עמיר פרץ בדרך לקבלת תיק הביטחון

עם זאת, היום גברו ההערכות לפיהן יו"ר העבודה, עמיר פרץ, ימונה לתפקיד שר הביטחון. שר האוצר המיועד, לפי תחזית זו, הוא אברהם הירשזון מקדימה.

בתגובה לידיעות על ההתקדמות במו"מ הקואליציוני, התגברו עליות השערים בבורסה ומדד ת"א-25 עלה עם סגירת הגיליון בכ-1.5%. שער הדולר הגיב במקביל בירידה של 0.66% ל-4.64 שקלים.

מינויו של פרץ לתיק הביטחון - אם אכן ייצא לפועל - מזכיר את המינויים שביצע אהוד ברק בימים הראשונים לממשלתו. פרץ והביטחון משול לתפקיד שמילא שלמה בן-עמי במשרד לביטחון פנים או יוסי ביילין במשרד המשפטים. בשני המקרים היה מדובר באילוצים קואליציוניים ולא יותר.

פרץ יישלח למשרד הביטחון בגלל הצרכים של אולמרט, בגלל רצונו לקבוע בעצמו את המדיניות הכלכלית ובגלל שהיה לו קל יותר להיפטר בדרך אלגנטית משאול מופז.

פרץ יצטרך לשמור על אולמרט ועל שר האוצר, כדי למנוע סטייה מהתוכנית הכלכלית החברתית שהוא יתווה, או כדי למנוע חלוקת הטבות למשפחות השולטות במשק.

בחזית השנייה יצטרך פרץ להיות שר אזרחי לכל דבר. במשרד הביטחון משמעות הדבר היא להתייחס בכבדהו וחשדהו כלפי המטכ"ל, ולכפות על הגנרלים קיצוץ בתקציב ורביזיה בכל הקשור לסדר הכוחות. ברור ששתי החזיתות האלה יחשפו את פרץ לעימותים לא פשוטים בתוך משרד הביטחון ובינו לבין אנשי קדימה.

אם פרץ יילך למשרד הביטחון, יצטרכו משרדים כלכליים וחברתיים מרכזיים להיות בידיהם של אנשי מפלגת העבודה, ובראשם משרדי השיכון והחינוך. לאלה ניתן יהיה להוסיף אולי את משרדי החקלאות והתמ"ת.

שלושת המשרדים הללו היוו את המקורות הכספיים למימון המאחזים והתנחלויות, וכעת עשויה לשלוט בהם מפלגת העבודה. פרץ בהחלט עשוי לראות בכך מקור אפשרי למימון תוכניות חברתיות.

המחיר אשר פרץ יגבה מאולמרט כדי ללכת לביטחון, יהיה הבטחה להעביר בחודשים הקרובים חלק לא קטן מהתוכנית הכלכלית-חברתית איתה הלכה מפלגתו לבחירות. אולמרט יצטרך להעלות את שכר המינימום ולהעביר את חוק פנסיית חובה, להגדיל את קצבאות הזקנה ולהרחיב את סל הבריאות.