שופט בית המשפט המחוזי בת"א, יהודה זפט, קובע כי בניין שמחמת בלאי אינו ניתן לשימוש, יהיה פטור מארנונה רק במצב בו ההוצאות הנדרשות להבאתו למצב בו יהיה ניתן לשימוש, כה גבוהות, עד כי אין כדאיות כלכלית אובייקטיבית בהשקעה בשיפוץ הבניין. לעומת זאת, אם ניתן לשפץ בעלות סבירה, הבניין יהיה חייב בארנונה.
בהתאם לקביעה זו, דחה השופט זפט את ערעורה של חברת המגרש המוצלח על החלטת מינהל הארנונה בעיריית ת"א, שלא להעניק פטור מארונה בגין היחידות שאינן ראויות לשימוש במבנה שבבעלותה ברחוב בלפור בעיר.
החברה טענה לפטור מארנונה על פי סעיף 330 לפקודת העיריות הקובע, כי "נהרס או ניזוק בניין שאי אפשר לשבת בו ואין יושבים בו, הוא לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים".
לדברי השופט, הפרשנות של סעיף זה, לפיה הפטור יינתן רק במקרה בו אין כדאיות כלכלית אובייקטיבית בהשקעה בשיפוץ הבניין, מקובלת עליו בהיותה משרתת את התכלית שביסוד הסעיף ואת האינטרס הציבורי שלא לעודד בעלי נכסים להימנע מהשקעה של שיפוץ הנכסים שברשותם. לדבריו, הנזק לבניין הפוטר מארנונה חייב להיות כזה השולל מהבניין את ערכו כבניין. (עמ"נ 119/06).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
