ד"ר פיגר שובר את קשר השתיקה

ב יום שלישי האחרון הובא סגן מנהל המערך האונקולוגי בבית החולים איכילוב, ד"ר אריה פיגר, לבית המשפט בתל אביב להארכת מעצר. פיגר חשוד בקבלת שוחד מחולים ומחברות תרופות ובהפרת אמונים.

הפרשה החמורה זכתה לכיסוי ענק בעיתונות - עמודים ראשונים בשלושת עיתוני הבוקר, כולל הרחבות על פני עמודים שלמים.

אין זו הפעם הראשונה שרופא בכיר נחשד במעשים כל כך חמורים ונעצר (פיגר נשלח למעצר בית), אבל פרשת פיגר שונה מבחינה תקשורתית בצורה מהותית. פיגר מדבר והרבה.

פיגר, בצמוד ליועץ תקשורת, התראיין לכל אמצעי התקשורת, כתובים ואלקטרוניים, כשהוא מנצל בצורה חכמה את המגרש הביתי שלו (הוא הרי במעצר בית) ושוטח שורה של התבטאויות רגועות, חיוכים נבוכים ודיבור רך, תוך שהוא מדגיש עד כמה "הפרשה נפלה עליו כרעם ביום בהיר", דווקא לקראת סוף הקריירה שלו, אחרי שהציל חיים רבים.

זה לא קרה בעבר. בכירי רופאינו שנעצרים לא מדברים. פרופ' אורצקי, שנחקר אף הוא בחשד לקבלת שוחד מחולים ובביצוע ניסוי בחולים באמצעות ציוד רפואי של חברה ממנה קיבל תשלומים קבועים, לא התראיין עד היום.

הדברים היחידים שנאמרו בשמו היו הכחשות שיצאו כהודעות של עורך דינו, שכללו את אלמנט היותו מציל חיים. מה שהתגלה כנימוק מכריע אצל השופט, שציין שזו אחת הסיבות שאורצקי הורשע ללא רישום פלילי. (פקטור משמעותי לקידומו).

גם פרופ' ארם סמולינסקי, קרדיולוג בבית החולים תל השומר, שכתב אישום פלילי באשמת קבלת שוחד חולים שניתח הוגש נגדו לפני חודשיים - מעולם לא התראיין. רק השבוע הגיע סמולינסקי לבית המשפט למסור את גרסתו (הכחשה), ולמעט צילומים מהמסדרון לא קיבלנו דבר. עורכי דינו מסרו שהוא מכחיש וציינו את היותו מציל חולים.

הפרשה הבולטת ביותר, אולי, בעניין רופאים מושחתים היא פרשת ד"ר ולדימיר יקירביץ, שניהל את מחלקת ניתוחי הלב בבית החולים איכילוב ויושב כיום בכלא. יקירביץ (שוב בעקבות חשיפה ב"הארץ") הורשע בתחילת 2005 בהריגת שתי חולות, גרימת מותם של אחרים, וקבלת שוחד. יקירביץ מרצה 7 שנות מאסר וערעורו נדון בבית המשפט העליון.

גם יקירביץ לא דיבר זמן רב. רק בשלב מאוחר של משפטו, הרבה אחרי שנעצר, נחקר ופוטר, הוא ערך מסיבת עיתונאים במשרד עורך דינו משה אלוני.

חושף פרשות השחיתות, כתב הבריאות של "הארץ" רן רזניק, קיבל בסוף השבוע את אות אביר התנועה לאיכות השלטון.

" פיגר צדק כשבחר להתראיין?

רזניק: "מבחינתו הוא צודק. הוא לא משאיר את החלל ריק רק להאשמות המשטרה, אלא יוצר איזון, בטח בהשוואה למה שמוסרים רופאים בדרך כלל באמצעות עורכי דינם שזה הכחשה גורפת כללית, שלא אומרת דבר. אבל דווקא בראיונות מסוג זה לתקשורת יש תפקיד חשוב, שהיא לא תמיד מבצעת וזה לעמת אותו מול החשדות, כולל אלה שהוא מתחמק מלהתעמת איתן".

" העיתונות לא מתעמתת איתו כחלק מהסכם עם עוה"ד או היחצנים?

רזניק: "אני לא משוכנע. במקרים בהם החומר מגיע לתקשורת דרך המשטרה מסקרים את הנושא כתבי הפלילים, שאינם בקיאים בנושא, וייתכן שעורכי הדין ויועצי התקשורת מנצלים זאת".

מקרה מעניין הוא זה של פרופ' ציון בן רפאל, מנהל מחלקת נשים יולדות בבית החולים בילינסון, שנחקר בפרשת סחר בביציות. לאורך כל הפרשה בן רפאל התראיין רק אוף דה רקורד. טעותו הגדולה היתה שאחרי החלטת הפרקליטות שלא להגיש נגדו כתב אישום פלילי אלא רק משמעתי - בחר לצאת בראיון ענק ב"7 ימים", בו תקף בחריפות ועדה של משרד הבריאות שבדקה את הנושא.

לאחר פרסום הראיון הגישו מטופלות של בן רפאל ערעור על החלטת הפרקליטות. הוועדה זימנה מסיבת עיתונאים היסטורית שבה אמרה, בין היתר, שהוא אינו ראוי לשמש רופא. מאוחר יותר הפכה הפרקליטות את החלטתה: נגד בן-רפאל הוגש כתב אישום פלילי שמתנהל בימים אלה.