סימנים של צמיחה

בשנות ה-80 המאוחרות הסתובב בארץ סלבריטאי שאת שמו לא נזכיר, שהתבייש כנראה מאוד בקרחת שלו. את העור המנצנץ ניסה להסתיר בכובעים, צעיפי-ראש ומיני אביזרים שונים, אף שלמרבה השמחה הוא לא הגיע עד כדי הלוואת שיער, אולם דבר לא עזר והקרחת בלטה למרחוק. עד שבשלב כלשהו הגיעה גם לישראל הגאולה בדמות אופנת גילוח הראש. את חזותו כאדם דליל-שיער וחסר ביטחון החליף בראש לבן בוהק ומנצנץ (וקצת מחודד בקצהו) שהכריז בגאון: אני צעיר, אני קירח, and I love it.

קרחי ישראל והעולם כולו מצאו פתרון מכובד ויש אף שיאמרו - סקסי, אך רובם היו שמחים לו היו מוצאים איזה תכשיר או גלולה להשבת עטרת שיער ליושנה. עד לפני כמה שנים, היה ניתן למצוא תכשירים להשבת שיער במדף של שיקויי האהבה ובובות הוודו אצל המכשפות הנבחרות, אך בשנים האחרונות חלה התפתחות אמיתית בתחום. לחלק מסוגי ההתקרחויות ישנן תרופות וטיפולים בעלי יעילות מסוימת, שעוזרים להאט את התהליך ולעתים אף להצמיח שיער חדש.

מה גורם להתקרחות?

ההתקרחות הנפוצה אצל גברים נקראת התקרחות אנדרוגנית (androgenic alopecia). כשליש מהגברים סובלים ממנה בגילאים צעירים של עד 30 ובשלב מסוים בחיים היא תגיע ל-50% מהם. לרוב מאופיינת התקרחות זו בהידללות של השיער קודם כל באזור הרקות והמצח. המקור הוא כנראה גנטי: התקרחות או שיער דליל אצל אחד ההורים מגבירה את הסיכוי להתקרחות אצל הילד, על הקצב שלה ועל דלילות השיער שנותר.

השערות צומחות מתוך זקיקים חבויים בעור. אצל גברים בעלי נטייה גנטית להתקרחות מכילים חלק מהזקיקים חומר בשם 5 alpha-reductase. כאשר חומר זה פוגש את ההורמון הגברי טסטוסטרון, מומר הטסטוסטרון לחומר בשם DHT (dihydrotestosterone), הורמון אשר מכווץ את זקיקי השיער ומונע את צמיחת השיער. המערכת החיסונית יוצרת תגובה דלקתית סביב הזקיק הפגוע אשר במשך הזמן הורסת אותו לחלוטין.

קרחת מסוג Alopecia Areata (התקרחות אזורית) קיימת אצל 3% מהמתקרחים. היא מאופיינת באובדן שיער בקווצות, לפעמים לא רק מן הראש אלא גם מיתר הגוף. התקרחות כזו נחשבת למחלה של המערכת החיסונית אם כי המנגנון שלה עדיין אינו מובן. בדרך כלל נרשמת התופעה אצל אנשים שמלבדה הם בריאים לחלוטין. החדשות הטובות לגבי המצב הזה הן שבדרך כלל ההתקרחות היא זמנית והשיער חוזר לצמוח. החדשות הרעות הן שהשיער החדש עלול להיות דק מהשיער המקורי, וכי הבעיה יכולה לחזור שוב בהמשך החיים.

ישנם גורמים נוספים להתקרחות לזמן מוגבל, למשל "התעללות" בשיער - צביעתו פעמים רבות מדי, החלקה או סלסול באופן קבוע. לעתים, תסרוקת המושכת את השיער לאחור בחוזקה באופן יומיומי, יכולה עם הזמן להביא לנסיגה של קו השיער, תחילה באופן הפיך ואחר-כך באופן בלתי הפיך. תזונה לקויה יכולה לפגוע בשיער, ובעיקר תזונה דלה בברזל, דיאטות לא מגוונות וכן אנורקסיה.

