"להמשיך לשבת על הגדר בכל הקשור למטבעות השווקים המתעוררים"

שוקי המטבעות בארץ ובחו"ל מרכזים בשבועות האחרונים תשומת לב מיוחדת עקב תנודות השערים הקיצוניות בהם, במקביל לתנודות השערים בכל השווקים הפיננסיים. לאחרונה עלו לכותרות דווקא המטבעות של השווקים המתעוררים שרשמו ירידות חדות בהשוואה למטבעות המובילים, אך גם מטבעות בולטים כמו הדולר, האירו והין היפני נמצאים כיום בנקודות זמן מעניינות על רקע ההתפתחויות בשווקים.

בין היתר, האירו נסחר כיום ברמת שיא שנתית מול הדולר, ומנגד נסחר הין ברמת שפל של כל הזמנים מול האירו. על רקע הסערה בשווקים, המטבע המקומי שומר אמנם על יציבות יחסית, אך גם הוא ידע בימים האחרונים מהלכים קיצוניים מול הדולר, שחיקו את התנודות בשווקים הבינלאומיים.

לאור ההתפתחויות בשוקי המטבעות, בחרנו לשוחח השבוע עם ערן בסון, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות גיפט המתמחה במטבעות. בסון עצמו, מעריך שהיציבות במסחר דולר-שקל עשויה להימשך, גורס כי יש להמתין להתפתחויות בשווקים המתעוררים בטרם נכנסים לפוזיציות חדשות, ומספק מספר עצות כלליות למשקיעים שמעוניינים להיחשף לשוקי המטבע תוך מזעור רמת הסיכון.

"אני מחזיק בתפיסה שהמשקיע הממוצע צריך להחזיק בחשיפה מט"חית ממוצעת של 10%-15% מתיק ההשקעות שלו, שלאו דווקא כולה צריכה להתבצע מול הדולר. בכל מקרה, כשמדברים על חשיפה מט"חית צריך לדבר קודם כל על מזעור סיכונים ופיזור נכון, לאחר שראינו בשבועות האחרונים מה קורה כשיש בהלה בשוקי המטבע. פיזור סיכונים משמעו להחזיק בתיק בעיקר מטבעות חזקים כמו הדולר, האירו, הליש"ט והפרנק השוויצרי, ולנטרל סיכונים הטמונים בהשקעה במטבעות אקזוטיים למיניהם", אומר בסון.

* איך אתה מסביר את הירידות החדות שנרשמו במטבעות של השווקים המתעוררים בשבועות האחרונים?

"צריך לזכור שבשנים האחרונות השווקים המתעוררים נהנו מפריחה כלכלית, ומגידול מרשים בתוצר שלווה בירידה בקצב האינפלציה. כמו כן, אותם שווקים נהנו מעלייה במחירי הסחורות שמהוות מרכיב חשוב בייצוא וכן עלייה בשקיפות על רקע רפורמות כלכליות שנעשו בהם בתחומים המוניטאריים והפיסקאליים.

"ההתפתחויות הללו יצרו זרימה מסיבית של הון לאותם שווקים והביאו לעליות מרשימות של מדדי המניות ולהתחזקות של המטבע המקומי בהם. בשבועות האחרונים היינו עדים לשינוי מגמה בשווקים המתעוררים לאחר המומנטום החיובי הממושך, והתוצאה היא ירידות חדות באותן בורסות שהביאו לירידות חדות גם במטבעות הרלבנטיים.

"סה"כ אני חושב שהמהלך האחרון שראינו בשווקים האחרונים לא מאפיין בדרך כלל את שוקי המטבע, אבל צריך לקחת בחשבון שההיסטוריה רצופה במשברים פיננסיים ובמשברי מטבע, ולכן תרחישים כאלו יש לקחת בחשבון. אני רוצה להזכיר בהקשר זה שרק לפני כחצי שנה ראינו סיפור דומה באיסלנד, שבעקבות גירעון בחשבון השוטף ספגה הורדת דירוג וחוותה פיחות חד תוך פרק זמן קצר. לסיכום, הייתי אומר שמשקיע שמגיע לשוק מתעורר צריך לקחת בחשבון שהריבית והתשואה הגבוהה מגלמות סיכון בהתאם".

* מה דעתך על האמירה ששוק המט"ח הוא שוק ספקולטיבי שלא ניתן לייצר בו רווחים רציפים לאורך זמן?

