בהפרש של שעתיים חתמה נייס על שתי עסקאות לרכישת חברות ב-213 מיליון דולר

קונה את IEX ב-200 מיליון דולר ואת פרפורמיקס ב-13.2 מיליון דולר * נשארת עם כ-200 מיליון דולר בקופה * המנכ"ל, חיים שני: "נאיץ את הצמיחה בשוק הביטחוני באמצעות רכישות. בתחום הארגוני לא נבצע רכישות בטווח הקרוב" > גתית פנקס

בשלהי 2005 גייסה חברת נייס מערכות (סימול NICE) 200 מיליון דולר בנאסד"ק, והסבירה כי המטרה העיקרית בגיוס היא ביצוע רכישה. די ברור שחברה כמוה לא זקוקה ל-411.6 מיליון דולר במזומן, והיה זה רק עניין של זמן עד שתתברר זהות הנרכשת. בסוף השבוע דיווחה נייס על רכישתן של שתי חברות אמריקניות, גדולה וקטנה: חברת IEX תמורת 200 מיליון דולר ו-Performix תמורת 13.2 מיליון דולר, סכום שיוכל לצמוח ב-6.2 מיליון דולר נוספים בכפוף לעמידה באבני דרך.

נייס מתמחה בהקלטות מולטימדיה ובניהול איכות. הפתרונות שלה נמצאים בשימוש בהקלטת שיחות, בפיקוח ואבטחת חדרי מסחר, בתי קזינו, שדות תעופה ושימושים ביטחוניים אחרים. שווי השוק שלה הוא כ-1.3 מיליארד דולר בנאסד"ק, והחברה העלתה תחזיות לשנת 2006 לאור שתי הרכישות.

IEX היא חברה בת של Tekelec ששוויה בנאסד"ק הוא 955 מיליון דולר, והיא עוסקת בפתרונות לניהול כוח אדם, תכנון אסטרטגי וניהול ביצועים לשוק מוקדי השירות. המוצר העיקרי שלה נקרא TotalView והוא מאפשר איסוף נתונים מחלקי הארגון השונים וריכוזם, מה שמאפשר חיזוי, תכנון ותזמון מדויקים. פרפורמיקס אף היא עוסקת בתחום מוקדי השירות, והטכנולוגיה שלה מאפשרת לנהל את ביצועיהם. העסקאות צפויות להיסגר בסוף הרבעון השני או בתחילת השלישי של 2006.

באחרונה אמר חיים שני, מנכ"ל נייס, בראיון ל"גלובס", כי כל הרכישות של החברה הן חלק מתוכנית. "זה חלק מאסטרטגיה. TCS למשל, הייתה חברה ששמה הופיע בתוכנית שלנו כאפשרות לרכישה, וכך גם רוב החברות שרכשנו בשנים האחרונות. היא לא צצה פתאום". כך, שלא מן הנמנע ש-IEX הוא שם שכיכב ברשימת הרכישות המתוכננות של נייס כבר בעת ההנפקה ההיא.

"העובדה ששתי הרכישות נסגרו בהפרש של שעתיים ביום חמישי, היא גם עניין של תכנון אבל בעיקר הרבה מאוד מזל", אומר היום שני. "שתי החברות הללו הופיעו בתוכניות האסטרטגיות שלנו לצמיחה. איתרנו מראש נקודות שהיינו רוצים לחזק ולהוסיף לחברה באמצעות הרכישות, והודענו לשוק שזה מה שאנחנו מתכננים לעשות עם הכסף שגייסנו". בנק ההשקעות שליווה את עסקת הרכישה של IEX היה בנק אוף אמריקה, שהיה גם אחד משני החתמים הראשיים בהנפקה של נייס, הרביעית במספר. שני מציין כי המו"מ לרכישת החברה ארך מספר חודשים, אך הקשר עם החברה הוא ארוך יותר.

נייס מאמינה כי באמצעות הרכישות, היא "מגדירה מחדש את שוק הביצועים העסקיים של מוקדי השירות וניתוחם", וזו גם כותרת ההודעה שלה למשקיעים. "שוק מוקדי השירות הוא שוק של מיליארדי דולרים רבים. אם ניקח מוקד לקוחות קלאסי, הספקים העיקריים שלו יהיו חברות כמו Avaya, נורטל וסיסקו שמספקות את ציוד התקשורת. הבאים אחריהם יהיו חברות כמו סיבל ו-SAP, שיספקו את המוצרים ל-CRM. השלב הבא הוא מגוון מוצרים וטכנולוגיות מהסוג שאנחנו מספקים, כמו מערכות הקלטה ובקרת איכות, ניתוח קול ומערכות לתכנון וניהול משאבי אנוש", אומר שני. "כל התחום השלישי היה עד עתה מחולק למקטעים. עכשיו אנחנו יכולים לומר שכל מה שנכלל בתחום השלישי אנחנו מספקים, ומי שרוצה לקנות יוכל לפנות לחברה אחת וכל המוצרים האלה יהיו חלק מהמכלול שלה. אנחנו יכולים לספק את התמונה האחידה של כל מה שקורה בביזנס".

IEX רשמה מכירות של 50 מיליון דולר לשנה. נתון נוסף שסיפקה לגביה נייס בשיחת הוועידה, הוא ששיעור ה-EBITDA (רווח לפני הפחתות, פחת, מס וריבית) היה 40%, כלומר מכפיל EBITDA של 10. מעבר לכך, יש לה כ-1,000 לקוחות כשהחפיפה עם אלה של נייס היא של כ-10%-20%. שני מוסיף שקצב הצמיחה של IEX הוא דו ספרתי, כלומר מעל 10%. לעומתה, פרפורמיקס היא סטארט אפ בתחילת דרכו עם מכירות של 5 מיליון דולר לשנה. החברה איננה רווחית, מטבע הדברים, והיא נקנתה בעיקר בשל הטכנולוגיה שלה.

