צה"ל עוד יפריח את הנגב

אירועי יום העצמאות ה-58 מתקיימים השנה בסימן "פיתוח הנגב והגליל", ברוח זו בחודש אוקטובר יעלו הטרקטורים הראשונים לצומת הנגב להתחלת עבודות יישור השטח לקראת הקמת "עיר הבה"דים" (בסיסי הדרכה) של צה"ל. העיר תופעל במתוכנת מצומצמת ב-2008-2009 והקמתה תושלם ב-2010-2011. לצה"ל נוכחות גדולה בנגב, "אבל הקמת עיר הבה"דים", אומרת מנכ"לית המשרד לפיתוח אזורי, אפרת דובדבני, "היא פרויקט מחולל מפנה, שיביא לשינויים בסדרי גודל אדירי ממדים בפיתוח הנגב".

עיר הבה"דים היא אחת מארבעה בסיסי צבא ענקיים, שיועברו בעשור הקרוב ממרכז הארץ לנגב. עד הימים האחרונים ריחף צל של ספק בנוגע למיקום העיר הצבאית והתחלת הקמתה. מערכת הביטחון טענה, כי קרבתה המתוכננת למפעלים ברמת חובב עלולה לסכן את בריאות החיילים. בצה"ל התנו את מיקום עיר הבה"דים בצומת הנגב באכיפת סטנדרטים חדשים למניעת זיהום אוויר על המפעלים המזהמים, כדי שאלה ייושמו עד לאיכלוס עיר הבה"דים.

הוקמה ועדת גישור בראשות פרופ' ח"כ אבישי ברוורמן, כדי שתפשר בין עמדות המשרד לאיכות הסביבה והמועצה האזורית של רמת חובב. ברוורמן אמר אתמול ל"גלובס", כי הושגה הסכמה בין כל הצדדים והגופים הירוקים, שתאפשר את התנעת פרויקט עיר הבה"דים, הן במיקום שנקבע בצומת הנגב והן במועד שהוחלט להתחיל בהקמתה.

בסיסים נוספים עוברים לדרום

"ב-30 השנה האחרונות נכשלו הניסיונות לקדם באמצעות הצבא את פיתוח הנגב", אומר מי שעמד עד השבוע שעבר בראש מינהלת פיתוח הנגב במשרד הביטחון, תא"ל (מיל') חיים ברק. "ניסיון אחד היה בשנות ה-70, עם העברת בית הספר לקצינים למצפה רמון. ניסיון שני היה הקמת שני שדות תעופה צבאיים של חיל האוויר בנגב, לאחר פינוי סיני. אני אומר לך, הפעם זו הולכת להיות מכת חשמל".

יחד עם הקמת עיר הבה"דים, יעברו לנגב שלושה בסיסים נוספים. בסיס התובלה הכבדה של חיל האוויר (בח"א 27) נמצא כבר בתהליכי העברה מנמל התעופה בן-גוריון לשדה התעופה הצבאי נבטים. בהמשך תעבור יחידה של חיל המודיעין לצומת שוקת. יחידות המחשוב של אגף התקשוב יעברו ממרכז הארץ לבאר שבע, כשאחת האפשרויות היא למתחם של אוניברסיטת בן-גוריון.

המפנה שעליו מדברת דובדבני, יד ימינו של שמעון פרס, השר המיועד לענייני פיתוח הגליל והנגב, הוא בתפיסה. גם של המדינה וגם של הצבא. נלמדו הלקחים. בניגוד למה שקרה בעבר, היא אומרת, "הצבא לא מתכוון לגור בתוך הבסיס ולהתקיים כמו אי בודד ומוגן. הצבא הבין שכדי שהעברת הבסיסים לנגב תצליח, עליו להתערות בתוך היישובים. וזה ייתן תנופה אדירה לכל היישובים בנגב".

סוד ההצלחה של מעבר הצבא לנגב תלוי בהטמעת מושג ההפרטה או אולי מדויק יותר, הוא באימוץ תפיסת ה"אאוטסורסינג" (מיקור חוץ). מסמך הדן בהקמת עיר הבה"דים ושהוגש למנכ"ל משרד הביטחון, קובי תורן, מפרט בין השאר, את רשימת התחומים שעוסקים בהפעלה השוטפת של הבסיס, שהיו בעבר בשליטה מוחלטת של הצבא ויועברו לידי חברות וקבלנים אזרחיים: אחזקת המחנה והמתקנים, אבטחתו, ניהול המגורים, שירותי הרפואה, המטבח וחדר האוכל, בית ספר לנהגים צבאיים, תחבורה פנימית, מערך אחזקת הרכב, תחנת דלק, מרכז רווחה וספורט, הוצאה לאור, קולנוע ואודיטוריום. הקמת הבסיס בנגב תספק מקור עבודה למאות אנשים המתגוררים באזור.

