לא נותנים קרדיט

האפשרות הראשונה שעולה בהקשר של שימוש לרעה בכרטיס היא גניבה או אובדן של הכרטיס, המשמש למעשה מפתח לחשבון הבנק. לאפשרות הזאת מספק החוק פתרונות מיידיים: די בהודעה של לקוח על אובדן הכרטיס, וכבר מאותו הרגע הוא אינו אחראי לרכישות הנעשות בו. גם על הנזק שאירע עד שהבחין באובדן הוא משלם באופן סמלי בלבד.

זהות בדויה

אולם מי ישא בנטל האחריות למעשה המרמה ולנזק שגרם? בסוגיה הזו ניתשה פעמים רבות מלחמה בין חברות האשראי לבתי העסק, בשאלה על מי מוטלת למעשה האחריות (ולמי יש אפשרות) לוודא את זהותו של הלקוח. אלה האחרונים אמורים לוודא את זהותו של נושא הכרטיס, בעוד שחברות האשראי, לטענתם של בתי העסק, מחזיקות במידע רב יותר על הלקוח.

בית המשפט כבר אמר את דברו בנושא: רק לפני מספר שבועות קבעה שופטת השלום בתל אביב כי יש להטיל את האחריות על בית העסק ולא על חברת האשראי כאשר מתברר כי בוצעה עסקה עם מתחזה, שכן ביכולתו של בית העסק לוודא את אמיתות ההזמנה ואת זהות המזמין. חברת ויזה כ.א.ל, במקרה הזה, יצאה כשידה על העליונה.

ומה עם בתי העסק שמוותרים כיום על דרישת החתימה או מאפשרים רכישה מרחוק? אלו, על מנת למשוך לקוחות, לוקחים על עצמם סיכון שעשוי לעלות להם בהחזרים כספיים אחת לכמה זמן. "בגדול", אומר עובד ברשת המנחה את עובדיה לוותר על חתימות הלקוחות על ספחי האשראי בשעה שהחנות עמוסה, "הסיכון מוכיח את עצמו ביכולת לשרת קהל רחב יותר. רק אחת להרבה מאוד זמן אנו נאלצים להתמודד עם ערעורים על חיוב במרמה. העיקר שהלקוח תמיד יוצא צודק".

מסרת - שילמת (ושילמת ושילמת)

גם הסיטואציה הבאה היא סיטואציה מוכרת - בהנחה מציעים לכם מנוי לעיתון, חיבור לאינטרנט או שירות אחר. בנסיבות אחרות אולי הייתם מדלגים באלגנטיות גם על ההצעה הזאת - אך אתם מתכוונים לנצל את תקופת ההיכרות ולחייב את הכרטיס באופן זמני, ומוצאים עצמכם בסופו של דבר ברומן מתמשך, תובעני ויקר מכפי שחשבתם עם החברה שאת שירותיה רכשתם. בתום תקופת המבצע צץ לו מחיר חדש ואתם נדרשים לאתר, במאמץ רב, את אותם נציגים שרדפו אחריכם כדי לקבל את פרטי הכרטיס - וזה בהנחה ששמתם לב למהפכה הקטנה שחלה בחיוב החודשי.

הקלות הבלתי נסבלת של השימוש בכרטיס האשראי יכולה הייתה לבוא לסופה אילו רק היה עובר, למשל, התיקון בחוק הגנת הצרכן שעבר כבר בקריאה ראשונה לפני יותר משנה. הצעת החוק, שהוגשה על ידי חברי הכנסת אורית נוקד ושאול יהלום, מתייחסת למקרים של פקיעת התקשרות שנעשתה בעקבות מכירה מיוחדת ובעסקאות לתקופה קצובה, ומטרתה למנוע המשך אוטומטי של עסקה שבוצעה ולחייב את בתי העסק להודיע ללקוח מראש על המשך החיוב או על שינוי בתנאי העסקה.

