העיתון של אתמול - היום

בכפר הקטן והיחסית נידח אי שם באירופה, שממנו נכתבות שורות אלה, יש את כל מה שהבן אדם צריך, גם אם הבן אדם הוא תייר. חוץ מדבר אחד. את העיתון "הראלד טריביון"

בכפר הקטן והיחסית נידח אי שם באירופה, שממנו נכתבות שורות אלה, יש את כל מה שהבן אדם צריך, גם אם הבן אדם הוא תייר. חוץ מדבר אחד. את העיתון "הראלד טריביון". בשביל הרבה אנשים המגיעים לאירופה לתקופה קצרה, קריאת העיתון הזה היא חלק בלתי נפרד מחוויית השהייה הזמנית במקום. אז אם אתה בלונדון או בפריז או בכל עיר גדולה אחרת, אין שום בעיה, תמצא את הטריביון בדוכנים כבר בשעת בוקר מוקדמת. גם בכפר שבו אני נמצא אפשר להשיג את העיתון, אבל רק את של אתמול.

וזה מה שעורר הרהורים לגבי עיתונים בכלל, ולגבי היחס ביניהם לבין האינטרנט בפרט.

כבר מהיום הראשון גיליתי, כי העובדה שהעיתון "מיושן", אינה מפריעה לי. בדקתי עם עצמי את העניין והגעתי למסקנה, שהסיבה היא שהאקטואליה אינה הדבר עליו נשענת המצוינות של העיתון. אם, למשל, אתמול נפלה ממשלת ישראל, אני לא אקרא את זה בגיליון האתמול של הטריביון. אבל אני כן אקרא על זה בזמן אמת אינטרנט או שאשמע ברדיו או שאראה בטלוויזיה.

אז מה כן אקרא בטריביון? - מאמרי פרשנות וכתבות באיכות נפלאה, שהם מעניינים היום, מחר וגם בעוד חודש. אפילו כאלה הנקראים בתענוג גדול גם כאשר עבר זמנם. מדור הספורט, למשל. כאשר מגיעים אליו, בדרך כלל כבר יודעים את התוצאות. אבל הדיווח בטריביון מענג, וזה נכון לגבי כל המדורים בעיתון, לא בגלל ה"מה" שנכתב שם, אלא ה"איך". לעתים קרובות נדמה שקוראים ספרות, לא עיתונאות. אולי ניתן להגדיר זאת "ספרות עיתונאית" או "עיתונאות ספרותית". מה שבא לכם.

זה משהו שהאינטרנט לא יכול לתת. וגם אם ייתן, זה ממש לא אותו הדבר לשבת מול המחשב, להבדיל מקריאה על כוס קפה או ארוחה טובה, או סתם על ספסל ברחוב פריזאי או לונדוני או תל אביבי. כנראה שזה העניין. מדובר הרבה על כך שהאינטרנט יחסל את העיתונות הכתובה, שיהיו דפים אלקטרוניים וכו'.

השאלה אם זה יקרה תלויה בעיקר בעיתונים עצמם. הסיכוי שלהם לשרוד, אולי אפילו לשגשג, טמון בנוסחה מאד פשוטה: כתיבה תרבותית, מושכת לב, בהומור אנין להבדיל מוולגרי, בקיצור: כתיבה טובה. אמצעי התקשורת צריכים, למעננו ולמענם, להתארגן מחדש לפי הנוסחה "תן לקיסר את אשר לקיסר".

הידיעות לאינטרנט, כי ממילא העיתון לא יכול להתחרות במיידיות של האינטרנט. הצהוב - לטלוויזיה, וגם קצת לאינטרנט. והעיתונים - קריאה הנותנת סיפוק והנאה. מתי נדע שהעיתונים עשו זאת? - כאשר זה לא ישנה אם העיתון הוא מהיום או מאתמול. "