אחת התופעות שייעלמו בעיר הבה"דים יהיה המושג של "עבודות רס"ר". לא נראה עוד חניכי קורסים העובדים במטבח, מסיידים את המחנה או מכלים ימים ולילות בשמירה בעמדת הש"ג. ראש מינהלת עיר הבה"דים באגף הלוגיסטיקה הרפואה והמרכזים (אלר"ם), סא"ל שלום אלפסי, מסביר את הרציונל מאחורי התפיסה החדשה.

"העסקת חניכים בבסיסי ההדרכה בתורנויות שמירה ומטבח גרמה עד היום להארכת משך הקורס. אנחנו רוצים שהחניך יתרכז בלימודים. זה יביא לקיצור משך הקורס. החניך יהיה פחות זמן במסגרת ההכשרה ויותר זמן ביחידת האם הצבאית שלו. כך אנחנו משפרים את זמן האיכות של החייל. כל זה מתקשר גם לתוכנית קיצור תקופת שירות החובה".

תקוות אמריקניות שנכזבו

עלות ההקמה של עיר הבה"דים, כולל העתקת הבסיסים לנגב היא כ-2.6 מיליארד שקל. אחד המקורות הכספיים הוא ההכנסות העתידיות הצפויות למדינה משיווק הקרקעות היקרות של מחנה צריפין, הגובל בראשון לציון ובאר יעקב. ערך הקרקע נאמד בכ-2 מיליארד שקל. מזה, אומר סא"ל אלפסי, יוקצה כמיליארד שקל להקמת עיר הבה"דים. יש עדיין אי-ודאות מניין יבוא המימון הנוסף. בצה"ל טוענים, כי העברת הצבא לנגב היא פרויקט לאומי, ולכן המדינה צריכה לדאוג להביא את הכסף.

לקראת פינוי גוש קטיף קיווה ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, כי ארה"ב תסכים להעניק לישראל מענק בגובה של 1.2 מיליארד דולר, שיוקדש לפיתוח הגליל והנגב. הרעיון נפל. ערב מערכת הבחירות הקודמות החליטה הממשלה להקצות 17 מיליארד שקל למשך עשר שנים לפיתוח הגליל והנגב.

דובדבני מסרבת להיכנס לדיון אם מימון עיר הבה"דים יבוא מתקציב זה והיא אומרת: "בואו לא נתבלבל, מדובר בתקציב מדינה תומך. האם זה יבוא מכספים צבועים לביטחון או מתוספות אחרות זה עניין של משרד האוצר. אבל, בכל מקרה הכול מגיע מתוך אותה עוגה תקציבית".

מנכ"ל משרד הביטחון קובי תורן נחוש בדעתו שהסכום החסר לבניית עיר הבה"דים לא יבוא מתקציב הביטחון.

בעיר הבה"דים ירוכזו כל בתי הספר של החיילות תומכי הלחימה של מפקדת זרוע היבשה (מז"י). ואלו הם:בה"ד 6 - מקצועות הלוגיסטיקה, בה"ד 10 -רפואה, בה"ד 11 - משאבי אנוש, בה"ד 13 - משטרה צבאית, בה"ד 20 - חימוש, בה"ד 7 - תיקשוב. כמו כן יוקמו שלושה בתי ספר חדשים: לחינוך, לתיאום וקישור ובית ספר לטירונות תומכי לחימה.

סא"ל אלפסי: "החלטנו לשים תחת קורת גג אחת את הבסיסים של החילות תומכי הלחימה המצריכים הכשרות מקצועיות ייחודיות, אבל לא זקוקים לשטחי אש".

עם הקמת עיר הבה"דים, שבה יש תשתיות משותפות לכל החילות תומכי הלחימה, יפותחו שיטות הדרכה מתקדמות. יופעלו סימולטורים עם מכנים משותפים, שיאפשרו ליישם את תפיסת ההפעלה המשולבת. בבית הספר ללוגיסטיקה יהיו סימולטורים לנהגים, שכמו טייסים, יוכלו להתאמן במצבים של מקרי חירום, בלימת חירום, נהיגה בעלייה וירידה תלולה.

