החיוב הרטרואקטיבי של הארנונה שוב נפסל

לאחרונה אנו עדים לתופעה, ולפיה יותר ויותר רשויות מקומיות שולחות לנישומים חיובים מתוקנים של חשבונות ארנונה, המגדילים באופן משמעותי את החוב השוטף, תוך שהן מחייבות את הנישומים על הפרשי החיוב באופן רטרואקטיבי כמה שנים אחורנית. הרשויות מצדיקות את דרישתן בטענות שונות, ובין השאר הן מסתמכות על האינטרס הציבורי של הקופה המשותפת של כלל התושבים.

יתכן שבכך מנסות הרשויות להעשיר את קופותיהן המידלדלות, אך בתי המשפט אינם נותנים ידם לתופעה זו, וקובעים, בעיקרון, כי חיוב רטרואקטיבי הינו פסול.

המועצה האזורית גדרות (להלן: "המשיבה") שלחה לחברת תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ (להלן: "תש"ן") בתאריך 30.12.01 דרישה לתשלום ארנונה בגין קרקע שהוגדרה על ידה כ"קרקע תפוסה" ביחס לשנים 2000-2001. כנגד דרישה זו העלתה תש"ן שורה של השגות, אשר נדחו על ידי מנהל הארנונה וועדת הערר. תש"ן הגישה בענין זה הן ערעור מנהלי והן עתירה מינהלית, אשר נדונו במאוחד בפני השופטת שרה דותן, מבית המשפט לעניינים מנהלים בתל-אביב.

בין השאר נדונה שאלת חוקיות החיוב הרטרואקטיבי.

השופטת שרה דותן מאזכרת את פסק הדין בענין ע"א 975/97 המועצה המקומית עילבון נ' מקורות חברת מים בע"מ פ"ד נד(3) ,433 שם נקבע על ידי השופטת שטרסברג-כהן כך:

"עקרון החוקיות מורה לי כי ככלל אין החוק מטיל חיובים באופן רטרואקטיבי אלא אם נאמר כך במפורש. כלל זה נכון במיוחד לגבי חיובי מס" (שם, עמ' 451).

ובהמשך נקבע, כי למרות האינטרס הציבורי של תושבי המועצה, שזו תגבה את המגיע לה, מאחר שאי גביית תשלומי הארנונה במשך תקופה ארוכה, ממי שחייב בתשלומה, משמעה פגיעה אפשרית בתושבי הרשות המקומית, אין להתעלם מהאינטרס של הנישומה "מקורות", המושתת על עקרון סופיות החלטותיה של המועצה.

"מעצם העובדה שהמועצה לא שלחה למקורות הודעת חיוב במשך עשרות שנים, סביר היה להסיק כי המועצה סברה שהחוק מעניק לה פטור מתשלום ארנונה. עמדתה של המועצה כל השנים, כמוה כהחלטה בדבר מתן פטור למקורות מארנונה .. למקורות עומד גם אינטרס ההסתמכות היא ניהלה את עסקיה בהנחה שאינה חייבת בתשלום ארנונה בגין תעלת המוביל הארצי והשטחים שלצידה.. לפיכך, יש לקבל את טענת מקורות, שלא נסתרה, כי היא אכן הסתמכה על המצג על ידי מחדל שהוצג על ידי המועצה במשך השנים וכלכלה עניינה בהתאם".

בשל הפגיעה הקשה בנישומה על ידי החלה רטרואקטיבית של השינוי בהחלטה, נקבע שאין לאפשר למועצה להטיל על מקורות ארנונה לשנים שקדמו לדרישה, ויפים דברים אלה גם לענייננו, קובעת השופטת שרה דותן.

אין חולק כי הקרקע שבתחום המשיבה לא חויבה בעבר בארנונה ותש"ן לא נדרשה לשלם ארנונה בגין החזקתה בקרקע זו. לפיכך, על פי ההלכה שנפסקה בע"א 8558/01 - קובעת השופטת דותן - אין מדובר בדרישה ביחס לחיוב שהיה מחובתה של תש"ן לדעת על קיומו, אלא יש לראות בדרישה זו הטלה ראשונה וחדשה של ארנונה כללית בגין שטחים, שעד לאותה עת לא חויבו כלל בתשלום (שם, עמ' 789 מול האותיות ג-ד). למרות שרשות מנהלית רשאית לתקן החלטותיה בנסיבות מיוחדות באופן שיחולו למפרע, כפי שנקבע בעניין עילבון, אולם בענייננו לא הצביעה המשיבה על טעם מיוחד שיצדיק את אי חיובה של העותרת בארנונה עד מועד משלוח הדרישה.

לפיכך, לא קיימת הצדקה לחיוב רטרואקטיבי במס. מאחר שדרישת התשלום נשלחה בתאריך 30.12.01 ביחס לשנים 2000-2001, נשאלת השאלה, האם יש מקום להורות על חיוב העותרת בתשלום ארנונה בשנת 2001?

השופטת דותן קובעת, כי לנוכח התוצאה האופרטיבית שבע"א 8558/01, לפיה תוקפה של דרישת התשלום נקבע מיום משלוח הדרישה, המסקנה המתבקשת היא, כי יש לקבל את העתירה גם ביחס לשנת 2001.

התוצאה הסופית: העתירה נתקבלה והחיוב בארנונה לשנים 2000-2001 בוטל.

בית המשפט לענינים מנהלים בת"א, עמ"נ 169/05, השופטת: שרה דותן.

בשם המערערת: עו"ד ישראל משה.

בשם המשיבה: עו"ד חגי אריה.