IEX מעסיקה כ-170 עובדים ופרפורמיקס כ-40 עובדים, ושני מציין כי מאחר שמטרת הרכישות איננה סינרגטיקה, הכוונה היא לקלוט את כל העובדים ולשמר את הצוות הניהולי, כדי שימשיכו להוביל את הפעילות הנוכחית.

"IEX מוסיפה לנו פעילות מאוד רווחית, וגם אם זה לא השיקול היחידי הוא חשוב ביותר", אומר שני. "החפיפה בין הלקוחות שלנו לשלהם איננה גדולה, והיא בהחלט תורמת לנו לקוחות חדשים בתחום הטלקום והשירותים הפיננסיים. ללקוחות הללו נוכל להציע את המוצרים הקיימים שלנו. יש לנו כאן אפשרות טובה למכירות צולבות בטווח הקצר והמיידי". את התחום שבו פועלות החברות מכנה נייס בשם: Insight from Interactions.

" 200 מיליון דולר זה הרבה כסף. איך יודעים שהרכישה לא יקרה מדי?

"בשוק התוכנה מכפיל EBITDA של 10 הוא מאוד אטרקטיבי. עובדה, שאנחנו גם מנחים את השוק כי העסקה תתרום לרווח שלנו מיידית ב-2006. הבטחנו למשקיעים שלנו שהרכישות יהיו בטווח הקצר רווחיות, וכאן זה מאוד מהיר. אם מסתכלים על הממוצע שבין מכפיל רווח למכפיל הכנסות, שילמנו כאן מחיר הוגן. לגבי הרכישה של פרפורמיקס, מדובר בסטארט אפ שהושקע בו המון כסף ואיננו מרוויח, ולכן לדבר במונחים של מכפילים זה חסר משמעות. קנינו כאן בעיקר טכנולוגיה שנמצאת בשוק מספר שנים והתחילה להבשיל, ויש לה כבר לקוחות חשובים".

נייס מאמינה שאם הרכישות יסגרו בזמן, הרי שהתוספת לשורת ההכנסות תהיה 28-30 מיליון דולר ב-2006, וכך יגדלו מכירותיה ל-395-405 מיליון דולר. התחזית הקודמת הייתה להכנסות של 367-375 מיליון דולר.

בשורה התחתונה החברה מצפה כעת לרווח פרופורמה של 2-2.12 דולרים למניה (43.3-45.9 מיליון דולר), בהשוואה לתחזית קודמת לרווח של 1.9-2 דולרים למניה.

שתי הרכישות הן של חברות שנחשבות למובילות בתחומן. IEX היא מתחרה של חברת Blue Pumpkin שנרכשה על ידי מתחרתה של נייס, וויטנס, בתחילת 2005 תמורת 75 מיליון דולר. פרפורמיקס היא מתחרה של Opus, שנרכשה על ידי ורינט תמורת 12 מיליון דולר.

"IEX היא אמנם מתחרה של Blue Pumpkin אבל גדולה ממנה פי 2", אומר שני, "הן מתחרות אבל יש שם ניואנסים שונים. הייתי אומר ש-IEX היא הרולס רויס של התחום, ו-Blue Pumpkin נכנסה יותר כשחקנית של שוק הביניים. אין מה להשוות בביזנס ובהיקף המוצר וגם ברווחיות, שכן Blue Pumpkin לא הרוויחה ומכרה משהו כמו 30 מיליון דולר. אופוס ופרפורמיקס הן לא בדיוק מתחרות כי אופוס היא יותר חברת שירותים".

" אז הרכישות הללו הן תשובה לוויטנס ו-ורינט למעשה?

"לא בדיוק. הרציונל הוא שראינו שיש לנו כאן יכולת לייצר שוק חדש. אנחנו מספר אחת היום בהקלטות דיגיטליות, ניתוח קול וניטור, וכעת יש לנו את המטריה שמחברת הכל לתמונה אחת. אנחנו חושבים שאפשר ליצור כאן שוק גדול בתחום מוקדי השירות, ואני לא חושב שזו האסטרטגיה של וויטנס. היא בכל מקרה לא דיברה על זה, גם אם על הנייר כל אחד יכול לעשות הכל. מצד שני, ברור לנו שהדברים אינם סטטיים ואם אנחנו לוקחים את השוק הזה ומובילים, יבואו אחרינו".

" מה לגבי רכישות חדשות?

"היום יום ראשון, אנחנו נחים. וברצינות, אנחנו חושבים שבתחום הארגוני, בתקופה הנראית לעין לא נתמקד ברכישות אלא בעבודה על ההצלחה של שילוב כל מה שקנינו. זה לא אומר שעל בסיס אופורטוניסטי לא נבצע רכישות, אבל זה לא חלק מתכנון ארוך טווח. אנחנו מאמינים שהתחום של Homeland Security, התחום הביטחוני, ימשיך לצמוח בשנים הקרובות, ואחרי שמיצבנו את עצמנו חזק בתחום הארגוני אנחנו מתכננים להאיץ את הצמיחה האורגנית בתחום הביטחוני, באמצעות רכישות. זו המטרה שלנו לטווח הקרוב-בינוני".

" תגייסו עוד?

"יש לנו אחרי הרכישות כ-200 מיליון דולר. אנחנו אופרציה שמייצרת מזומנים ומגדילה אותם מפעילות שוטפת, כך שלכאורה אנחנו יכולים להרשות לעצמנו רכישות גם כך. הכל פתוח". "