"לשנות את הדיסק: דירות להשכרה"

זה המסר המרכזי של מאיר שטרית, שר הבינוי והשיכון הנכנס, שמתכנן חבילת תימרוץ לבנייה להשכרה * את המינהל הוא מתכוון להפוך לרשות עם דירקטוריון, ולחקלאים, מלבד בחלקת המגורים, צפויה מלחמה חדשה וחריפה

בעצם, שר השיכון מאיר שטרית רצה להיות שר אוצר. משהתפקיד לא ניתן לו, הוא הסתפק במשרד השיכון, עליו הוא מתכוון להסתער במלוא המרץ. אחת ההתבטאויות הראשונות שלו בתפקיד הייתה הכוונה שלו להפוך את מינהל מקרקעי ישראל לרשות. עכשיו הוא מודיע, שהוא בכלל רוצה לשנות ה"דיסק" בראשם של היזמים, ולשכנע אותם לבנות דירות להשכרה. את אותו שינוי הוא רוצה לעשות גם בראשם של אזרחי המדינה, שבמקום להתייסר תחת עול המשכנתא - יגורו בדירה שכורה. הצעה דומה הוא מפנה גם לתושבי הדיור הציבורי. לשאר הנזקקים הוא מבטיח לנסות להחזיר את ההטבות.

"אני מכיר את המשרד הזה היטב", אומר שטרית. "כשהייתי במשרד האוצר עבדתי עם מינהל מקרקעי ישראל ועם יתר המשרדים, לכן אני מכיר היטב את כל הסחורה, עובדה שגורמת לכך שקל לי להיכנס למשרד ולקבל החלטות.

"אחת הבעיות הקשות של שרים היא, שעד שהם לומדים את המשרד לוקח להם לפחות שנה, זאת בהנחה שהשר רוצה ללמוד. עד אז, מי שמחליט החלטות הם הפקידים שבוחנים אותך פעם אחר פעם. אצלי זה לא המצב".

גלובס: קיבלת משרד מקוצץ, מדולדל וחסר השפעה. רחוק שנות אור מתפארת העבר. מה אתה מתכוון לעשות עם זה?

שטרית: "אין ספק שהיתה התדרדרות גודלה בכל התחומים. משרד השיכון קוצץ ונוטרל, והשרים שהיו בו במהלך הרבה שנים שמחו להתעסק בדברים שוליים, כמו מבצע קטן לעידוד רכישה בפריפריה. התוצאה מכל אלה היא פיחות גדול במעמדו של המשרד. כך למשל, תקציב שיקום חברתי עומד על 8 מיליון שקל, בשעה ששכונות המצוקה נמצאות במצב נוראי. התקציב לשיקום שכונות עומד על 1.4 מיליון שקל. תקציב השתתפות בשכר דירה קוצץ, ואנשים שהתרגלו לקבל סיוע אינם מקבלים דבר".

- על מה אתה מתלונן? היית חבר בכל הממשלות שקיצצו.

"כשהייתי במשרד האוצר ב-2003 ביצענו את הקיצוצים הגדולים מחוסר ברירה, אחרת המשק היה מתמוטט. הבעיה היא, שבמקום להחזיר את מה שנלקח, המשיכו לקצץ שנה אחרי שנה. עכשיו, כשכולם פתאום נהיו חברתיים, הגיע הזמן להחזיר לשכבות החלשות את מה שנלקח מהן. אם מישהו חושב שהחלשים ימשיכו לשבת בשקט, הוא טועה טעות מרה. צריך להחזיר את התקציבים לפני שיקרה כאן משבר חברתי.

"במקביל, אני מתכנן גם שינויים מבניים במשרד, ליעל אותו כדי שיהיה אפקטיבי הרבה יותר. כך למשל גיליתי, שבכל מחוז יש בעצם שני מחוזות - מחוז לבנייה כפרית ומחוז עירוני. במקום שני מנהלים צריך שיהיה מנהל אחד בכל מחוז. אני לא מבין לשם מה צריך היה שני מנהלים מלכתחילה".

- מה באשר להמלצות להפוך את המשרד למיניסטריון בנייה?

"זה ברור לחלוטין. התפקיד של המשרד הוא לפקח על הסטנדרטים, לחשוב קדימה, לפתח ראיית עולם רחבה. להיות משרד מקצועי שעל פיו יישק דבר. הוא צריך לתת תשובות ופתרונות יצירתיים".

