תוכנית בישראל: תפעיל את מעבר כרם שלום להעברת סחורות מישראל לשטח רצועת עזה

ישמש גם בכיוון הנגדי, כתוספת ותחליף למעבר קרני, שפעילותו מופרעת עקב איומים בטחוניים

ישראל מתכוונת להפעיל את מעבר כרם שלום לטובת העברת סחורות מישראל לרצועת עזה ובכיוון הנגדי, כתוספת ותחליף למעבר קרני שפעילותו מופרעת בצורה ניכרת בחודשים האחרונים לאור איומים בטחוניים, ובשבועות האחרונים היה סגור מרבית הזמן. זאת, למרות חוסר נכונות פלשתינית לשתף פעולה עם מהלך זה.

לדברי בצלאל טרייבר, ראש יחידת המעברים במשרד הביטחון, מעבר כרם שלום הוקם כמעבר חליפי להעברת הסחורות ברפיח, לאחר יציאת צה"ל מציר פילדלפי. נוכח הקשיים בתפקוד מעבר קרני והרצון ליצור חלופות שיבטיחו את רציפות תנועת הסחורה לרצועה וממנה, מבקשת ישראל להשתמש בכרם שלום לצורך פתרון בעיות בתפעול קרני, כמו הוצאה דחופים של סחורות חקלאיות.

אולם, אף כי המעבר מוכן לפעולה (בהכשרתו הושקעו 30 מליון שקל), בשל סירוב הפלשתינים לא עוברות דרכו סחורות הן בערוץ המקורי (ממצרים לרצועה), והן מישראל לרצועה.

להערכת טרייבר, דרך כרם שלום ניתן להעביר כבר עתה עד כמה עשרות משאיות ביום של סחורות מישראל לעזה, ומספר מוגבל יותר של משאיות בכיוון ההפוך.

בקרני, כאשר הוא פועל באופן סדיר ובתנאי הבידוק הנוכחיים, ניתן להעביר ביום 100 משאיות מהרצועה לישראל, ומספר כפול מישראל לעזה. משקף מכולות חדש שהוצב לאחרונה במעבר היה אמור להגדיל את מספר המשאיות היוצאות מעזה בעוד 100 משאיות ביום, אולם האיומים הבטחוניים עצרו את תהליך הכנסת המשקף החדש לפעילות.

בנוסף, ביקשה ישראל להשתמש גם במעבר ארז, המשמש כיום כמעבר הולכי רגל בלבד, כמעבר סחורות חלופי לקרני. עד כה הושקעו 10 מליון שקל בניסיון להקים מעבר סחורות חלקי בארז (בהיקף של עד 50 משאיות ביום), אולם חוסר הנכונות הפלשתינית לשתף פעולה עם המהלך הביא להכשלתו.

במקביל נבנה בארז טרמינל נוסעים חדש, שיופעל החל מחודש יולי השנה, בעלות של 150 מיליון שקל, וישמש ליציאת פועלים וסוחרים פלשתינים לישראל.

מחודש אוקטובר חודשה תעסוקת פועלים מרצועה עזה בישראל, וכיום מורשים 4,500 פועלים לצאת לעבודה דרך ארז מדי יום.

טרייבר אומר, כי בחודשים האחרונים ישראל השקיעה כספים ומאמצים ניכרים בשיפור תפקודו של מעבר קרני (המופעל על-ידי רשות שדות התעופה), ובכלל זה הוספת משמרת עובדים להרחבת שעות הפעילות (בעלות של 16 מליון שקל בשנה), הכשרת אמצעי פעולה ומערכות בטחוניות להפעלת המעבר בצורה רצפוה גם בשעות הלילה, בניית מסוע בעלות של 10 מיליון שקל והקמת אתר להעברת מלט.

אולם במקביל לא התרחש שינוי בתהליכי הניהול בצד הפלשתיני של המעבר, כמו קביעת סדר עדיפויות למעבר הסחורות. בנוסף, בעוד שבצד הישראלי של קרני הופעל מרכז הזמנות טלפוני שמקצר משמעותית את זמני ההמתנה של המשאיות מחוץ למעבר, לא הקימו הפלשתינים מרכז דומה.

"לישראל ישנה מוטיבציה רבה לבצע השקעות ניכרות בשיפור תפקוד המעברים, במטרה להביא לשיפור משמעותי בפעילותם, אך הדבר מותנה בהסרת האיומים הבטחוניים", אומר טרייבר. "החשש הוא, כי הגורמים העוינים לקרני יעבירו את פעילותם גם כנגד מעבר כרם שלום, ובכך ימנעו את יצירת היתירות בפעילות המעברים".

יצוין, כי במקביל ממשיך תהליך הבנייה והאזרוח של הפעלת חמשת מעברי הסחורות בין ישראל לגדה. הקמת מעבר שער-אפרים הושלמה, וזה מופעל באופן רצוף. מעבר תרכומיה מצוי בשלבי הקמה מתקדמים ויושלם עד סוף השנה.

המעברים הנוספים הם מזמוריה, ג'למה וביתוניה. גם הפעלת מעבר ארז הוצאה לפני מספר חודשים מרשות צה"ל, והועברה למפעילים פרטיים.