התיקון לחוק ההוצל"פ לא יוצא לפועל

לפני כחמש שנים תוקנו תקנות סדר הדין האזרחי, והוכנסה בהן האפשרות להגיש תביעה בסדר דין מקוצר. מדובר בעיקר בתביעות בגין חוב קצוב המבוסס על ראיה בכתב, בהן לנתבע אין זכות מוקנית להתגונן, אלא רק אם יגיש תצהיר ממנו עולה כי יש לו הגנה לכאורה נגד התביעה. בפועל, התובעים העיקריים שניצלו את ההליך היו הבנקים, שהגישו את התביעות לבית המשפט בצורה ממוכנת.

בסוף 2002 קיבלה הכנסת את תיקון 24 לחוק ההוצאה לפועל, בצורה המאפשרת להגיש ישירות להוצל"פ תביעות על סכום קצוב שאינו עולה על 50 אלף שקל, מכוח חוזה או התחייבות מפורשים ושיש עליה ראיה בכתב, או שהחיוב נקבע מפורשות בחוק, וזאת בלא צורך לקבל קודם פסק דין מבית המשפט. את התביעה ניתן להגיש 30 יום מיום המצאת התראה לנתבע.

במידה שהנתבע הגיש התנגדות לביצוע התביעה, מחוייב ראש ההוצל"פ להעביר את הדיון בתביעה ובהתנגדות לבית המשפט, ויראו את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן. עוד נקבע בתיקון, כי תובע לא יהיה זכאי לשכר טרחת עורך דין בבית המשפט בגין הגשת תביעה שניתן להגישה לביצוע ישירות להוצל"פ, אלא אם כן בקשתו לסעד זמני התקבלה במעמד הצדדים, או במעמד צד אחד ולא בוטלה בדיון במעמד הצדדים.

מטרת החוק היתה לייעל את ההליכים ולחסוך בעלויות. ברוב התביעות שהוגשו בסדר דין מקוצר, כלל לא מוגשת בקשת רשות להתגונן, וניתן בדרך כלל פסק דין לפי כתב התביעה. למרות שבפועל לא קויים דיון בבית המשפט, הטיפול המינהלי בתביעות אלה היה כפול - ראשית בבתי המשפט ואחר כך בהוצל"פ. כפילות זו הגדילה את עלויות הטיפול בגביית החוב, שבסופו של יום נפלו על כתפי החייב, שמחוייב גם בהוצאות.

תיקון 24, שאמור היה להיכנס לתוקף בנובמבר 2003, ביקש לנצל את העובדה שרוב התביעות בסד"מ הוגשו באופן ממוכן, ולהביא לכך שהן יוגשו ישירות למחשבי ההוצל"פ. "אנו רוצים שעורך הדין במשרדו יסרוק את המסמכים הרלוונטיים, ויגיש את זה ישירות למחשב ההוצל"פ", הסביר בזמנו עו"ד רמי רובין, היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט. ואולם, במועד שנקבע לכניסת החוק לתוקף, מערכות המיחשוב של לשכות ההוצל"פ עדיין לא היו ערוכות להגשה ממוכנת של תביעות. עו"ד רובין העריך בזמנו, שמדובר ביותר מ-100 אלף תביעות, שאם יוגשו ללשכות ההוצל"פ באופן ידני, העומס עליהן יהיה גדול מאוד. בנוסף, הדבר יגדיל את עלויות הטיפול בתביעות ויפגע ביעילות ההליכים.

הכנסת הבינה את הבעייתיות ודחתה את כניסת התיקון לתוקף עד לינואר 2005, המועד הצפוי לסיום התאמת מערכות המחשוב של לשכות ההוצל"פ. התיקון אכן נכנס לתוקף במועד זה, אך כעבור חודשים ספורים התברר, כי תכנונים לחוד ומציאות לחוד.

בימים אלה עברה בקריאה שנייה ושלישית הצעת החוק הממשלתית, הקובעת הוראת שעה שתוקפה עד ל-1 באפריל 2007, ולפיה מבוטלת בינתיים האפשרות להגיש תביעות ישירות להוצל"פ. כן נקבעה הוראת מעבר לגבי התביעות שכבר הוגשו בצורה זו. לפי ההוראה, אם עד יום כניסת הוראת השעה לתוקף טרם הוגשה התנגדות אך טרם עבר המועד להגשת התנגדות, התביעה תועבר לבית המשפט. במקביל, יודיע התובע לבית המשפט אם ברצונו להמשיך בבירור התביעה. אם בחר להמשיך - תתברר התביעה בסדר דין מקוצר. אם לא השיב או בחר שלא להמשיך בהליכים - תימחק התביעה.

הטיפול בתיקים בהם כבר הוגשה התנגדות, או שחלף המועד להגשתה, ימשיך להתנהל כאילו חל תיקון 24, שכן ממילא תביעות אלה מועברות לבית המשפט, לשם הכרעה בהתנגדות.

הסיבות לדחייה הנוספת של התיקון חלוקות. בדברי ההסבר להצעת החוק הממשלתית מופנית האצבע המאשימה אל עורכי הדין. בשונה מהגשת תביעה ממוכנת לבית המשפט, שם אין דרישה לצרף אליה את המסמכים הרלוונטיים, הרי שבתביעות להוצל"פ נדרש התובע לצרף את כל המסמכים. לכן, נדרשו עורכי הדין המייצגים את התובעים להצטייד בסורק ובתוכנה מתאימים. בדברי ההסבר נאמר שבפועל הסתבר, כי עורכי דין רבים אינם ערוכים להגשה ממוכנת, ומגישים את התביעות להוצל"פ באופן ידני, מה שמגביר את העומס ומייקר את ההליך.

לכן, נאמר בדברי ההסבר, "מוצע להשהות את ביצוע הסעיפים לצורך בחינה מחודשת של ההיבטים השונים הכרוכים ביישומם ולצורך השלמת ההיערכות הנדרשת לשם היישום".

לשכת עורכי הדין, שתמכה בתיקון, מפנה את האצבע המאשימה אל הנהלת בתי המשפט, שלטענתה עדיין אינה ערוכה לביצועו. עו"ד סורין גנות, העומד בראש ועדת ההוצל"פ בלשכה, ועו"ד ליאור שפירא, חבר הוועדה שקידמה את דחייתו של התיקון, ציינו כי עם הפעלתו של תיקון 24 התגלו קשיים מערכתיים ביישומו, ולכן היה ראוי לדחות את ביצועו עד להשלמת כל ההסדרים המקדימים הנחוצים להפעלתו.

גם הנהלת בתי המשפט, האחראית על מערכת ההוצל"פ, תמכה בדחיית התיקון לצורך היערכות מחדש ליישום הוראותיו. ואולם שם טוענים, כי "הנהלת בתי המשפט היתה ערוכה לתיקון". הסיבה לתמיכתם בדחייה היתה, ש"הוראות החוק יצרו מצב שהגשת התביעות ישירות להוצל"פ היתה מסורבלת יותר מאשר הגשת תובענות בדרך הישנה, והיתה גורמת לעומס על מערכת המיחשוב. על-מנת למנוע מצב כזה, נקבעה הוראת השעה, המשהה את האפשרות של הגשת תביעות ישירות להוצל"פ".