קרחת יכולה להיגרם גם ממחלות שונות, כמו סכרת, לופוס אריתמטוזוס (זאבת אדמנתית), בעיות בבלוטת התריס. כמו כן היא יכולה להיגרם מתרופות מסוימות, ביניהן חלק מהתרופות לטיפול בדלקת פרקים, תרופות נגד דיכאון, חלק מהתרופות לטיפול במחלות לב ויתר לחץ דם, תרופות לשיגדון (gout), תרופות כימותרפיות ולעתים נדירות גם גלולות נגד הריון. עם סיום הטיפול, השיער מתחדש.

מספר חודשים אחרי שהתרחשה טראומה לגוף כמו חום גבוה. שפעת חריפה או ניתוח, תוכלו לעתים להבחין בהידללות השיער. הדבר נובע מכך שבתקופת הטראומה הגוף נכנס למצב של חיסכון במשאבים והאט את צמיחת השיער. עם הזמן השיער יחזור לעצמו. זיהומים ופטרת בעור הקרקפת יגרמו לעתים לאבדן שיער עד שיטופלו, ואז בדרך כלל חוזר השיער לצמוח.

אצל תינוקות שנולדים עם שיער, השיער מתחלף בדרך כלל זמן מה אחרי הלידה, ולכן אין לדאוג אם תינוק בן יומו מתחיל לאבד שיער.

האבחון לאיזו סוג של התקרחות יש לכם, נעשה על ידי בדיקת דפוס ההתקרחות והמקומות המועדים. האבחון באם אתם בכלל מתקרחים, נעשה על ידי משיכה של קווצת שיער מאזור מסוים בראש וספירה של מספר השערות הנתלשות מן הראש. בדרך כלל אם נפרדו יותר משש שערות במשיכה, סימן לכך שישנה התקרחות ולא רק נשירת שיער טבעית. אם אתם לחוצים מהאפשרות שאתם מתקרחים, ודאי תתפתו לבצע את הבדיקה לעתים תדירות, אך התנהגות כזו כמובן אינה מומלצת ותביא אתכם להתקרחות זמן רב לפני שתכנן הטבע. (אגב, קיימת גם התנהגות כפייתית המתבטאת בתלישת שיער בעת לחץ, בדומה לכסיסת ציפורניים. הטיפול הוא בדרך כלל נפשי - התנהגותי או תרופתי).

מזור חלקי

היום עדיין לא קיימת תרופה שעוצרת לחלוטין את נשירת השיער או מצמיחה מחדש את כל השיער שהיה, אולם קיימים מספר טיפולים שיכולים להאט את התהליך ולהצמיח מחדש חלק מהשיער. ההשפעה של תרופות נגד התקרחות תלויה בסיבת ההתקרחות, סוג השיער ובמאפיינים של המטופל. בדרך כלל, ככל שההתקרחות מתקדמת כך הופך הטיפול פחות אפקטיבי, כך שלכל מתקרח ישנה נקודת האל-חזור.

תרופת המינוקסידיל (המוכרת בישראל גם בשמות "מינוקסי", Hairgain, Reagine, Hair-Treat), מתאימה הן להתקרחות זמנית והן להתקרחות אנדרוגנית. מדובר בנוזל הנמרח לתוך הקרקפת פעמיים ביום, הגורם אצל חלק מהמטופלים לצמיחה מחודשת, גם אם של השיער דליל וקצר יותר. התרופה מאושרת על ידי ה-FDA, אולם אינה אפקטיבית לכל אחד, ולכן כדאי להפסיק את השימוש אם לא הועילה תוך שישה חודשים. אגב, לעתים הרצון העז להצמיח שיער גורם לראות התפתחות חיובית גם כשאין כזו, כך שכדאי להצטלם כל כמה שבועות ולהביא את סדרת התמונות לרופא העור.

פינאסטריד (Finasteride), המכונה בישראל גם בשם פרופסיה (Propecia), היא גלולה הנבלעת אחת ליום ומיועדת לטיפול בקרחת אנדרוגנית. גם גלולה זו לא עוזרת לכל אחד, אולם שיעורי ההצלחה שלה גבוהים משל המינוקסידיל. לעתים נדירות יש לה תופעות לוואי של ירידה בחשק ובתפקוד המיני. התרופה אינה מיועדת לנשים, ולמעשה עלולה לסכן נשים הנמצאות בגיל הפוריות.

