ביהמ"ש: "פרילנסר" נחשב עובד ציבור כשיש חשד לפגיעה בטוהר המידות

הפסיקה התקדימית ניתנה בהכרעת דין המרשיעה את עזרא בדולח, לשעבר יועץ שיווק בטלוויזיה החינוכית, בשוחד, מרמה והפרת אמונים

בית משפט השלום בתל אביב הרחיב בהכרעת דין תקדימית את גבולות הגדרת המונח "עובד ציבור", כך שניתן יהיה להחיל את החוק הפלילי גם על עובד חיצוני (פרילנס, המועסק שלא על פי תקן אלא באמצעות חוזה מיוחד) שסרח, כאשר יש קיים חשש להשחתת המידות ופגיעה בטוהר המידות.

הפסיקה התקדימית ניתנה על-ידי השופטת חיותה כוחן, במסגרת הכרעת דינה המרשיעה את עזרא בדולח, לשעבר יועץ שיווק ומנהל מכירות בכיר בטלוויזיה החינוכית, בשורה ארוכה של עבירות של שוחד, מרמה, הפרת אמונים, שימוש במסמך מזויף, שיבוש הליכי חקירה והדחה בחקירה.

על-פי כתב האישום, שהוגש על-ידי עו"ד דנה נאמן, תפקידו של בדולח בשנים 95'-98' היה למכור זמן אוויר לפרסומות ללקוחות. בדולח הואשם כי קיבל במרמה עמלות פרסום ו/או בונוסים ממשרד הפרסום וחברות על ידי כך שמכר לעצמו זמן אוויר באמצעות חברות שהקים לצורך כך בשותפויות עם אנשים שונים. כמו כן, הואשם בדולח בקבלת שוחד.

מבחינה משפטית נקבע, כי הגדרת מעמדו הפורמלית של בדולח היתה כעובד פרילנסר באגף השיווק של הטלוויזיה החינוכית. בדולח טען כי לצורך הרשעתו ברוב העבירות המיוחסות לו, עליו להיות עובד ציבור. ואולם, השופטת החליטה ליישם את המבחנים השונים שנקבעו בפסיקה ובספרות המקצועית, לרבות אלו מתחום דיני העבודה, וקבעה כי מההיבט העובדתי ועל פי מבחן השכל בדולח היה עובד מן המניין של הטלוויזיה החינוכית ומשכך הוא עובד ציבור.

בית המשפט קבע, כי המסכת העובדתית מגלה בפרשת שחיתות בה פעל בדולח במשך שנים באופן שיטתי ועקבי בדרכי רמייה ונוכלות. הטיעונים לעונש נקבעו לעוד כחודש.

הפרקליטות ציינה, כי עד כה גבולות הגדרת המונח עובד ציבור על פי הפסיקה הפלילית בכל הנוגע לעבירת מרמה והפרת אמונים היו מעומעמים ולא ברורים, דבר שהקשה על התביעה להוכיח את ביצוע העבירה לגבי עובדים חיצוניים, שלא נחשבים עובדי ציבור. (ת.פ 11962/02).