היום לכל בסיס הדרכה יש קורס קצינים נפרד. הקצינים היו נפגשים לראשונה עם עמיתיהם מחילות אחרים בגדוד או בחטיבה. אלפסי: "אנחנו רוצים ליצור את הסינרגיה בין בעלי המקצועות השונים כבר בעיר הבה"דים".

אחד הרעיונות הנבחנים באלר"ם היא לפתח כרטיס אישי מגנטי, שדרכו יוכלו החניכים לקבל "מידע-נט" שימושי בתקופת קורס. שבאמצעותו ניתן יהיה לשאול ספרים, להתאמן ולהיבחן במטווחי הלייזר בזמן הפנוי, להיכנס לבסיס, להיכנס לחדר האוכל, להצטייד בציוד ובנשק ולהזדכות עם סיום הקורס.

מאחר שמדובר בקורסי הכשרה בתחומים המשיקים למקצועות אקדמאיים, נמצא הצבא במו"מ עם אוניברסיטת בן-גוריון ועם מכללת ספיר בשדרות, במטרה לשלבם בתוכניות הלימוד של עיר הבה"דים. אלפסי: "החניך בקורס יוכל בדרך זו לצבור נקודות זכות אקדמאיות. זה ייתן לו מוטיבציה חזקה יותר ללמוד. אחרי שיסיים את שירותו הצבאי, הוא יוכל לחזור ללימודים לממש את הנקודות האלה. אנחנו מעריכים, שזה ייתן לחלק מהחיילים המשתחררים תמריץ להמשיך להתגורר בנגב".

עם זאת, ימשיכו לפעול בנפרד ובמקומות אחרים בנגב בסיסי ההדרכה של הכוחות הלוחמים של מז"י. בית הספר לקצינים בה"ד 1 במצפה רמון, קורס מפקדי כיתות (מכ"ים) של מז"י ליד ירוחם, בסיס ההדרכה של התותחנים בשבטה ושל חיל השריון בצוקי עובדה. בסיס הטירונות של הצנחנים ממוקם ליד קיבוץ להב ובסיס הטירונות של גולני נמצא ליד פרדס חנה.

בניית שני הבסיסים האחרונים הושלמה לפני כשנתיים והיא מומנה בכספי סיוע אמריקני מיוחד. שני בסיסי הדרכה נשארו במרכז הארץ. בית הספר לחילוץ והצלה יועבר מצריפין לבסיס פיקוד העורף ברמלה בגלל הצורך להישאר במרכז הארץ למקרי חירום. ובית הספר לכושר קרבי יישאר צמוד למכון ויינגיט ליד נתניה.

צומת הנגב נבחרה על ידי אגף התכנון (אג"ת) למיקום עיר הבה"דים לאחר שנשקלו כל האלטרנטיבות האחרות, בהן הקמת העיר במצפה רמון. המסקנה היתה, כי משיקולים דמוגרפיים, גיאוגרפיים וטופוגרפיים יש עדיפות אסטרטגית ברמה הלאומית למיקום שנקבע. הצומת נמצא במפגש הכבישים 20 ו-220, במרחק של כ-20 ק"מ דרומית לבאר שבע, וכ-12 ק"מ צפון-מערב לירוחם.

שיפורים נרחבים בתשתיות

בגלל המשמעויות הכלכליות שיהיו לעיר הבה"דים כמקור תעסוקה לכל האזור, נרתמו למהלך גם משרדי ממשלה אחרים. על-פי סיכום משותף של משרדי התחבורה והאוצר, יוקצו מקורות תקציביים להארכת התשתיות התחבורתיות עד לעיר הבה"דים. כביש 40 מבאר שבע לצומת הנגב יורחב ויוכפל לארבע נתיבים. מסילת ברזל תגיע עד לפתח הבסיס - עלות הקמתה כ-300 מיליון שקל והיא תשרת גם את תושבי מצפה רמון וירוחם. בעתיד, אך במועד שטרם נקבע תחובר צומת הנגב לחוצה ישראל (כביש 6).

ההחלטה להעתיק את מחנות צה"ל מאזורים צפופי אוכלוסיה ממרכז המדינה לנגב ולגליל התקבלה על ידי ועדת שרים בראשות אריאל שרון בנובמבר 2002. לדברי דובדבני, "עיר הבה"דים היא התגשמות של חזון משותף של אריק ושל פרס. ערב הבחירות התחבר אליהם גם אהוד אולמרט בתפקידו כשר האוצר כשהוחלט על תוכנית העשור. זה יביא לשינוי בסטטוס המגורים והנדל"ן בנגב ולקידום החינוך". "