היכן שומרי הסף?

אחת המשימות המרכזיות של יו"ר רשות ניירות ערך, משה טרי, הייתה חיזוק מעמדם של שומרי הסף בחברות הציבוריות. כשטרי מדבר על שומרי הסף, הוא למעשה מתכוון לדירקטורים בחברות הציבוריות, לדח"צים, לרואי החשבון, למבקרי הפנים ובקיצור לכל מי שעשוי "לגלות" אי סדרים בחברה ציבורית. הכוונות אומנם טובות, אבל בתקופה האחרונה מספר המקרים שבהם ראשי חברה מצליחים לעבור את המשוכה של שומרי הסף רק הולך וגדל.

אתמול למשל, עצרה רשות ניירות ערך את נשיא חברת ת.מ.מ, רפאל אלון, בחשד שגרם ליצירת מצג שווא בדו"חות הכספיים של ת.מ.מ לשנת 2004. על פי החשד, אלון העלים מהדו"חות מידע בנוגע לעסקאות שערכה ת.מ.מ עם חברות פרטיות שבבעלותו, וכלל בדו"חות פרטים מטעים בנוגע למצבה האמיתי של החברה.

פעילות זו של אלון, נטען על ידי רשות ניירות ערך, נועדה להסתיר הפסדים שנוצרו לת.מ.מ במהלך שנת 2004, למרות שזו דיווחה על רווח של מעל ל-600 אלף שקל בשנה זו. ברשות ציינו כי מממצאי החקירה עולה שאלון פעל כדי "לשפץ" "ולייפות" את הדו"חות הכספיים של ת.מ.מ לשנת 2004, בדרך של הקטנת ההוצאות של החברה וניפוח הכנסותיה על ידי הצגת עסקאות באופן כוזב.

אם יתאמתו החשדות נגד נשיאה, המקרה של ת.מ.מ חמור אפילו יותר מהמקרה של ההונאה בפרשת אורליין שהתפרסמה לפני יותר מחודש. כאן מדובר בחברה גדולה לאין שיעור מאורליין. חברה שנסחרת בבורסה של ת"א לפי שווי של מעל 50 מיליון שקל, עם מחזור הכנסות של כרבע מיליארד שקל בשנה ועם הון עצמי של 73 מיליון שקל.

בנוסף, החברה מתהדרת בקבוצת בעלי מניות מהשורה הראשונה: קבוצת ברתולמי שהיא חלק מקונצרן ווינדי הצרפתי, וחברת מפעלי נייר אמריקנים מקבוצת אי.די.בי. לפיכך כבר לא מדובר במחדל שנעשה בחברה איזוטרית כמו אורליין ששווי השוק שלה עמד על כ-5 מיליון שקל בלבד, אלא בחברה עם פעילות בתחום איסוף פסולת, המנהלת עסקים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים.

נזכיר רק שת.מ.מ ואורליין הן לא החברות היחידות שנחשדות במצג שווא. גם במקרה של חברת אילקס, שבה התגלו אי סדרים שנגעו לדיווח על תגמול של בעלי עניין בחברה, לקח 11 שנים כדי שמבקר הפנים של החברה יגלה את המחדל.

"גלובס" מפרסם היום את שכר רואי החשבון בחברות הציבוריות שפרסמו את דו"חותיהן עד כה. במקרה של ת.מ.מ למשל, שולם לרואי החשבון סכום לא מבוטל של כרבע מיליון שקל בגין ביקורת על הדו"חות לשנת 2004 - אותם דו"חות שברשות ניירות ערך טוענים כי הם דו"חות משופצים ומיופים. משרד רואי החשבון במקרה של ת.מ.מ הוא לא אחר מאשר אחד מארבעת המשרדים הגדולים בישראל - קוסט-פורר-גבאי-קסירר - נציגו של משרד רואי החשבון הבינלאומי ארנסט אנד יאנג.

יהיו הנסיבות אשר יהיו, ובהנחה שהחשדות כנגד אלון אכן יתאמתו בבית המשפט, במבחן התוצאה ברור שמשרד רואי החשבון היה אמור להתריע על המחדלים לכאורה שנעשו בחברה. מחדלים אשר סיפקו למשקיעים ולבנקאים שממנים את החברה, מצגי שווא. המשקיעים בשוק ההון מניחים כי החלטות ההשקעה שלהם מבוססות על מידע פיננסי אמיתי שמוגש להם על ידי החברות הציבוריות ומבוקר על ידי משרדי רואי החשבון. זוהי הנחת הבסיס ועליה מושתת המשחק הבורסאי. ברגע שהנחה זו לא נפגשת עם קרקע מציאותית - ובחודשים האחרונים נראה שהיא אכן לא נפגשת עימה - למשקיעים אין מה לחפש בשוק ההון הישראלי. ממשרד קוסט-פורר-גבאי-קסירר לא התקבלה תגובה עד כה.