הרכבת תתחשב בשיקולי הסביבה כבר בשלבי התכנון הראשוניים

רכבת ישראל מגבשת תוכנית אסטרטגית לשינוי תכנון המסילות כדי להכניס לתוכן מראש שיקולים סביבתיים. עד כה התכנון ברכבת ישראל כלל רק שיקולים הנדסיים, תפעוליים וכלכליים. ההתייחסות להיבטים הסביבתיים בתכנון היתה רק לאחר דיונים בוועדות התכנון במסגרת הנחיות של הוועדות או במסגרת דרישות בהליך ההתנגדויות.

ברכבת ישראל מדגישים, כי הרעיון הוא ליצור דינמיקה קבועה של תכנון הלוקחת בחשבון ומראש, שיקולים רחבים לרבות הסביבתיים. היום אין נוהל מסודר בעניין, והטיפול במפגעי סביבה הוא נקודתי.

רכבת ישראל ספגה ביקורת חריפה על התנהלות לקויה בטיפול במטרדים סביבתיים. מדו"ח שהוכן במשרד לאיכות הסביבה ופורסם ב"גלובס", עולה כי הרכבת גורמת למטרדים סביבתיים חמורים והיא אינה עומדת בהתחייבויותיה.

על-פי הדו"ח, ברכבת יש בעיות עקרוניות בהתנהלותה מול מפגעי סביבה שונים, ביניהם נושא התכנון, מפגעי רעש, זיהום קרקעות, שינוע חומרים מסוכנים, פינוי אסבסט ופינוי פסולת בסמוך למסילות הרכבת.

אחת הדוגמאות הבולטות להתנהלות הרכבת בנושא סביבה, הוא קו הרכבת המשודרג לירושלים. דוגמאות נוספות מתייחסות גם לקו הרכבת המהירה לירושלים (A1), שם יש חשש גדול לפגיעה באזור נחל יתלה.

רכבת ישראל יזמה בשבוע שעבר יום עיון בנושא "יחסי גומלין רכבת ישראל - סביבה". יו"ר הרכבת, משה ליאון, אמר, כי "אני מופתע לטובה מהיחס האוהד שמקבלת הרכבת ממוסדות התכנון. הרכבת היא כלי התחבורה שפוגע הכי פחות בסביבה. אני מבטיח לכולם שהמקרה המצער של הקו המשודרג לא יחזור על עצמו".

לדבריו, "אין סיכוי שנחזור על טעויות העבר. הקמנו יחידה סביבתית ברכבת וזאת בשל החשיבות הרבה שאנו מייחסים לנושא".

ליאון הוסיף, כי בעיה נוספת היא הניקיון סביב המסילה, "זהו סיפור ארוך ומייגע אבל יש לנו כוונה לערוך מבצע ולטפל גם בנושא זה", אמר.

מתכננת הוועדה לתשתיות לאומיות, בינת שוורץ, אמרה כי ברכבת ישראל חל שינוי משמעותי בסטנדרטים התכנוניים, וכיום רואים בתוכניות שמוגשות, כי לא רק שיקולי הנדסה מנחים את הרכבת.

לדבריה, הפיתוח ברכבת אינו מנוגד לעקרון הסביבה אלא להיפך - זה פיתוח משולב. הרכבת היא כלי פיתוח מאוד סביבתי וחשוב לחזק את הקשר, אמרה.

שוורץ פירטה מספר נקודות חולשה: שיקום השטחים - מי נושא בעלות ומי האחראי לשיקום; דרכי גישה - איך נכנסים לשטח? איך דואגים שאתר העבודה לא ייראה סדום ועמורה כשהוא נמצא בסמיכות לאזורים רגישים.

שוורץ העלתה גם את בעיית הסטנדרטים של התיכנון, בהם יש להתייחס לשיקולי סביבה כבר בשלבים הראשונים.

לדברי שוורץ, בעל האינטרס העיקרי לשמירה על הסביבה היא רכבת ישראל ולא אף אחד אחר. "האינטרס של הרכבת הוא גם אינטרס של תדמית. רכבת ישראל היא זו שצריכה להוביל את התחום של שמירה על איכות הסביבה, ואם אחרים יעשו את זה בשביל הרכבת, זה יהיה יותר יקר ופחות מוצלח", אמרה.

מנכ"ל הרכבת, עופר לינצ'בסקי, אמר כי יש ברכבת שינוי תפיסה לגבי התכנון והנושא הסביבתי מקבל ביטוי ודגש מיוחד. לדבריו, נקבע מנגנון מיוחד למעקב וקידום נושא איכות הסביבה בשלב התכנון הסטטוטורי, וייקבע מנגנון לטיפול בבעיות סביבתיות המתעוררות במהלך הטיפול השוטף.

לדברי לינצ'בסקי, כיום אין מישנה מסודרת לנושא הסביבה והטיפול הוא נקודתי. הרעיון הוא ליצור מדיניות אסטרטגית, בה במהלך הכנת התוכנית, לפני ההגשה לוועדות, ישתתפו נציגי איכות הסביבה ויושם דגש גם על השיקול הסביבתי. זהו שינוי תפיסה מהפכני שלנו ושל הגופים הסביבתיים, אמר.

לינצ'בסקי מדגיש, כי יש ניגוד עניינים מובנה בין הגישה הסביבתית לבין הגישה המסורתית, שרוצה לבנות מהר ובזול, ולכן תידרש פתיחות של כל הצדדים כדי להגיע להסכמות.

אברהם שקד מהחברה להגנת הטבע, אמר, כי "אני מתייחס לקיומו של יום העיון באופטימיות זהירה. זה מראה שהרכבת הבינה סוף סוף שיש לה בעיה. הבנה זו היא תוצאה של מלחמת חורמה שניהלנו נגד הרכבת במשך 10 שנים והיא הגיעה לשיאה סביב פרויקט השדרוג".

לדבריו, "מכאן ועד ההצהרה של ליאון כי הרכבת היא גוף ירוק, המרחק הוא עוד גדול. הבעיה המרכזית בתקשורת שבין רכבת ישראל לארגונים הסביבתיים היא בעיה של שפה. ברכבת ישראל רחוקים מלדבר את השפה שאנו מדברים אין הבנה יסודית מה זו סביבה ומה זה טבע".

לדבריו, "ברכבת חושבים שאם מקימים תחנה יפה אז זה עניין סביבתי. כשאנחנו מדברים על סביבה אנחנו מתייחסים להרבה מעבר לתחנת רכבת ולנוף. ברכבת נדרש לעשות שינוי משמעותי בהתייחסות לתוכניות הפיתוח גם במחיר שהתוכניות יהיו יותר יקרות ויימשכו לאורך זמן יותר ארוך. אני מקווה שלא נגלה שיום העיון הוא בבחינת תרגיל ביחסי ציבור".

שקד הוסיף, כי לינצ'בסקי, להבדיל מקודמיו, מבין שיש לו בעיה ושהבעיה היא לא רק תדמיתית, אלא גם עניינית. "זהו צעד קטן בכיוון הנכון", אמר.