דניה סיבוס: אחרי שנה פושרת, מחכים להבשלת פרויקטים של תשתית

שנת 2005 היתה שנת מעבר עבור חברת הנדל"ן התשתיות דניה סיבוס, שבשליטת קבוצת אפריקה ישראל, כפי שהעיד בעבר מנכ"ל החברה היוצא איתמר דויטשר. לאחר סיום העבודות בחלקיו הראשונים של כביש חוצה ישראל וצמצום עבודות הקבלנות, רשמה דניה סיבוס בשנה החולפת קיטון בהכנסות וברווח, כשהיא עדיין ממתינה להבשלת מכרזים חדשים בתחום התשתיות, שאמורים להוות את מנועי הצמיחה שלה לשנים הקרובות. במקביל, בשנה החברה פרש המנכ"ל הוותיק איתמר דויטשר, ובמקומו מונה לתפקיד עופר קוטלר, שניהל בשנה האחרונה את חברת דרך ארץ.

מדו"חות החברה עולה, כי ההכנסות בשנת 2005 הסתכמו בכ-900 מיליון שקל, המהווים קיטון של כ-25% לעומת ההכנסות שרשמה בשנת 2004. ההכנסות בתחום הבנייה הסתכמו בכ- 749 ומהוות קיטון של כ-21% לעומת ההכנסות שנרשמו מהתחום בשנת 2004. ההכנסות בתחום התשתיות הסתכמו בכ-157 מיליון שקל, קיטון של כ-20% לעומת היקף ההכנסות שרשם התחום בשנת 2004.

לגבי תחום הבנייה, החברה מציינת, כי בשנה החולפת נשמרה היציבות בתחום המגורים, כשבמקביל היקף העבודות בפלח השוק שלא למגורים קטן בכ-20%. נכון לסוף 2005, החברה היתה בשלבי ביצוע שונים של כ-1,900 יחידות דיור למגורים וכ-77 אלף מ"ר של פרויקטים שאינם למגורים. צבר ההזמנות בסיום השנה החולפת עמד על כמיליארד שקל, לאחר שאגרה לצבר פרויקטים בהיקף של כ-613 מיליון שקל בשנת 2005.

בתחום התשתיות, החברה מציינת, כי היא פועלת בתחום בעיקר כקבלן מבצע של עבודות סלילת כבישים, גשרים ומסילות רכבת. החלק הארי של העבודות בתחום התשתיות, בשיעור של כ-93%, מבוצעות עבור הסקטור הממשלתי, והיתרה עבורה הסקטור הפרטי.

צבר ההזמנות בתחום רשם בשנה החולפת קפיצת מדרגה משמעותית, לרמה של כ-1.7 מיליארד שקל, לעומת רמה של כ-200 מיליון שקל בלבד בשנת 2004. הזינוק בצבר מוסבר בזכייתה של החברה בפרויקט כביש הרוחב 431, בהיקף כספי של כ-1.6 מיליארד שקל.

הרווח הגולמי של החברה בשנת 2005 הסתכם בכ-63 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-62 מיליון שקל בשנת 2004. שולי הרווח עלו מרמה של כ-5.2% ההכנסות לרמה של כ-7% מההכנסות. כ-46 מיליון שקל מתוך הרווח הגולמי נבעו מענף הבנייה למגורים וכ-17 מיליון שקל נבעו מענף התשתיות, המתאפיין בשולי רווח גבוהים יותר.

על רקע הגידול שנרשם בהוצאות ההנהלה בשנה החולפת, רשמה דניה סיבוס שחיקה של כ-8.5% ברווחיות התפעולית, לרמה של כ-41 מיליון שקל. שולי הרווח התפעולי עמדו על 4.5% מההכנסות, בהשוואה לשולי רווח של כ-3.8% מההכנסות בשנת 2004. הרווח הנקי בסיכום 2005 עמד על כ-31 מיליון שקל, לעומת 36 מיליון שקל בשנת 2004, ומשקף קיטון של כ-14%.

ממאזן החברה עולה, כי מצבת הנכסים בסיכום שנת 2005 עמדה על כ-539 מיליון שקל, לעומת היקף נכסים של כ-691 מיליון שקל בסיום 2004. לדבריה, הירידה בהיקף הנכסים מוסברת בצמצום היקפי הפעילות בשנה החולפת ובחלוקת דיבידנד בהיקף של כ-55 מיליון שקל עליה הכריזה השנה. ההון העצמי של החברה עמד בסוף 2005 על כ-186 מיליון שקל, החובות ארוכי הטווח עמדו על רמה נמוכה למדי של כ-20 מיליון שקל, וההתחייבויות השוטפות על רמה של כ-346 מיליון שקל. יתרת המזומנים של החברה הסתכמה עם סיום 2005 על רמה של כ-200 מיליון שקל, בדומה לרמה של 2004.

