פלילי, לא משמעתי

עוד מילה אחת לפני שנעבור לשגריר עצמו: הנציב שמואל הולנדר החליט "לערוך בדיקה מקיפה במגמה להפיק לקחים ולהסדיר את הבעייתיות הקיימת ביחס לבני זוג של שגרירים". בשביל מה זה נחוץ? זה שיש בעיות אצל זוג מסוים, אינו אומר שיש בעיה כללית. הכרתי כמה בנות זוג של שגרירים, רובן נשים חביבות, תורמות זמנן לעבודה שאין שכר בצידה, ועושות זאת בשקט ובלי בעיות. זה לא עניין של כללים ותקנות, אלא של אופי ואישיות.

ועכשיו לגבי השגריר עצמו. איילון הגיב על דו"ח החקירה באמירה, באמצעות מקורבים כמובן, ש"ההר הוליד עכבר". האמנם? אני דווקא איתרתי בדו"ח עכברוש לא קטן בכלל. בדו"ח כתוב על חשד לכאורה לניסיון של השגריר לשבש את החקירה, כדלהלן: "במהלך חקירת תנאי העסקת עובדי מעונו של השגריר ... ניהל השגריר שיחות עם שניים מעובדי מעונו ... בדבר החקירה הצפויה וכן שוחח עימם גם על אפשרות העלאת שכרם". כלומר: השגריר הציע, על-פי הדו"ח, כסף תמורת עדות אוהדת - ולא כסף שלו, אלא שלנו).

אם זה לא ניסיון לשבש חקירה, אז אני לא יודע מה כן. בדו"ח החקירה מדובר על חשד לכאורה, אבל מה זה אומר? שאדם הוא חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו. כלומר: לאחר החשד צריכה לבוא החקירה, ולאחריה מחליטים אם יש מקום לכתב אישום, ואם כן - אז במשפט נקבע הזיכוי או ההרשעה. אבל מדובר בחקירה במשטרה, לא בנציבות. ומדובר בשפיטה בבית המשפט, לא אצל ציפי לבני.

השגריר צודק שההר הוליד עכבר, אבל רק מבחינת התוצאות עבורו, לא מבחינת הממצאים נגדו. את התוצאה הזאת קבעה במשותף הפרקליטות והנציבות, שלקחו עכברוש פלילי והפכו אותו לעכבר משמעתי, הישג גנטי לא מבוטל. לא מאוחר לתקן.

מברוק לגילרמן

העיתון "וושינגטון פוסט" אהב את זה. הוא דיווח לקוראיו, בנימה חיובית, ששגריר ישראל באו"ם עשה את הבלתי יאמן: הוא השתמש, בנאום פומבי (כינוס אייפאק) במילה "בולשיט" כדי להגדיר את ההערכה שהחמאס ואיראן ישנו את יחסם לישראל. גם אני אוהב את זה. בכלל, נראה שגילרמן הוא דוגמא טובה (ודי נדירה) למינוי מוצלח של אדם חיצוני. להבדיל מהמינוי הפנימי היושב בוושינגטון.