המונדיאל הקרוב, אם לא יהיו בו שערים סנסציוניים או שערוריות מיוחדות, ייזכר
בישראל בעיקר בזכות המחירים של חברת צ'רלטון והמאבק הציבורי להורדתם. על פי
הערכות, חברת צ'רלטון, הנמצאת בבעלות אלי עזור ופיני זהבי, היתה אמורה לגרוף
רווחים אדירים ממימוש זכויות השידור של המונדיאל בישראל. סכומים הנאמדים בכ-20
מיליון דולר. הם קנו את זכויות השידור על מונדיאל 2006 בחבילה אחת עם מונדיאל
2002, בסכום כולל של 18 מיליון דולר. עשרה מיליון מההשקעה הוחזרו לחשבון הבנק
שלהם מן הגופים המשדרים (ערוץ 1 וערוץ הספורט) שקנו את הזכויות לשידור המונדיאל
הקודם. 6.2 מיליון דולר התווספו לחשבון ממכירת הזכויות לערוצים המסחריים, לחברות
הסלולר ולאינטרנט על שידור המונדיאל הקרוב.
על פי פרסומים, שני מיליון דולר נוספים אמורים להשתלשל לקופתה של צ'רלטון מכיסו
של ארקדי גיידמק כתרומה לחיילי צה"ל. את שאר ההכנסות ציפו לקבל בחברה ממכירת
200 אלף חבילות צפייה ללקוחות הכבלים והלוויין במחיר של 492 שקל. בחישוב גס,
נקודת האיזון של צ'רלטון מהמכירות האלו תהיה נמוכה מאוד. מכירת חבילות שידור
לכמה עשרות אלפי מנויים כבר תניב רווחים. במציאות הישראלית של קיץ 2006 הסכום
הזה שווה לשביעית משכר המינימום. סכום שמשפחות רבות מתקשות להקציב למה שנתפס
מותרות.
המצוקה והרגשת העוול הובילו למחאה ציבורית רחבה. מחאה שלא הביע ציבור הצרכנים
בישראל מעולם, מן הסתם. את הקמפיין למען הפחתת מחירי חבילות השידור מוביל בגאון
בשבועות האחרונים אתר האינטרנט www.one.co.il, אתר הספורט הפופולרי בישראל.
באתר יזמו עצומה הפונה אל ראש הממשלה בבקשה שיטיל וטו, באמצעות חקיקה או כל
דרך אחרת, על שידורי המונדיאל בתשלום. עוד מבקשים חותמי העצומה "למצוא מימון
בתקציב המדינה עבור רשות השידור כדי לתת לכולם לצפות במשחקים ולא לגרום לקיפוח
שייזכר לדיראון עולם".
לסיום ממשילים בעצומה את המונדיאל לתוכנית ההתכנסות ומבקשים מראש הממשלה לא
לתת "לרבדים שלמים של אוכלוסייה להישאר בחוץ". אל העצומה ניתנה הפניה בולטת
מעמוד הבית של האתר, באנר שמונה את מספר החותמים הוצב בראשו וכתבות בנושא מובאות
בו בהבלטה, בעיקר כתבות המסקרות את ההתרחשות הפוליטית והמשפטית וכתבות המספרות
על הצטרפותם של ספורטאים, פוליטיקאים וידוענים אחרים לקמפיין.
היו פניות
אודי מילנר, מנכ"ל ושותף בחברת סיטי-נט המחזיקה ומפעילה את האתר, לא אוהב את
המילה קמפיין. "אין כאן שום מוטיבציה מסחרית", הוא מסביר. "עשינו את זה בעקבות
פניות של אלפי גולשים שהביעו מחאה על שזו המדינה היחידה שבה צריך לשלם כל כך
הרבה. החלטנו להרים את הכפפה ולצאת במהלך כולל שמובילים עורכי התוכן של האתר.
כתבנו עצומה שכותרתה:
מיליון גולשים של וואן יכולים לעצור את התשלום על המודיאל". בתוך פחות משלושה
ימים נענו כ-100 אלף גולשים וחתמו על העצומה. אחרי עוד כמה ימים הגיע מספר
החותמים לכמעט 200 אלף. באופן מפתיע הודיעה בתחילת יוני חברת צ'רלטון על הוזלה
במחיר חבילת הצפייה. המחיר החדש עומד על 309 שקל, סכום הנמוך ב-40 אחוז מהמחיר
המקורי. עדיין יקר, אבל נשמע קצת יותר סביר. בנוסף מציעות חברות הלוויין והכבלים
דילים אטרקטיביים יותר ללקוחות שיסכימו לחתום על חוזי שירות ארוכים. מקורות
בחברות הלוויין והכבלים דיווחו על היענות נמוכה של מנויים. לטענתם מספר חבילות
השידור שנמכרו עד כה עומד על אלפים ספורים.
בצ'רלטון הכחישו ודיווחו שהמכירות עומדות ביעדים. ההוזלה, לדבריהם, תהיה האחרונה,
והיא אינה נובעת מן הלחץ הציבורי או ממיעוט הרוכשים: "למעשה לא מדובר פה בהוזלה,
אלא בקביעת מחיר סופי, בדיוק כמו בכל משא ומתן שבו מתפשרים בסופו של דבר הצדדים".