"אני חושב ששוק המט"ח הוא השוק הכי משוכלל בעולם, ולשם המחשה הוא מגלגל מחזור מסחר יומי של 2.5 טריליון דולר, כ-40% ממנו במסחר דולר-אירו, שזה יותר מכל הבורסות בעולם גם יחד. לדעתי, שוק המט"ח הוא שוק שמתאים למגדרי סיכונים, לחברות שחשופות מטבעית והרווחים השוליים שלהן מושפעים במידה כזו או אחרת מתנודות המטבעות.

"משקיע שנכנס לשוקי המטבע למטרת ספקולציה, צריך לדעת שמדובר בתחום שמתאפיין בפעילות אינטנסיבית של הרבה אנשי מקצוע ומהווה בעצם סוג של ברומטר בינלאומי למצב של מדינה כזו או אחרת. בהחלט אפשר להרוויח בשוק המטבע אם עובדים בצורה מסודרת, ומחזיקים בדעות מגובשות וכלי עבודה מובנים".

* מהו דפוס הפעילות שלך בשוקי המטבעות?

"באופן אישי, אני מעדיף לעבוד דרך מסחר בנגזרות. כעיקרון בעסקאות ספוט (עסקת החלפה בין שני מטבעות על פי שער מצוטט - ר.מ.) או פורוורד (קנייה או מכירה של מטבעות לפי שער מוסכם מראש, למועד עתידי קבוע מראש. - ר.מ.) באופן סטטיסטי הסיכוי להרוויח הוא 50% ואם נוסיף את הספרד (מרווח הקנייה - ר.מ.), הרי שהסיכוי יורד אל מתחת ל-50%. אני לא אוהב להשקיע כשהסיכוי להרוויח הוא פחות מ-50%, ולכן אני בעצם מעדיף להשקיע באמצעות אופציות, שם ישנה אפשרות לקחת רווחים גדולים יותר בעסקאות בהן אתה משקיע בכיוון הנכון.

"אופציות בכלל מאפשרות להיכנס למטבע כזה או אחר ביתר גמישות וברמת השערים הספציפית שאתה בוחר. לדוגמא, אם אני חושב שמטבע מסוים עומד לרדת כנגד מטבע אחר, אני מעדיף להיכנס לפוזיציה באמצעות אופציית פוט ולא לקנות ישר את המטבע. כשאני נכנס לפוזיציה כזאת אני מקבל גם פרמיה על האופציה אם נגיד אני מוכר פוטים, ולכן זה יותר רווחי.

"בנוסף, באופציות, השינויים בשערי המטבעות מאפשרים לך להמשיך ולחיות בתוך הפוזיציה גם אם היא לא רווחית. אם לדוגמא קניתי מטבע והוא ירד אני מפסיד את כל שיעור הירידה שלו באופן תיאורטי, אבל אם אני מושקע באמצעות אופציה מחוץ לכסף וספגתי שינוי של 1% במטבע בכיוון הבלתי רצוי, יש סיכוי שאפסיד רק חלק קטן משיעור תנודת המטבע, בניגוד למצב שבו אני מושקע באמצעות המטבע עצמו.

"אני אוהב לעבוד גם בעסקאות NDF (עסקת פורוורד להבטחת שער מטבע כלשהו מול השקל - ר.מ.), שהן בעצם לא עסקאות פיסיות. נניח שאתה מחליט לקנות דולר ב-4.48 שקל לשלושה חודשים ובעוד שלושה חודשים עומד שער הדולר על 4.7 שקל. אם אתה עושה עסקה פיסית, אתה צריך לקנות ולמכור דולרים במועדים הרלבנטיים, אבל בעסקה מסוג NDF אין מעבר פיסי של כספים ואתה פשוט מבצע התחשבנות שקלית ביום הפירעון. בעסקה מסוג זה אתה לא ממש קונה דולרים, אלא קונה סוג של חוזה".

* מהם כלי העבודה הרלבנטיים למשקיע הממוצע?

"צריך להבין שבשוקי מטבע אי-אפשר להשתמש במודלים שחוזים הכנסות ורווחים ומייצרים מחירי רצפה לכניסה. עם זאת, יש דברים אחרים שאפשר להסתכל עליהם, כמו לדוגמא שיעור הריבית שמטבע כזה או אחר נותן וכן ניתוח המצב המאקרו כלכלי של המדינה אליה אתה מעוניין להיחשף.

"כלי עזר נוסף הוא הניתוח הטכני, שפועל היום בשוקי המטבע בגדר נבואה שמגשימה את עצמה. אני לא חסיד של השיטה הזאת אבל נעזר בה בהשקעות שאני מבצע, מתוך תפיסה שאם קהל של משקיעים עובד לפי זה, אז הוא מתזמן באותה שיטה את נקודות הכניסה והיציאה.