- תן דוגמא לפתרון יצירתי.

"מספר מממשי המשכנתאות ירד מ-2001 ועד 2005 ב-57%. משמעות הדבר היא, שהמרחק בין הזוגות הצעירים לבין הדירה התרחק עוד יותר. האבסורד הגיע לידי כך, שאנשים המתארגנים בקבוצה, ופונים לבנק כדי לקבל משכנתא, מקבלים בהרבה מקרים תנאים טובים יותר מאשר אלה שהיו מקבלים באמצעות משרד השיכון. התוצאה היא, שהשפעת המשרד על פלח שוק זה הופכת מזערית יותר ויותר.

"הפתרון שלי הוא שינוי מוחלט של הדיסק, כך שבמקום לקנות דירה אנשים יוכלו לשכור דירה, כמו שמקובל בכל העולם המערבי. זאת, מבלי לשעבד את כל הקפיטל שלהם לשנים רבות. ישראל היא המדינה עם אחוז השכירות הנמוך ביותר בעולם, והגיע הזמן לשים לזה סוף. אני רוצה ליצור היצע של דירות להשכרה לטווח ארוך, כך שאנשים יוכלו לשכור לעצמם דירה כל עוד הם רוצים בכך. כשירצו לקנות דירה יוכלו לעזוב את דירתם השכורה".

- מה תציע ליזמים?

"אני מתכוון להציע להם לבנות בניין שכולו להשכרה תמורת הטבות מס כאלה, שההשקעה שלהם בפרויקט תשא תשואה טובה יותר מזו שמציע הבנק. מה שיפה במודל הזה הוא, שאם החוק יעבור, הבניינים האלה יהיו אטרקציה להשקעה לקופות מוסדיות, ששוכבות כאבן שאין לה הופכין, לקרנות פנסיה, קרנות השתלמות, קרנות גמל ועוד. אני אגרום לכך, שהפרויקטים האלה יקבלו הקצאות קרקע ייחודיות מהמינהל, שיאפשרו לבנות בניינים כאלה בכל הארץ. צריך לתת פתרונות לסטודנטים, לרווקים ולרווקות. אני רואה איך הם נסחבים וקורעים את הנשמה עבור איזה חדר קטן. מדוע אנחנו לא יכולים להתנהג כמו כל המדינות בעולם בנושא זה?

"פגשתי יהודים שמחפשים דרך להשקיע בארץ. הנה זו דרך מצוינת. אני לא רוצה שישקיעו בגלל ציונות, אלא כי כדאי להם. דיברתי עם יזמים מכל העולם, והם מוכנים להיות ראשונים. אם נגשים חלום זה, ניצור היצע דירות בכל הארץ, גם למי שאין הכנסה גבוהה.

"אני רואה בכך אמצעי גם לעזור למשפחות הדיור הציבורי. במקום שהם ימשיכו להתגורר בשיכונים שלהם, הם יוכלו לשכור דירה, בסיוע המדינה בפרויקט משובח. לא צריך עמידר ולא צריך עמיגור . הכל בסטנדרט גבוה. אני משוכנע, שאם אנשים ידעו שהם יכולים לגור בדירה 25 שנה, מעטים מאוד ירצו לקנות דירה".

- אילו חובות יוטלו על הקבלנים?

"הם כמובן יצטרכו לתחזק את הבניינים. במקביל, ובניגוד לעבר, ייאסר עליהם למכור דירות בפרויקט. הם יוכלו למכור את הבניין בשלמות למשקיע אחר, אם ירצו בכך".

- ברור לך שהאוצר יתנגד.

"אין לי ספק בכך. פקידי האוצר טוענים כל הזמן, שזה בא על חשבון המדינה, שכן אגף התקציבים ייאלץ לוותר על מיסים. מדובר בגישה מוטעית לחלוטין. האלטרנטיבה היא, שהקבלנים בונים בחו"ל ואף אחד לא בונה בארץ. אם נחליט על פרויקטים להשכרה, המדינה תקבל על כל דירה במקום 50% מס 30% מס. וזה לא הכול. הפרויקטים ייצרו מקומות עבודה חדשים, וחשוב מכך, נאפשר תנאי מגורים סבירים להרבה אנשים.

