רייכמן כועס על אולמרט; האם המינהל ישפר את תנאי החכירה של המרכז הבינתחומי בהרצליה?

המרכז מבקש לשלם דמי חכירה רק עבור השטחים הבנויים * משלם כיום 1.7 מיליון שקל על כל זכויות הבנייה בשטח. אם יקבל את ההטבה, ישלם רק מחצית הסכום * הערכות: ראש המינהל אולמרט ייאלץ לבקש, גם במקרה, עצה מהיועמ"ש מזוז

המרכז הבינתחומי בהרצליה, שעד לאחרונה עמד בראשו הח"כ הפורש מתנועת קדימה פרופ' אוריאל רייכמן, צפוי לקבל ממינהל מקרקעי ישראל אישור לשיפור שיטת תשלום דמי החכירה השנתיים. המרכז משלם כיום דמי חכירה שנתיים על מלוא זכויות הבנייה הפוטנציאליות בשטח, והמינהל עומד לאשר לו לשלם דמי חכירה רק עבור השטחים הבנויים בפועל שבמתחם. כך נודע ל"גלובס".

המרכז הבינתחומי משלם כיום דמי חכירה שנתיים של 1.7 מיליון שקל, ולטענתו הוא משתמש בפועל רק במחצית מזכויות הבנייה בגינן הוא משלם. אם הבקשה תאושר ויתברר בבדיקת שמאי המינהל, כי הטענה מוצדקת, יידרש המרכז לשלם 850 אלף שקל לשנה.

בשלב זה הבקשה מטופלת על-ידי צמרת המינהל, בראשות המנכ"ל, יעקב אפרתי, שבלשכתו נערך בעניין זה דיון לפני שבועיים. לדעת גורמים במינהל ובפרקליטות המדינה, יש להביא את הבקשה לאישור מועצת מקרקעי ישראל, וזאת משלוש סיבות: עצם השיפור בתנאי החכירה; תנאי העיסקה המקוריים, שעוררו ביקורת ציבורית רבה במהלך שנות ה-90; ובשל הנסיבות הפוליטיות, של רייכמן כחבר וח"כ במפלגת קדימה והעימות על משרת שר החינוך בינו לבין ראש הממשלה בפועל, אהוד אולמרט. אולמרט הוא הממונה על מינהל מקרקעי ישראל ומכהן כיו"ר מועצת מקרקעי ישראל.

המרכז הבינתחומי בהרצליה בנוי על מתחם רחב ידיים, באחד השטחים היקרים במדינה, במקום ששימש בעבר כמחנה צבאי של הנ"מ. המינהל יזם בתחילת שנות ה-90 את פינוי המתחם כדי לבנות בו פרויקט גדול לזוגות צעירים. המינהל השקיע בפינוי ובטיפול במתחם 350 מיליון שקל.

ראש עיריית הרצליה דאז, אלי לנדאו, ורייכמן, הפעילו בזמנו לחצים לשנות את יעוד הקרקע לטובת מוסד אקדמי, תוך התחייבות של עיריית הרצליה להחזיר למינהל שטחים עירוניים אחרים באותו היקף.

התוכנית לזוגות צעירים בוטלה והשטח נמסר למרכז הבינתחומי, אולם עד היום לא העבירה עיריית הרצליה למינהל שטחים חלופיים.

בתחילת שנות ה-90, כאשר רייכמן הריץ את התוכנית בתמיכה של לנדאו, כיהנו כראשי מועצת מקרקעי ישראל, אריאל שרון ובנימין בן-אליעזר. עיסקה מסוג זה מחייבת החלטה של מועצת מקרקעי ישראל, וגם חתימת אישור של שר אוצר.

שר האוצר בממשלת יצחק רבין, בייגה שוחט, סירב לחתום על העיסקה. גם דן מרידור, שר האוצר הראשון בממשלת בנימין נתניהו, התנגד לעיסקה. שר האוצר שאחריו, יעקב נאמן, ויו"ר מועצת המינהל דאז אריאל שרון, הגיעו להסכמה על אישור העיסקה והחכרת השטח למרכז הבינתחומי, על בסיס של דמי חכירה שנתיים של 2% מהשווי של מלוא זכויות הבנייה החלות על השטח.

בתגובה לשאלות נמסר ממינהל מקרקעי ישראל, כי המרכז הבינתחומי ביקש חיוב בדמי חכירה לפי הבנייה בפועל, מאחר והתב"ע מאפשרת זכויות בנייה כפולות מהקיים כרגע, ולאור העובדה שאת התב"ע הכינה עיריית הרצליה.

המינהל טוען, שבשלב זה ובעתיד הנראה לעין, אין למרכז הבינתחומי צורך בכל השטחים. לטענת המינהל, גם במכללה ביפו, במתחם בי"ח אייזנברג, איפשר המינהל לגבות דמי חכירה לפי הבנייה בפועל, ולא לפי מלוא זכויות הבנייה בתב"ע.

לדברי יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, רן וירניק, אם המכללה אינה זקוקה לשטחים בהיקף כה גדול - עליה להחזיר אותם למדינה. לדבריו, עיריית הרצליה הפקיעה שטחים נרחבים מבעלי קרקעי פרטיים דרומית למתחם האוניברסיטה, להקמת קריית חינוך. אם למרכז הבינתחומי אין צורך בשטחים הרחבים שיחזיר אותם.

כרגע לא ברור אם שינוי תנאי החכירה, כפי שיאושר על-ידי הנהלת המינהל, יובא לאישור במועצת מקרקעי ישראל. בצמרת המינהל יש חילוקי דעות לגבי השאלה. גורם משפטי בכיר אומר, שבנסיבות העיסקה הזו אין מנוס, אלא להביא את שינוי תנאי העיסקה לאישור מועצת מקרקעי ישראל.

מחייבי הדיון במועצה טוענים, כי לאור ההיסטוריה של העיסקה ובעיקר בשל הנסיבות הפוליטיות - רייכמן חבר מפלגתו של אולמרט ולאור המתיחות ביניהם, על רקע האשמותיו של רייכמן, כי אולמרט מפר הבטחה של שרון למינויו כשר החינוך, ראוי שבנסיבות אלה יתייעצו עם מזוז לפני החלטה.