טיפול נוסף המיועד אך ורק לאובדן שיער זמני (שאיננו אנדרוגני) הוא זריקות של קורטיקוסטרואידים לקרקפת. כאמור, לעתים הקרחת נובעת ממחלה אוטואימונית והקורטיקוסטירואיד הוא חומר המדכא את פעילות המערכת החיסונית. הזריקה בדרך כלל ניתנת אחת לחודש והיא אפקטיבית עבור רבים מהמטופלים, בהנחה שאובחנו נכון. קיימים גם קורטיקוסטירואידים בגלולה, אך לאלה עלולות להיות תופעות לוואי וכן קורטיקוסטירואידים למריחה על הגולגולת, אך אלה לא תמיד אפקטיביים.

בחלק מהמקרים של אבדן שיער זמני מסוג Alopecia Areata ניתן להשתמש בתרופה Anthralin, תרופה סינטטית המיועדת במקור לטיפול בפסוריאזיס אך אפקטיבית בצורת משחה או קרם למריחה מקומית בחלק מן המקרים אצל הסובלים מהתקרחות זמנית.

גברים הסובלים מאוד מן התופעה, עשויים להתעניין בניתוח להשתלת שיער. דינו של ניתוח כזה הוא כדין כל ניתוח - מדובר בפרוצדורה כואבת, יקרה ולא בלתי מסוכנת, שבסופו של דבר נועדה לפתור מצב שאיננו בעיה בריאותית אמיתית. בדרך כלל משתמשים בהשתלת שיער לטיפול בהתקרחות אנדרוגנית שאינה מגיבה לטיפול תרופתי. המנתח יחתוך חתיכות קטנות של עור בעל שיער מצידי הראש או מהעורף וישתילן בקרקפת, ממנה יוסרו מבעוד מועד חתיכות עור קרחות. כדי שהגוף באמת יקלוט את השתלים הללו, בדרך כלל צריך לחתוך ולהשתיל חתיכות עור קטנות, המכילות 1-3 שערות בלבד. הפרוצדורה היא ארוכה ובדרך כלל נעשית ההשתלה בהרדמה מקומית. אחרי הניתוח המקום נראה פצוע וישנו חשש לזיהום ולכאבים. ייתכן שעם התקדמות הקרחת תידרשנה עוד ועוד השתלות.

אפשרות אחרת לטיפול ניתוחי בהתקרחות היא לבצע סוג של מתיחת עור הדומה מאוד למתיחת פנים. ייתכן ונדמה לכם שהעור על הקרקפת מאוד מתוח, אך בפועל הוא די גמיש ניתן למתחו כך שיכסה שטח רב יותר מבלי שהדבר יורגש כמעט. בניתוח כזה חותכים החוצה חלק מן העור באזור הקרחת ומותחים עור שעיר מעליו. גם ניתוח כזה מבוצע בדרך כלל בהרדמה מקומית וגם הוא כולל זמן התאוששות של כמה שבועות. כל טיפול כזה מסכן את המטופל בזיהום, בדחיית השתלים ובתופעות הלוואי הנובעות משימוש בתרופות נגד דחיית השתלים. מומלץ בהחלט להשתמש בטיפול כזה כמוצא אחרון.

הטכנולוגיה הביאה איתה התפתחות גם בתחום פיאות השיער ותוספות השיער. היום ניתן להשיג פיאות או לשזור בשיערכם תוספות שיער שמקנות לו מראה טבעי. מי שהכיר אתכם לפני או אחרי הטיפול וודאי יחוש בהבדל, אך זרים בדרך כלל לא ידעו שמדובר בשיער שאינו טבעי. אולי ייראה לכם מוזר להסתובב ברחוב עם שיער שאינו חלק מכם, אך מבחינה בריאותית אין ספק שזהו פתרון הרבה יותר הגיוני מאשר השתלה.

ייתכן שקשה לכם לחיות עם הקרחת, אך כמו לגבי כל הוריאציות על הגוף האנושי - היופי הוא בעיני המתבונן. ישנן נשים וישנם גברים שחושבים שקרחת היא הדבר הסקסי ביותר בעולם ושאין דבר נעים מלהעביר יד על חתיכת עור שגולח ולחוש בזיפונים הקטנים. אסתטיקה היא, אחרי הכל, עניין של השקפה. "

יועץ למדור: ד"ר אבי וינר, מנהל המכון לרפואה תעסוקתית וסביבתית במרכז הרפואי רמב"ם