פורטפוליו / עו"ד יהושע רזניק

בית-המשפט: אני אוהב להופיע שם בגלל השואו. אין לי פחד במה, אבל זה מכניס אותי לסוג של מתח.

אבא: דוד רזניק. למד אדריכלות אצל אוסקר נימאייר שתכנן את ברזיליה. כשהגיע לקיבוץ עין-השופט, בסוף 1949, אמרו לו, "אתה אדריכל, תעבוד בבניין".

ארכיטקטורה: ב-1956 עברנו לירושלים, ואבא פתח משרד עצמאי. הוא בנה את בית-הכנסת באוניברסיטה, את מלון הייאט ואת האוניברסיטה המורמונית בהר הצופים. פעם חשבתי ללכת בדרכיו, אבל מהר מאוד הבנתי שזה לא בשבילי. אין לי שום ראייה מרחבית.

אמנות: ניגנתי פעם בצ'לו. יש לי המון דיסקים קלאסיים מהתקופה הרומנטית, והבן שלי, שהוא מומחה גדול בעמיר בניון, סחף אותי אחריו.

מחשב: כמעט שלא משתמש. קניתי את הראשון שלי לפני 15 שנים, והילדים השתלטו עליו. עד היום, כשאני מתקרב ומנסה ללמוד, מנפנפים אותי. בעבודה אני כותב או מכתיב.

נשים: כתרנגול העומד על ערמת שחת, אני מצטער על המאמר שפורסם בעיתון "הארץ" ובו יצא שהעלבתי נשים, בעיקר את נשות הפרקליטות. כגבר, אני משתלב בחברה הנשית בעבודה, בפרקליטות, בבית-המשפט ומחוצה לו. אני לא פמיניסט ולא אנטי-פמיניסט.

פוליטיקה: תמיד הייתי במחנה המרכזי, מפלגת העבודה. ב-1993 הייתי בארצות-הברית בחיקור הדין למשפט דרעי, ראיתי את הכותרות בעיתונים "סלאם, שלום, פיס", ולא האמנתי שזה יקרה ככה, באבחת הרגע. היום "קדימה" משקפת את עמדותיי, לא בכול.

עמונה: הכי מדאיג. עברנו מהר מדי לסדר-היום. זה הראי האלים והעצבני של החברה שלנו. גם מצד המתנחלים, וגם מצד המשטרה.

פרקליטות: לא מתגעגע. לא לשררה, ולא לעוצמה של הפרקליט הבודד והמערכת. לפני חמש שנים וחצי עברתי לפרקטיקה הפרטית, ואני מרוכז בקריירה החדשה.

סנגור: קל יותר לייצג את האינטרס הציבורי. במשך 25 שנים הייתי בצד שידע מה נכון וטוב, ובמה צריך להילחם. כסנגור אתה רואה את המצוקות שהובילו את האדם לעשות מעשה, ואת המורכבות האנושית.

סיפוק: היום הוא גדול יותר, כי הסיכוי להצליח כסנגור קטן סטטיסטית בהשוואה לזכייה כשאתה מייצג את המדינה. הסיפוק הגדול ביותר היה בזיכויו של תא"ל יצחק יעקב, יאצה, מעבירות הריגול.

יאצה: אנחנו בקשר חם והדוק, ונפגשים מדי פעם לארוחה. הוא מרגיש מאוד פגוע מהמערכת, ובעיקר מההאשמה בכוונה לפגוע במדינה. הפרדוקס הוא שהמשפט עשה לו טוב בזה שהחזיר אותו לארץ, לחיק המשפחה והחברים מהצבא.

דרעי: שוחחנו במהלך המשפט, אפילו סיפרנו חלומות אחד לשני, אבל היחסים הוקפאו אחרי מתן הכרעת-הדין. ייצגתי את אחד המקורבים שלו, שהביא למשרד חבר כדי שיראה שאני לא יצור דמוני כמו שתיארו אותי בש"ס.

עופר גלזר: הפסדתי בתיק בערכאה הראשונה, ולא אייצג אותו בעליון. העונש הקשה שנגזר עליו הוא בגלל היותו ידוען. לדעתי, נגרם לו עוול.

ליאורה גלאט-ברקוביץ': תוך כדי הייצוג שלה נוצרו בינינו יחסים חבריים שלא היו קודם. לפני שקיבלתי את התיק התראיינתי לגל"צ כיוצא פרקליטות, ואמרתי שאין סיכוי שזה מישהו מבפנים. לא האמנתי שיכולה להיות הדלפה משם, מה שמוכיח עד כמה הייתי נאמן למערכת. טעיתי בגדול. אני לא מסכים עם כל מה שעשתה, אבל אני מתחיל להבין את הצד שלה.

ז'ק חן: שותף ומשפטן מעולה, שהתחיל אצלי כסטודנט. אנחנו מכירים כבר 17 שנים. אני לא יודע אם הוא אחי הצעיר, או בני הבכור.

תפיסת עתיד: הייתי רוצה לסיים את הקריירה המשפטית בבית-המשפט העליון. כשהייתי שופט במילואים בעזה, בא אליי יום אחד עו"ד מקומי ואמר, "מאז הגעת פה, כל עורכי-הדין העזתים מדברים עליך". זו הייתה המחמאה הטובה ביותר.