נתניהו בכנס "גלובס": הוצאנו מיליונים מהקופה כדי לא להיות ארגנטינה ושאנשים לא ייזרקו לרחוב

שר האוצר לשעבר בכנס לעסקים קטנים ובינוניים: "בכלכלה אין ספינים; במדיניות נכונה, נכפיל את הכלכלה לרבע טריליון דולר בתוך עשור"

בנימין נתניהו, שר האוצר לשעבר ומועמד הליכוד לראשות הממשלה, נאם היום (ד') בכנס עסקים קטנים ובינוניים שמקיים העיתון "גלובס" בתל-אביב.

נתניהו פתח את נאומו באומרו: "לפני עסקים קטנים, בואו נדבר קודם על עסקים. מה שצריך במדינה שלנו זו מדיניות שמפתחת צמיחה. אי אפשר לדבר על חוסן לאומי בתקופה של כלכלה גלובלית, מבלי לדבר על כושר התחברות של המשק הישראלי.

"לפני שלוש שנים, המשק היה במצב של קריסה ועסקים רבים נסגרו. עסקים שנסגרים לא יכולים להעביר למדינה את תשלומי המיסים וכתוצאה מכך למדינה יש פחות אמצעים לסייע לשכבות החלשות באוכלוסייה.

"אי אפשר לדבר כיום על מדיניות כלכלית, מבלי לדבר על מדיניות חברתית. במסגרת המדיניות שהנהגתי באוצר, הצלחנו להגדיל את תקבולי המיסים. וכך, למדינה יש יותר כסף לטיפול בבעיות החברתיות".

"היינו מטרים ספורים מהתהום"

מכאן עבר נתניהו לדבר על נושא אהוב עליו במיוחד - "הירושה" שקיבל, עם כניסתו למשרד האוצר. "כשקיבלתי את האוצר, לפני שלוש שנים, המשק היה בתקופה של התכווצות. הצמיחה הייתה שלילית. מדובר בקטסטרופה, היינו מטרים ספורים בלבד מהתהום. קיבלתי משק עם גרעונות והנגיד הקודם, דוד קליין, אף הזהיר בזמנו על קריסתו של בנק גדול".

"בארגנטינה כשזה הגיע, אזרחים באו לבנק והבנק אמר להם שאין מה לעשות. בארץ, קרנות הפנסיה פשוט קרסו. היימו צריכים להוציא מקופת המדינה מיליוני שקלים מדי חודש כדי שאנשים לא יזרקו לרחוב ולא יקרה כאן מה שקרה במקומות אחרים".

"צמיחה נובעת מהפחתת מסים"

לפי נתניהו, הצמיחה היא המפתח, לסיבות כמו גם לפתרונות. "למה כל זה זה קרה לנו? ידידי, שמעון פרס, אמר שזה לא קשור למדיניות כלכלית. פרס טען שזה קשור לתהליך השלום; כשיש שלום, יש צמיחה. השאלה הנשאלת היא: אם השלום הוא המפתח לצמיחה, למה במדינות כמו צ'כיה ובריטניה אין צמיחה?

"התשובה ברורה: מכיוון שלא היה כל שינוי במדיניות הכלכלית של מדינות אלו. מה גורם לצמיחה? על פי השנים האחרונות, רוב המדינות בעולם שהפגינו צמיחה גבוהה לא היו לפנינו עד לפני 10-20 שנה. אירלנד, לדוגמה, הכפילה את התוצר לנפש במדינה. סינגפור וספרד גם הן הצליחו לעקוף אותנו בשיעורי הצמיחה. מה הן עשו בשביל להגיע למצב הזה?

"התשובה היא שכולן עשו את אותו הדבר. המדינות הללו הבינו שבשביל צמיחה יש צורך בהפחתת מיסים. צמיחה לא תתקיים, אם לאזרחים לא תהיה כדאיות לעבוד במדינה.

"הדבר השני הוא צמצום הנטל הציבורי. הוצאות הממשלה בישראל הגיעו לרמה מגבוהות ביותר בעולם, ועוד בניכוי הוצאות הביטחון. צמצום ההוצאות שהנהגתי באוצר היה כרוך בצעדים קשים, אבל חלקו הגדול לא היה 'גזרות', אלא תיקון הבירוקרטיה.

"יש צורך בהסרת החסמים ובביצוע של רפורמות מבניות עמוקות. בתקופתי כשר האוצר, העברנו לא פחות מ-40 רפורמות שונות, שתיים מהן מוגדרות כרפומות מסדר גודל ענק. הפרטת הנמלים, לדוגמה, תסייע לייצוא שהוא מנוע צמיחה עיקרי ותנאי הכרחי לצמיחה.

"הרפורמה השנייה היא הרפורמה בשוק ההון. היה לנו מצב שבו קיים דאופול של שני בנקים, ששלטו על 70% מהכסף בשוק. עסקים קטנים נחנקו. יחס חלוקת האשראי לא היה נכון ועסקים קטנים לא קיבלו 'חמצן' להמשך קיומם".

"בכלכלה אין ספינים"

נתניהו התייחס בדבריו גם לעתיד: "חשוב להבהיר שלא סיימנו עם הרפורמות. בצענו תפנית מרשימה, בזה אין ספק, אבל בכלכלות מפותחות הדרך היחידה לצמוח בשיעור של 5%-6% היא באמצעות הגורמים שציינתי.

"בפוליטיקה אפשר לעשות ספינים, בכלכלה אי אפשר. אם נמשיך במדיניות נכונה ונרשום שיעורי צמיחה ריאליים של 5%, נוכל להכפיל את הכלכלה לרבע טריליון דולר בתוך עשור. ישראל תהפוך לאחת מ-10 הכלכלות הגדולות בעולם בהכנסה לנפש ובין ה-20 בגודל הכלכלה".

"מצאתי בזבוז אדיר של תקציבים"

בשלב זה של נאומו התפנה נתניהו לדבר על העסקים הקטנים: "כשנכנסתי לאוצר, מצאתי בזבוז אדיר של תקציבים. ביחד עם צוות המשרד, שינינו את הגישה הקיימת. הלכנו לכיוון השוק, הקצנו יותר כסף וייעדנו אותו להצמחת עסקים קטנים - ולא להצלתם מקריסה.

"מדינת ישראל קונה מדי שנה מוצרים ושירותים ב-25 מיליארד שקל. כשנכנסתי למשרד האוצר גיליתי שאין חובת מכרז ברכישות שמבצעת המדינה. דאגתי לשנות גם את זה. הנהגנו חובת מכרז הפוך.

"צריך לבטל את מינהל מקרקעי ישראל"

"לדוגמה, אנו רוכשים שירותים של חברות סלולריות. ערכנו מכרז פתוח, שנוהל באינטרנט. כל המשתתפים במכרז ראו את ההצעות. המחיר ירד. חסכנו מיליונים רק על ידי הנהגת מכרזים ותחרות. תחרות מורידה את המחירים, וזה משפיע על כולנו".

לסיום אמר נתניהו: "המפתח העיקרי הוא המשך המדיניות שהגדרתי בתחילת כהונתי באוצר. עשינו 40 רפורמות, יש עוד 40 רפורמות שצריך לעשות. הראשונה שבהן היא לא בחברת חשמל ולא בבז"ן. הרפורמה הראשונה היא על הקרקע שאנו דורכים עליה.

"צריך לבצע רפורמה מקיפה ועמוקה בנדל"ן בישראל. הקרקע מוחזקת כיום ע"י מונופול שנקרא מנהל מקרקעי ישראל, שצריך לבטל. חוקי המדינה על הקרקעות מעכבים את הצמיחה".