"אם הממשלה חברתית, שתראה זאת. אני בכל מקרה אפעל בכל הכוח שזה יקרה. ב-1999 הגשתי הצעת חוק כזו. היא עברה בקריאה ראשונה, אחר כך אושרה בוועדת הכלכלה. אחר כך הפכתי לשר והחוק מת. עכשיו יש הזדמנות לחדש אותו".

- הודעת שאתה מתכוון לבקש מהממשלה להאריך את מועדי המימוש במתחמים להתחדשות עירונית משש שנים לתשע שנים. זה מספיק? מה עם שאלת היטל ההשבחה?

"הממשלה הכריזה על 90 פרויקטים של פינוי בינוי ולפי שעה רק אחד יצא לדרך. אני חייב לומר, לצערי, שהעסק לא עובד, ושאין מנוס משינוי גדול בגישה. זה לא מספיק לעשות שינוי פה ושינוי שם עם היטל ההשבחה. מה שצריך זה ליצור תנאים, שליזמים ולדיירים יהיה כדאי להיכנס לפרויקט.

"מה שאני מציע הוא קיצור משמעותי של זמן התכנון, באמצעות ועדה מיוחדת שתקדם את הפרויקטים אלה ותטפל בהם. במקביל צריך ליצור אינסנטיב מספיק גדול ליזמים, כדי שיסכימו להיכנס לפרויקטים.

"כשהייתי ראש עיריית יבנה עשיתי פרויקט פינוי בינוי עם הקבלן אברהם רובינשטיין. לקחנו שורה של בתים קטנים במצב נוראי, בתמורה נתנו לכל מפונה קוטג' בשכונה החדשה, וכולם היו מרוצים. "בפרויקט נוסף פיניתי 450 צריפים ואסבסטונים. כל מפונה קיבל מגרש לבנייה עצמית, המינהל קיבל את הקרקע, ורוב האנשים בנו לבד. בהתחלה בתים קטנים, שהורחבו עם השנים. מאנשים שגרו בשכירות בבתים עלובים, הם הפכו לבעלי בתים שיש להם נכס משלהם.

"תהליך הפינוי ההוא דבר רגיש מאוד, ולכן צריך לבצע אותו בצורה עדינה. אנשים שגרו עשרות שנים בבית פרטי, לא יסכימו בשום פנים ואופן לעבור לדירה בבניין. צריך לדעת זאת ולפעול בהגיון, אחרת זה לא עובד".

- כמי שאחראי גם על המינהל, מה עמדתך בנושא עיגון זכויות בחלקת המגורים במושבים?

"עמדתי בעניין ידועה. אני תומך בעיגון הזכויות, כדי שאנשים יוכלו לרשום את הבית על שמם ואף למכור אותו. באשר ל-500 מ"ר לתעסוקה, הנושא הזה לא מקובל עלי. במושבים יש כיום למעלה מ-10,000 מבנים לא חוקיים המשמשים לתעסוקה, המזהמים את האוויר היבשה והים. אני זה שיזמתי את היחידה הלאומית לאכיפת חוקי התכנון והבנייה, כדי שתשים קץ לתופעה. אפילו בתוך המושבים יש כאלה שלא רוצים תעסוקה. אין ספק שמדובר בדבר מורכב שלא ייפתר מחר בבוקר".

- עמותת אדמתי הגישה בג"ץ כנגד שיעור הפיצוי החקלאי שקבע המינהל במקרה של השבת קרקע. מה תשיב להם?

"קודם כל שיהיה ברור, אני מאלה הסבורים, שאדמה חקלאית המשנה את יעודה צריכה לחזור למדינה. נקודה. על המדינה מוטל במקרה כזה לשלם פיצוי על הקרקע. זו הייתה עמדתי מאז ומעולם".

- הרי אין כיום אמצעי ממשי לכפות על החקלאי להשיב את הקרקע גם אם אינו משתמש בה.

