תשלומי חובה באיחוד רשויות מקומיות

יש להבחין בין מקרה של העברת שטח מרשות מקומית אחת לשכנתה, לבין מקרה של איחוד רשויות מקומיות. במקרה הראשון, שתי הרשויות המקומיות ממשיכות לחיות זו לצד זו, והדין החל בשטח המועבר משתנה באחת והופך לדין של הרשות אליו הועבר (ראה ע"א 5746/91 החברה לכבלים ולחוטי חשמל בישראל בע"מ נ' המ"מ בית שאן). איחוד רשויות מקומיות הוא מקרה שונה, שבו הרשות המקומית הנקלטת "מתחסלת", וכל כולה נקלט במלואו ברשות מקומית הקולטת. במקרה זה נפקות המעבר שונה לאור הוראות החוק.

קיימת הוראת מעבר למקרה של איחוד רשויות הקובעת: "צווי ארנונה, חוקי עזר, צווים, רישיונות והיתרים, שחלו לפני יום הבחירות בשטח מסוים בתחום שיפוט של רשות מקומית שאוחדה ברשות המאוחדת, יעמדו בתוקפם וימשיכו לחול באותו שטח, כאילו הותקנו או ניתנו, לפי העניין, על-ידי הרשות המאוחדת, עד שיפקעו על פי האמור בהם או על פי החיקוק שמכוחם ניתנו או עד להחלטת מועצת הרשות המאוחדת לבטלם או לשנותם על-פי דין".

במקרה של איחוד רשויות, מנציחה הוראת המעבר את המצב המשפטי הישן על השטח הנקלט. זו ברירת המחדל. ממנה סוטים בהתקיים אחד משני המקרים הבאים: (א) עד פקיעת" על-פי האמור בו או על פי החיקוק שמכוח ניתן (במצב זה הפקיעה הייתה מתרחשת אלמלא האיחוד); (ב) החלטת מועצת הרשות המאוחדת (הקולטת) לבטלו או לשנותו על-פי חוק (במצב זה הביטול או השינוי הוא פרי של החלטת מועצת הרשות הקולטת).

העיקרון נראה לכאורה פשוט וברור, אולם רשויות קולטות אינן ממלאות בהכרח אחריו. להלן מספר סוגיות, שיתרכזו בנושא תשלומי חובה:

(א) מהי "פקיעה"? האם ארנונה "פוקעת" בסיום שנת כספים? שהרי חקיקת ההסדרים וקודם לכן פקודת העיריות, קובעים עקרון של רציפות החיוב בארנונה, במידה של אי הטלת ארנונה חדשה תחול זו של השנה הקודמת. ולשם השוואה, האם תשלומי חובה כדוגמת אגרות שילוט "פוקעות" לצורך המעבר? האם רישיון עסק "פוקע" בסיום שנה לצורך הוראת המעבר? האם יש צורך להגיש בקשה חדשה או שדי לשלם את האגרה החדשה של הרשות הקולטת? האם יש לרשות הקולטת זכות לא לאשר עסק/שילוט וכו' שהועברו אליה במסגרת האיחוד?

(ב) איזו סוג "החלטה" של מועצת הרשות המאוחדת נדרש כדי לבטל או לשנות את הדין של הרשות הנקלטת? האם די למשל בצירוף שם או האזור של הרשות הנקלטת לצו הארנונה החדש? או שמא יש בהחלטה מודעת על ביטול הצו ו/או דיון מפורש בהטלת הארנונה על השטח/נכסים שנקלטו?

(ג) מהם השיקולים הרלבנטיים שצריכה מועצת הרשות המקומית הקולטת להפעיל ביחס, למשל, לתשלומי החובה שיחולו על תחום הרשות הנקלטת? שהרי לו היה המחוקק חפץ שהדין של הרשות המקומית הקולטת יחול אוטומטית על תושבי הרשות הנקלטת ונכסיה, לא היה קובע הוראת מעבר הקובעת ההיפך מכך.

האם רשאית מועצת הרשות המקומית להתחשב בסכומים שנגבו או חויבו בפועל בשנה קודמת ברשות הנקלטת, או שמא רק בסכומים שהגיעו כדין.

(ד) מה תחולת דיני ההקפאה? האם החלת ארנונה של הרשות הקולטת על תחום הרשות הנקלטת כפופה לדיני ההקפאה? מה דינו של פגם משנים עברו בצו ההטלה של הרשות הנקלטת. מה דינו של פגם משנים עבור בצו ההטלה של הרשות המקומית הקולטת ביחס לשטח הנקלט?

השאלות אף מחריפות ביחס לאגרות והיטלי פיתוח (סלילה, ביוב, תיעול, הנחת תשתית מים):

(ה) האם רשאית הרשות הקולטת לבטל באופן גורף את חקיקת העזר של הרשות הנקלטת בתחום הפיתוח?

(ו) מהם התנאים להאחדת החקיקה בתחום האגרות והיטלי הפיתוח?

(ז) ללא שינוי חוקי העזר, האם ניתן לחייב מקרקעין ברשות הנקלטת בעת ביצוע עבודות המקימות חיוב, בתשלומי חובה ע"פ חוקי העזר של הרשות הקולטת?

(ח) ע"פ איזה דין יש לחייב תוספת בנייה בשטח של הרשות הנקלטת - ע"פ הדין של הנקלטת או של הקולטת?

דומה וייטב אם היה המחוקק קובע הוראות מעבר מפורטות יותר. בינתיים, עשויות המחלוקת להוות כר להתדיינויות לא מעטות.