלות שכבר התעוררו, למשל: מה יהיה חלקן של העיריות במימון הפרויקט, או מה יהיה אורך התחנות התת-קרקעיות. בתחילה דובר על תחנות באורך 105 מטרים. עתה מדובר על תחנות באורך 70 מטרים, שתחסוכנה 100 מיליון שקל אבל תעוררנה בעיות לוגיסטיות, בייחוד אם ירצו להאריך את הרכבות בעתיד.

בהנחה שהשאלות תיפתרנה, אפשר יהיה לגשת לשאלת הקו השני, הקו הירוק, שצריך לצאת מהרצליה, לחצות את תל-אביב לאורכה ולהגיע לראשון לציון מערב דרך חולון. הקו הירוק, שאם ייסלל יקל על תושבי תל-אביב והסביבה בדורות הבאים, כבר מעורר כמה שאלות, כשהנוקבת בהן היא שאלת הניקבה: האם תיחפר מנהרה מתחת לרחוב אבן גבירול, או שהרכבת תיסע על פני השטח לאורך הרחוב הזה? הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה החליטה, שלאורך רחוב אבן גבירול הקו יהיה תת-קרקעי. באוצר ובמשרד התחבורה חישבו ומצאו, שקו עילי יעלה 25-30 מיליון דולר לקילומטר, ואילו קו תחתי יעלה 150 מיליון דולר לקילומטר- דבר שיוסיף מיליארד דולר לעלותו של הקו הירוק. אז הקו ברחוב אבן גבירול יהיה עילי או תחתי? נודע שמסתמנת פשרה טיפוסית: בין רחוב קרליבך ורחוב ארלוזורוב הקו יהיה תחתי, ובין רחוב ארלוזורוב וגשר הירקון הקו יהיה עילי - ובא לציון גואל.

בעצם, הגאולה יכולה לבוא לא לציון אלא מציון. לאחר שנים של הכנות לסלילת הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים, התגלה בעיר הקודש דבר שאפשר היה לגלות עוד קודם לכן: אפשר לסלול נתיב לתחבורה ציבורית בלי פסים ובלי תשתיות יקרות, ולהעניק לתושבים תחבורה טובה יותר מזו שתעניק להם רכבת קלה, שיש לה פסים מלמטה וכבלי חשמל מלמעלה. קרה הנס בעיר הקודש, ובטרם הוחל לסלול את מסילת הרכבת הקלה האדומה ולפרסם מכרז לרכבת הקלה הכחולה, שצריכה לחבר את תלפיות להר חוצבים, התברר שיש פתרון זול יותר וגם טוב יותר. מה הפתרון? כביש. נכון, כביש נפרד לתחבורה ציבורית, אבל כביש שאינו נזקק ליסודות כבדים מעין אלה שנזקקת להם רכבת, וגם לא צריך לעטר אותו בכבלים מכוערים, מאחר שיסעו אליו אוטובוסים היברידיים: יניע אותם בנזין בקטעים הפתוחים יחסית, ויניע אותם מנוע חשמלי בקטעים הצפופים והסגורים יחסית. במילים אחרות, ייסעו על הכביש הזה אוטובוסים ידידותיים לנוסעים ולסביבה.

האוטובוסים יהיו ידידותיים לנוסעים, מפני שרכבת מחייבת מרחק גדול בין התחנות, ואילו האוטובוס יכול להתאים למרחק קצר בין התחנות - דבר נוח לנוסע גם ביום גשם וגם ביום חמסין. יתר על כן, למרות שיהיו אלה אוטובוסים גדולים, אין מדובר בכלי תחבורה המיועד ל-600 נוסעים. לכן, תדירות הנסיעה תהיה גדולה בהרבה מתדירות הנסיעה של רכבת - אלא אם כן יחליט עם ישראל לממן המון רכבות ריקות למחצה או לשלושה רבעים בשעות שאינן שעות שיא.

כמובן, הפיכת הקו הירוק התל-אביבי לקו הדומה לקו הכחול הירושלמי תפתור עוד בעיה חשובה: לא זו בלבד שעלות הסלילה והתפעול תהיה נמוכה יחסית, אלא שלא יהיה צורך להמתין לדור הבא כדי להכשיר את הקו לתנועה. אפשר יהיה לגייס את הכסף הדרוש להכשרת המסלול כנת"צ בתוך שנים לא רבות, בלי להעמיס על הציבור סבל פיזי ממושך ומיותר.

אכן, הגיוני היה ללמוד את הלקח הירושלמי כבר בקו הראשון בגוש דן, הקו האדום. הפתרון המסילתי יקר יותר ונוח פחות גם בקו הזה. אבל כנראה שיש הכרח לשגות ולבזבז כספים בטרם מגיעים לפתרון הנכון. גם בירושלים הבינו שקו אוטובוסים חדישים, נוחים וידידותיים לנוסע ולסביבה עדיף על רכבת, רק אחרי שהעיר והמדינה הסתבכו עם הקו הראשון.

ובהקשר זה לא מיותר להציג בפני הציבור התל-אביבי לקח ירושלמי נוסף: הקו הכחול, קו האוטובוסים החדישים, יהיה גמיש מן הקו המסילתי במה שנוגע למסלול הנסיעה: מאחר שהאוטובוס נוסע על כביש, אפשר יהיה להסיע אותו גם מעבר לקצות הנת"צ וגם להסיע אותו מן הצדדים אל הנתיב עצמו. לא מיותר להזכיר, שפתרון קווי אינו יכול להספיק למטרופולין, שיש לו רוחב ולא רק אורך.

בקצרה, בטרם יקדחו פטישי האוויר ברחובות תל-אביב, כדאי לחשוב על פתרון גלגלי לבעיות התנועה, אם רוצים להקל על התחבורה בגוש דן לפני בוא המשיח.