ברבעון הרביעי לבדו רשמה דניה סיבוס קיטון של כ-12% בהכנסות, לרמה של כ-223 מיליון שקל בהשוואה לרבעון המקביל. הרווח הגולמי ברבעון הרביעי הסתכם בכ-16.5 מיליון שקל, גידול של כ-68% לעומת הרווח הגולמי ברבעון המקביל. הרווח התפעולי עמד על 10 מיליון שקל וכמעט הכפיל את עצמו לעומת הרבעון המקביל ב-2004, והרווח הנקי הסתכם בכ-7 מיליון שקל ומשקף גידול של כ-10% לעומתה הרווח הנקי שנרשם ברבעון המקביל.

מבול של פרויקטי תשתית

תחום התשתית עשוי להפוך למשמעותי יותר בהיקף עסקיה של דניה סיבוס בשנים הקרובות, על רק שורה ארוכה של מכרזים שיזמה הממשלה בשנים האחרונות, כחלק מהשקעות מסיביות שהופנו לענף התשתיות. לאחר הניסיון שצברה דניה סיבוס בעבודות בכביש חוצה ישראל, במסגרת השותפות עם דרך ארץ, אין ספק שחברה רואה את עצמה כאחת השחקניות המובילות בתחום התשתיות, והיא מכוונת בעיקר למכרזים הגדולים בו.

בשנת 2005 החברה רשמה אמנם ירידה בפעילות בתחום התשתיות, אך מגמה זו מוסברת בסיום חלקים בפרויקט כביש חוצה ישראל, שהניבו לה הכנסות של כ-450 מיליון שקל ו-134 מיליון שקל (בהתאמה) בשנים 2004 ו-2005.

בין הפרויקטים המשמעותיים עליהם מתמודדת החברה כיום ניתן למצוא את פרויקט ההתפלה בחדרה, שהיקפו מוערך במאות מיליוני דולרים, לדברי החברה. הפרויקט עצמו יתבצע בשיטת BOT והוא מיועד להתפלת 100 מיליון קו"ב מים עבור המדינה, וכן לתפעול מתקן ההתפלה.

פרויקט נוסף הוא לחשמול רכבת ישראל, על מנת להסב חלק ממערך הרכבות בישראל לחשמלי. פרויקט זה מוערך ע"י החברה בהיקף של מאות מיליוני אירו. פרויקט נוסף הוא הנתיב המהיר בכביש ת"א-ירושלים, המוערך גם הוא במאות מיליוני שקלים. מדובר בפרויקט להקמת נתיב בן 13 ק"מ מנתב"ג למחלף השלום על נתיבי איילון, שיהיה נתיב אגרה חד-כיווני. פרויקט זה כולל גם אופציה להפעלת נתיב אגרה בכניסה לירושלים.

כביש הרוחב 531 הוא פרויקט נוסף עליו מתמודדת החברה, במסגרתו ייבנה כביש רוחבי בן 15 ק"מ, אשר יקשר בין כביש חוצה ישראל, באזור מחלף חורשים, לכביש החוף. הפרויקט עצמו כולל הנחת תשתית לקווי רכבת לאורך הנתיב, וכן לבניית שורה של מחלפים, ומוערך בכ-2.5 מיליארד שקל.

פרויקט נוסף הוא להקמת הקו הראשון של הרכבת הקלה בת"א, "הקו האדום", המוערך בהיקף של כ-2 מיליארד דולר. אורך הקו עומד על כ-22 ק"מ, מהם 10 ק"מ תת-קרקעיים, והוא יכלול כ-33 תחנות. מכרז נוסף הוא לבניית מנהרת הרכבת לירושלים. מכרז זה, שפורסם ע"י רכבת ישראל, מוערך במאות מיליוני שקלים, ומיועד לבניית מנהרות באורך מצטבר של כ-11 ק"מ בנתיב הרכבת A1 לירושלים.

גיוס הון ועובדים

החברה מציינת בדו"חות, שבמידה ותזכה באחד המכרזים או יותר, היא תידרש לבצע גיוס הון בהיקף משמעותי לצורך מימונו, וכן לבצע גיוס של כוח אדם, על מנת לעמוד בביצוע אותם פרויקטים. בהקשר זה, סביר כי זכייה באחד הפרויקטים הללו תשנה את פניה של החברה ותאפשר לה לבצע קפיצת מדרגה משמעותית.

דניה סיבוס נסחרת כיום לפי שווי של כ-540 מיליון שקל, לאחר שנפלטה בתחילת השנה ממד ת"א 100 ומדד הנדל"ן-15. החברה עצמה לא נהנתה בצורה משמעותית מהגאות שאפיינה את מניות הנדל"ן בבורסה בחודשים האחרונים, ייתכן על רקע ההאטה בביצועיה בשנת 2005, והעובדה שהיא פועלת בעיקר תחום הביצוע. עם זאת, נראה שהבשלה של פרויקטים בתחום התשתיות, יחד עם התעוררות בשוק הבנייה למגורים בישראל, יכול בהחלט להפוך את דניה סיבוס לאחת מחברות הענף המקומיות המצליחות בשנים הקרובות, מה שככל הנראה יקבל ביטוי גם בשווי החברה.