"ניתוחים מאקרו כלכליים הם נדבך חשוב מאוד כפי שציינתי, ולדעתי הפרמטר החשוב ביותר הוא בדיקת החשבון השוטף של המדינה שבמטבע שלה אתה רוצה להשקיע. אם נסתכל אחורה על משברים שקרו בעבר, ברוב משברי המטבע היה זה גירעון בחשבון השוטף שהוביל לנפילה של שוק. אני חושב שריבית גבוהה, בשילוב של עודף בחשבון השוטף ומשמעת פיסקאלית, הם המתכון להשקעה. בהקשר זה, צריך לשים לב שבעסקת מטבע אתה תופס פוזיציה בין שני מטבעות שונים, ולכן עבודת הניתוח המאקרו-כלכלית היא כפולה".

* לאילו פוזיציות היית ממליץ להיכנס כיום?

"בהיבט של הדולר-שקל, ניתן לראות שבשנתיים האחרונות הדולר נסחר בטווח צר יחסית של 4.3-4.7 שקל, וכרגע אנחנו נמצאים באמצע הטווח. לגבי העתיד, אני לא רואה תזוזה חזקה לאחד הכיוונים ואני מעריך שבשנה הקרובה אנחנו אמורים להישאר בתוך הטווח הזה עם סבירות די גדולה שהדולר ימשיך להיחלש מעט. בהקשר זה, אני מסתכל כיום על ארה"ב ורואה את גירעון הסחר והצפי להפסקת העלאות הריבית, ובמקביל אני מעריך שההתאוששות הכלכלית במשק המקומי תימשך והשקל ישמור על קורלציה גבוהה דווקא לאירו.

"בדולר-אירו, ראינו את האירו נוגע בשיא של 1.366 בסוף 2004 כשהחזאים דיברו אז על רמה של 1.5 דולר לאירו. בהמשך הדולר התחזק לרמה של 1.17 דולר לאירו בסוף 2005, וכיום האירו נסחר בשיא שנתי של 1.29 דולר לאירו. ההערכה שלי היא שהאירו ימשיך לעלות בטווח הזמן הנראה לעין, על רקע ההערכה שהריבית באירופה עשויה לעלות בעוד מהלך הריסון המוניטארי בארה"ב עשוי להיפסק.

"לגבי הין, אני חושב שהוא נמצא בסיטואציה מאוד מיוחדת מכיוון שיפן היא המדינה המפותחת היחידה שיש לה שיעור ריבית אפסי, והמטבע שלה משמש זה זמן רב ללקיחת הלוואות. להערכתי, יש אמנם סימנים שיפן בדרך לצאת מהמיתון שפקד אותה בשנים האחרונות ולפיכך הבנק המרכזי אמור להפסיק במדיניות המוניטארית המרחיבה, אבל בינתיים הריבית עדיין בשיעור אפסי וקשה לחזות את העיתוי שבו היא תתחיל לעלות. כיום הין נמצא בשפל של כל הזמנים מול האירו, והייתי ממליץ להיכנס לפוזיציה עליו דווקא באמצעות האירו או הפרנק השוויצרי, אך לדעתי כדאי להמתין קודם לאיתותים לגבי להעלאת הריבית ביפן.

"לגבי המטבעות האקזוטיים בשווקים המתעוררים, הייתי ממליץ כרגע להמתין בעקבות מה שראינו בשבועות האחרונים. אני חושב שהשווקים המתעוררים עשויים להפוך להרבה פחות אטרקטיביים בטווח הנראה לעין, בעיקר בגלל העלאות הריבית האחרונות שראינו בארה"ב והעלאות הריבית שעוד צפויות ביתר השווקים המפותחים, כשברקע המשקיעים נותנים דגש גבוה יותר לסיכונים המאקרו כלכליים הטמונים באותם שווקים.

"אם אנחנו עושים כיום מיפוי, אזי דווקא מדינות כמו טורקיה, פולין, הודו וצ'כיה פחות מומלצות היום להשקעה בגלל שהן סובלות מגירעונות בחשבון השוטף, והשוק שאולי הייתי מסתכל עליו הוא השוק הברזילאי, שנהנה מריבית גבוהה אך גם מעודף בחשבון השוטף והתנהלות פיסקאלית נאותה. בכל מקרה, ההמלצה שלי כיום לגבי השווקים המתעוררים הוא להמשיך ולשבת על הגדר".