לשכות תעסוקה פרטיות יוכלו לגבות מעובד זר עמלה שלא תעלה על 3,050 שקל. הסכום הוסדר בתקנות שאושרו אתמול (ג') בוועדת העבודה והרווחה, לאחר דין ודברים עם האוצר. התקרה צמודה למדד. תוקף התקנות למשך שנתיים, החל ב-1 ביולי השנה.
החוק המאפשר את גביית העמלה מהעובד התקבל זה מכבר, והתקנות להפעלתו נועדו להסדיר את גובה התשלום. סוגיה זו נקלעה לוויכוח ממושך בין החברות הפרטיות למשרדי האוצר והתמ"ת. החברות דרשו עמלה בגובה 120% משכר המינימום (4,023 שקל). האוצר התנגד, והסכום נקבע בתקנות בשיעור 85% משכר המינימום (2,850 שקל).
הוויכוח חזר על עצמו בוועדה. אלי פז, סמנכ"ל במשרד התמ"ת אמר: "הגענו למסקנה שהחברות הפרטיות יוכלו לחיות עם 2,850 שקל גם אם הדבר קשה מבחינתם. אבל זה מצב עדיף מהקיים שבו עושקים את העובדים הזרים באלפי דולרים. אבל אם נגלה בתוך שנתיים שהחברות לא מצליחות לעמוד בעניין לא נחדש את התקנות".
נציגת "קו לעובד" עו"ד טל דגן התנגדה עקרונית לגביית העמלה מהעובדים וטענה שהיא צריכה לחול על המעסיקים בפועל. יו"ר איגוד הלשכות הפרטיות, אריאלה בן-צור, אמרה: "לא נוכל לחיות עם סכום נמוך כל כך ובלתי ריאלי, אז נמשיך לחיות בשחור כפי שעשינו עד כה".
היו"ר ח"כ חיים כץ (ליכוד) התערב ואמר ש"אם החברות טוענות שהן לא יוכלו לחיות עם הסכום הזה, התוצאה המעשית תהיה שמשרדי האוצר והתמ"ת שולחים אותם לגנוב". החל מיקוח עם החברות והמשרדים, עד שהצדדים התפשרו על 3,050 שקל, שהם 91% משכר המינימום.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
