נשאר בלי שכר טרחה

עוד כמתמחה טיפל וקנין, ביחד עם עו"ד גוטמן, בפרויקט מקרקעין, שבמסגרתו התחייבה החברה שמשון בניה והשקעות בע"מ לפתח שטח, שבבעלות אברהם ושלמה כהן, ולהקים עליו 128 שלדי בניינים, המיועדים לקוטג'ים.

לאחר שזכרון הדברים שבין שמשון לבין כהן נחתם כבר בשנת 1994, פרץ בין הצדדים סכסוך, התנהל ביניהם הליך משפטי, ובשלהי 1995 נכרת ביניהם הסדר פשרה. בהסדר נקבע, כי שמשון תבנה את שלדי הבניינים, וכי אלה יימכרו על-ידי כהן. כמו כן נחתם בין הצדדים "מזכר הבנה", בו נקבע, כי הטיפול המשפטי בחוזי המכר, בענייני מס שבח מקרקעין ובענייני הרישום בלשכת רישום המקרקעין, יתבצע על-ידי עורכי הדין של שני הצדדים, וכי הם יחלקו בשכר טרחה בשיעור 1.5% מהמחיר המלא של היחידות שיימכרו. עוד נקבע במזכר ההבנה, כי אם לא יעלה בידי עורכי הדין של שני הצדדים לחלק ביניהם את שכר הטרחה, כאמור, יהיו כל צד אחראי לסילוק שכר טרחת עורך דינו.

אלא שגם הסדר הפשרה לא הביא לחיסול המחלוקות שבין הצדדים, ושוב התנהלו ביניהם הליכים משפטיים. בסיומם חויבו כהן לשלם לשמשון 1.75 מיליון שקלים. הפרויקט עצמו לא בוצע ובכך הסתיימה מערכת היחסים שבין שמשון לבין כהן.

או אז הגיש עו"ד וקנין, נגד כהן, תביעה בשיעור מיליון שקלים, הוא שכר הטרחה, לו הוא היה זכאי לטענתו. תביעתו נדחתה על-ידי סגן נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, ידין טימור. נקבע, כי אף שהעניקו שירותים משפטיים גם לכהן, היו וקנין וקודמו, עו"ד גוטמן ז"ל, עורכי הדין של שמשון. עוד נקבע, כי שכר הטרחה היה אמור להיות משולם מתוך התמורה, שתתקבל ממכירת הקוטג'ים, וכי הואיל ואלה לא נבנו, וממילא לא נמכרו, הרי לא קמה לעורכי הדין הזכות לתשלום שכר טרחה, מכוח "מזכר ההבנה", שנחתם כאמור.

ערעורו של עו"ד וקנין נדחה עתה על-ידי בית המשפט העליון. לאחר עיון ב"מזכר ההבנה", קבע השופט אשר גרוניס (בהסכמת השופטים אליקים רובינשטיין ואסתר חיות), כי שכר הטרחה, שאמור היה להיות משולם לעורכי הדין, נקבע בשיעור 1.5% מן התמורה, שתתקבל ממכירת הקוטג'ים. "הטיפול המשפטי המפורט במזכר ההבנה כלל טיפול בחוזי המכר, דיווח למס שבח, איחוד וחלוקה ורישום הקוטג'ים על שם רוכשיהם. הפרויקט לא התממש בסופו של דבר. בנסיבות אלה לא ניתן לקבל שעורכי הדין יהיו זכאים לשכר טרחה כאילו הפרויקט אכן בוצע, שהרי אין כלל טענה שהלקוחות... התחייבו לשלם את השכר כאמור במזכר ההבנה אפילו אם הפרויקט לא ימומש".

גרוניס אזכר את ההלכה, שלפיה "התקשרות בין עורך דין ללקוחו כוללת תנאי מכללא לפיו רשאי הלקוח לנתק את הקשר עם פרקליטו בכל עת, טרם השלמת העסקה שלעניינה נשכרו שירותיו של עורך הדין, אלא שעל הלקוח לשאת בשכר ראוי עבור השירות שניתן", והסיק "קל וחומר שבענייננו אין למערער זכות מכוח מזכר ההבנה, שכן אין מדובר בניתוק קשר אלא שהעסקה לגביה צריך היה להינתן השירות המשפטי לא יצאה מן הכוח אל הפועל".

גרוניס הוסיף וקבע, כי עו"ד וקנין ייצג את שמשון ולא את כהן, וכי גם אם היה זכאי לשכר טרחה, הרי את תביעתו היה עליו להפנות כלפי כהן בלבד. לסיום דחה גרוניס גם את התביעה לשכר ראוי, בקובעו כי וקנין לא הציב תשתית עובדתית מספקת לצורך כך (ע"א 2578/04). *