נדחתה תביעת יורשיו של פרופ' קאסוטו נגד הוצאות הספרים יבנה, משכל וידיעות אחרונות

התובעים טענו, כי פרסום ספרי התנ"ך על-ידי הוצאת יבנה בסידרה המכונה "קאסוטו זהב", מהווה הפרה של הסכם על-ידי הוצאת יבנה. בנוסף, היא פוגעת בזכותו של המנוח קאסוטו לפרטיות, מהווה גניבת עין ומבססת גם עילת תביעה של עשיית עושר שלא במשפט.

לטענת התובעים, לו היה קאסוטו בחיים, היה מתנגד לסידרת "קאסוטו זהב" והיה מתנגד לפרסום הרעשני למהדורה. לדבריהם, קאסוטו הסכים, כי שמו יופיע על גבי הספרים כמי שערך את הספרים, ותו לא.

הוצאת יבנה טענה, כי התביעה התיישנה, יורשי קאסוטו היו מודעים להפרות הנטענות, הם פנו להוצאת יבנה, מונה מתווך בין הצדדים והם הגיעו לפיתרון שהניח את דעתם.

עוד טענו הנתבעים, כי השקיעו סכומי כסף משמעותיים בהוצאת תנ"ך קאסוטו. התובעים השתהו בהגשת התביעה באופן ששינה את מצבם לרעה, בכך שעדים פוטנציאליים רבים נפטרו. עוד טענו הנתבעים, כי התובעים לא הוכיחו מה היה מטריד לכאורה את פרופ' קאסוטו לו היה בחיים.

השופטת רות רונן ציינה, כי יש להפריד בין עילות התביעה שהיו עשויות לעמוד לקאסוטו לו היה חי היום, לבין עילות התביעה האפשריות של התובעים. כמו כן, לאחר מותו של קאסוטו, הגיעו יורשיו להסכמות שונות עם הוצאת יבנה, והם כפופים להסכמות אלה, ואינם יכולים לתבוע אלא בכפוף להן ומכוחן. כמו כן, עילת התביעה ביחס לחלק ניכר מההפרות הנטענות, התיישנה.

השופטת הוסיפה, כי לתובעים לא קיימת עילת תביעה מכוח חוק הגנת הפרטיות ובגין זכותו המוסרית של קאסוטו. כן לא הוכיחו עילת תביעה בעוולה של גניבת עין ועשיית עושר שלא במשפט.

לדברי השופטת, קשה לקבוע מה היה אדם שהלך לעולמו אומר ביחס לאירועים שהתרחשו זמן רב לאחר מותו.

השופטת הוסיפה, כי התובעים לא הוכיחו את טענתם, לפיה השם "קאסוטו זהב" הוא שם וולגרי ופוגע, וכי קיימת עילה לאסור את השימוש בו.

אולם השופטת הוסיפה, כי טוב יעשו הנתבעים, אם יוסיפו את השינויים להם הסכימו במהדורות הבאות של סידרת ספרי התנ"ך "קאסוטו זהב", שינויים העשויים לשמור על שמו של קאסוטו.

התביעה נדחתה, והתובעים חויבו בהוצאות הנתבעים בסך 20 אלף שקל. (ת"א 2050/04)