"עם כל הכבוד, מה שעומד על הפרק הוא האינטרס של המדינה. הקרקע הוחכרה כדי שתשמש לחקלאות. אם החקלאי לא צריך אותה, שיחזיר אותה למדינה. אני זוכר איך בתקופת ממשלת ברק ניסה הלובי החקלאי להעביר את חוק עיגון הזכויות. הייתי אז חבר בוועדת הכספים, ולא נתתי להם לזוז. החקלאים צריכים לדעת, שאף אחד לא ינשל אותם כל עוד הם מעבדים את הקרקע בעצמם, ולא משכירים אותה לאחרים. אם הם לא צריכים אותה, שיחזירו אותה למדינה תמורת פיצוי".

- אמרת שאתה מתכנן להפוך את המינהל לרשות. אתה בוודאי יודע שהנושא הזה נמצא על הפרק מזה 20 שנה, עוד מימי ועדת גולדנברג, דרך ועדת רונן ועד לועדת גדיש.

"אני לא צריך שום ועדות כדי לדעת זאת. המינהל צריך לעבוד כגוף עסקי, שקוף, יעיל וחכם, שעובד עם תקציב משלו. צריך להפוך אותו לרשות ולחסל את כל הבירוקרטיה".

- זה לא יהיה פשוט.

"במשרד התחבורה הפכתי את מע"ץ לחברה. מתוך 700 עובדים פוטרו 390 עובדים,120 עברו למשרדים אחרים והשאר עברו למע"ץ החדשה, שהיא כיום גוף שיש לו תקציב משלו. באותה תקופה גם הרכבת הפכה לחברה. אני לא מבין מדוע העובדים צריכים להתנגד. אני חושב שמצבם רב ישתפר".

- מה יעלה בגורלה של מועצת מקרקעי ישראל?

"אם מקימים רשות, לא צריך מועצה. בראש הרשות יעמוד דירקטוריון, וחבריו יהיו אלה שיחליטו את ההחלטות שהיום מובאות לפני המועצה".

- מי יהיו החברים?

"אנשים מתאימים על-פי הקריטריונים של רשות החברות, בלי חיכוך מיותר של הבירוקרטיה. דירקטוריון כזה יחליט החלטות שלא כולן יגיעו באופן אוטומטי כמעט לבג"ץ. וגם אם ההחלטות יגיעו לבג"ץ, הסיכוי שישונו יהיה קטן יותר, שכן ההחלטות יהיו בראיה כלכלית נטו".

- אתה מתכוון להציע הצעת חוק כזו?

"המהלך להקמת רשות חייב לעבור בחקיקה".

- מי יתמוך בך?

"אני מקווה שכל הממשלה. מדובר בשינוי מהותי, שיביא לשינוי דרמטי במערכת היחסים בין המינהל לבין אזרחי המדינה. אם מטרת הממשלה היא לשרת את הציבור, אין סיבה שמישהו יתנגד לכך".

- עד היום המינהל היה מכשיר פוליטי, בין השאר להענקת הטבות לסקטורים ולמקורבים, לכן ספק אם הצעה כזו תעבור.

"המינהל צריך לתת הטבות רק למדינה, ולא לאנשים פרטיים. אני מאמין שאם מציעים משהו נכון והגיוני, אף אחד לא יכול להתנגד. ואם מישהו מתנגד, הוא צריך להסביר את הסיבה לכך לציבור. אני משוכנע שגם ראש הממשלה, אהוד אולמרט, שהיה בעצמו ממונה על המינהל, יודע שהגוף הזה זקוק לרפורמה".

- עובדה שהוא לא פעל הרבה בכיוון הזה.

"אני חושב שהוא לא הספיק. אסור לשכוח, שהוא גם היה ממונה בו זמנית על הרבה משרדים. אני שר ממוקד, ואני משוכנע שאצליח. דבר ראשון אני מתכוון ליישם את החלטות גדיש ולשחרר את הציבור מעולו של המינהל. אחר כך יבוא כל השאר".

- איזה תפקיד יהיה למשרד השיכון בהתכנסות המתוכננת?

שטרית: "אם תהיה התכנסות, למשרד השיכון צפוי תפקיד מפתח. הפעם נכין פתרונות מראש, כדי שלא יחזור המצב שמוציאים אנשים מהבתים שלהם ואין להם לאן ללכת. אי אפשר לזרוק אנשים כך סתם. אני אומר 'אם' תהיה התכנסות, שכן אני מעדיף שיהיה שלום. יחד עם זאת, גם אז יהיה פינוי וגם אז נצטרך לעשות פעולה נרחבת כדי לעזור למפונים".