על פי החוק המיועד ברירת המחדל היא שעסקה שמגיע מועד סיומה, למשל כזו שנחתמה לשלוש שנים, תסתיים בתום אותה תקופה ולא תוארך אוטומטית - אלא אם כן הצרכן הודיע בצורה פוזיטיבית שהוא מעוניין בהארכת ההסכם (למעט עסקאות מסוימות שייקבעו בחוק).

עד הכנסת הבאה

אלא שהדיונים סביב יישום החוק נתקעו, בינתיים, בוועדת הכלכלה של הכנסת הפורשת. "החברות השונות עושות כל מאמץ לנטרל את החוק", אומרת ח"כ נוקד, "מה שעיכב את העניין היה בעיקר הסתייגויות שהגישו "ידיעות אחרונות" ו"הארץ". אני, שמוניתי בינתיים לתפקיד סגנית שר, כבר התקשיתי לעקוב מקרוב, אבל אני מתכוונת להמשיך בכנסת הבאה ולבקש להחיל דין רציפות על מה שהשגנו עד כה".

מה שטורד את שלוותן של החברות הוא האיום על אחת משיטות השיווק והמכירה הפוריות ביותר בשוק. בדיוני ועדת הכלכלה, אלו שבכל זאת התקיימו בנושא, התרעמו על הדרישה לקבל הסכמה מעשית מהלקוח על המשך החיוב בתום תקופה מוגדרת, רצוי בכתב. "אין לנו בעיה להודיע על כך כל חודש", היה מי שהתרעם מנציגי החברות, "אבל לכאורה נראה פה כאילו מישהו עושה לובי לרשות הדואר".

"אנחנו רואים את כל העניין בצורה מאוד שונה", מסבירים באחת מחברות האינטרנט את פשר ההתנגדות לחקיקה. "מבחינתנו, קיימת שקיפות מלאה: לקוח שמקבל החלטה, מקבל מידע מלא על המסלול שהוא מצטרף אליו. בדרך כלל המסלול מחולקת לשתי תקופות שונות, עם מחירים שונים. הלקוחות לפעמים שוכחים או שכל העניין פתאום לא נראה להם, אבל שיעור הפניות בנושא לא כל כך חריג כמו שאוהבים לומר. לחלקים של החוק התנגדנו לא בגלל חובת הגילוי הנאות, שאיתה אין לנו שום בעיה, אלא בגלל העלויות הכרוכות בשיטות ההודעה ללקוח שרוצים לדרוש מאיתנו".

העירנות משתלמת

עד שיידרשו החברות לפנות מיוזמתן ללקוח ולקבל את אישורו לביצוע שינויים בחשבונו, חשוב להדגיש: החוק הקיים קובע כי "הודיע לקוח למנפיק, תוך שלושים ימים מיום שנמסרה הודעת המנפיק על החיוב, שהסכום במסמך המעיד על העסקה הוגדל ללא הרשאה, ישיב לו המנפיק את ההפרש בין הסכום שעליו הודיע הלקוח כי התחייב בו תמורת הנכסים שרכש לבין הסכום שרשום במסמך". אם לא יוכח כי הלקוח התחייב מראש בתשלום הסכום הגבוה יותר, הוא זכאי לקבל את כספו בחזרה.

כדי למנוע בינתיים מצב מסוג זה כדאי להקפיד ולהודיע בכתב, בתום תקופת המבצע, על ביטול השירות ולציין כי ההרשאה לשימוש בכרטיס האשראי נעשתה רק עבור תקופה מסוימת שבה הונהג מחיר מסוים.

חשוב עם זאת להדגיש כי במקרים שבהם מותנה מחיר ההיכרות בהתחייבות לתקופה מסוימת, לרוב כאשר ניתנת ללקוח מתנת הצטרפות שערכה רב, הצטרפותו אכן מחייבת ואי אפשר לבטל את השירות בכל רגע נתון.