להתעמר קצת בשרי אריסון

נראה שיש כמה סלבריטאים כלכליים שהתקשורת נהנית לחבוט בהם מדי פעם, בעיקר בשביל הספורט. אחת מהם זו שרי אריסון. בסך הכול, מה עשתה האישה הזאת? הלכה והשקיעה כמה מיליונים טובים מכספה כדי לפתח חינוך שמוביל לסובלנות אצל תלמידים, להסתכלות פנימה, ולהפחתת האלימות בבתי הספר. בקיצור - כל מיני דברים שנכללים תחת קטגוריית הניו-אייג', שיש עוד הרבה אנשים במדינה שמתייחסים אליהם כמו ממבו-ג'מבו למתחילים. אז פתאום השבוע הצליחה אריסון לקבל את הכותרת הבאה: "כך חדרה תוכנית הלימודים של שרי אריסון למערכת החינוך".

עצם הניסוח מתייחס לאריסון כמו מחבלת ש"חודרת" למערכת החינוך. ברור שלכל יוזמה טובה תמיד יהיו מתנגדים, ותמיד יהיו כאלה שיעלו טרוניות ויסבירו למה לשיטות הירגעות בכיתה, יש בעצם אפקט שלילי על הילדים המסכנים. אבל להעמיד את הדברים שישמעו כאילו מערכת החינוך נכנעה לגחמותיה של שרי אריסון? כאילו היא מנסה לפתח איזו כת איזוטרית ובדרך פוגעת בנפש התלמידים הרכים, כי מנהלי בתי הספר מעדיפים ללכת איתה כדי שאולי פעם היא תתרום גם לבית הספר? זה כבר נראה קצת מוגזם.

התוכנית של אריסון מקדמת ערכים של "שלום פנימי" ו"הכרה בעוצמות". אולי לא לכל אחד מדברת החשיבות של ערכים כאלה, אבל מהצד נראה סביר שמרבית האנשים, גם אם יתאמצו, יתקשו להפוך את אותם לשליליים או פוגעניים. אריסון המסכנה בסך הכול ניסתה לקדם קצת "אנרגיה חיובית" בכיתות הלימוד, לגמרי על חשבונה. אבל כנראה שאם רוצים למצוא את הפן השלילי כדי להיכנס במישהו, תמיד אפשר יהיה למצוא את הדרך לשם. "