בעקבות הורדת מחירי חבילת השידור החלו להתעורר הטלפונים במרכזי ההזמנה של חברות
הכבלים. מנכ"ל חברת צ'רלטון, אדר זהבי, אינו מוכן לנקוב במספרים. הערכות מדברות
על מכירה מוגברת בימים האחרונים של כמה עשרות אלפי מנויים. נראה שהמחאה הציבורית
החלה לתת את אותותיה. מילנר מסביר את היענות הציבור: "אנחנו המדינה היחידה
שנתנה לדבר הזה לקרות. המקום היחידי בעולם שיותר מ-50 אחוז מהמשחקים עולים
בו כסף. יש עוד מקומות שהצפייה בתשלום, אבל אף אחד לא מדבר על הסכומים האלו
ולא על כל כך הרבה משחקים. זה אבסורד, הסכום הזה דומה לאגרה השנתית שאתה משלם
לרשות השידור. הופתענו מההיענות של הציבור. כנראה העניין הזה באמת כואב".
יורם ארבל בפנים
מי שעוקב אחרי התפתחות אתר one בשנים האחרונות דווקא לא מתפלא
מהצלחת הקמפיין. בגלגולו הראשון הקימה את האתר בשנת 1998 חברת סיטי-נט שייסדו
שני שותפים, מילנר וגיל מנקין, שהכירו עוד בזמן שירותם הצבאי ביחידת ממר"ם.
מפגשם הראשון של צמד היזמים עם עולם הספורט הווירטואלי החל כשהציעו ליורם ארבל
להקים אתר אינטרנט לתוכניתו "הדקה ה-90" ששודרה בטלעד. הם עשו זאת בחינם מתוך
כוונה להביא חשיפה לחברה. באותה העת עסקה החברה במגוון רחב של תחומים הקשורים
לשיווק במדיה האינטרנטית וסיפקה שירותי בנייה ותפעול אתרים לכמה חברות. ההצלחה
של אתר התוכנית היתה מהירה. גולשי האינטרנט היו צמאים לחדשות בתחום הספורט,
וההיצע הקיים היה דליל למדי. האתר סיקר באופן מצומצם למדי את ליגת-העל בכדורגל,
והתכנים היו בעיקר מתוך תוכנית הטלוויזיה ומן העיתונות הכתובה. כעבור שנה הצטרף
יורם ארבל לחברה (היום הוא מחזיק בתשעה אחוזים בה). גם חברת טלעד הספיקה להיכנס
כשותפה לאתר (40 אחוז) לפני התפוצצה בועת האינטרנט תמורת מיליון דולר. לאחר
שהפסידה טלעד במכרז לערוץ 2 קנתה קיידן מדיה גרופ את חלקה.
היום, שמונה שנים לאחר הקמת האתר, יושבת מערכת one בצפיפות גדולה באותו בניין
שבו החל האתר את חייו. המשרדים אמנם טיפסו והתמקמו כמה קומות מעל, אבל הם עדיין
רחוקים מלהתאים לצרכים של המערכת הענפה. "קצב הגדילה בשנים האחרונות היה כל
כך גדול שלא ציפינו שלא יהיה כאן מקום לכולם", מסביר מילנר כשהוא עובר בין
החדרים ומציג את האולפן הקטן שנחנך לאחרונה ואת החדר שבו שוכנים במערום אחד
עשרות מחשבים השולחים ידיעות ספורט ועדכוני משחקים למכשירים הסלולריים. במערכת
האתר כ-60 כתבים. לכל קבוצת כדורגל מליגת-העל ולכל קבוצת כדורסל מוצמד כתב
המצויד במחשב, מצלמה דיגיטלית ומצלמת וידאו. כל יום הם מעבירים מהמגרש ידיעות
על הקבוצות ומספקים כתבות וידאו מצולמות. כשני מיליון דקות מהן נצפות באתר
כל חודש. בנוסף מפעילים את המערכת עוד שבעה צוותי וידאו, שדרני מבזקים וצוות
עורכים שבראשו עומד העיתונאי ערן סלע. פעמיים ביום משדרים מהאולפן הקטן מבזקי
חדשות, ובמשך 20 שעות ביממה מעדכנים באתר את הכתבות והמבזקים. עוד פועלת מערכת
מיוחדת שמעדכנת באופן אוטומטי, כל דקה, את כל ההתפתחויות על המגרש בזמן משחק.
מתברר שההשקעה במערכת כל כך גדולה ומורכבת משתלמת. אתר one הוא אתר הספורט
הנצפה ביותר בישראל. מנתוני TIM של חברת טלסקר לשנת 2005 עולה שהאתר מדורג
במקום התשיעי בקרב גולשי ישראל. 15.5 אחוז מן הנשאלים דיווחו שביקרו בו בשבוע
שבו נעשה הסקר. אתר one הוא אתר הנישה היחידי שנמצא בעשירייה הראשונה, כל השאר
הם מנועי חיפוש, אתרי חדשות ופורטלים כלליים.
מילנר מוסר שכל יום נכנסים לאתר כ-300 אלף גולשים, ובחודש ממוצע נכנסים יותר
ממיליון. מנתון זה, אגב, נגזר הסלוגן שמוביל את הקמפיין נגד מחירי המונדיאל
וצ'רלטון. בקרב בני נוער (בני 13-17) מדורג one במקום הרביעי, ובמניין רמת
תדירות הביקורים הוא ממוקם שלישי.
יש מדיות
הכנת חומרים לאתר האינטרנט תופסת רק כמחצית מפעילות החברה. באתר פועל
מגזין הספורט bigone שבו כתבות עומק ופרשנויות מקיפות. הכניסה לחלק הזה באתר
כרוכה בתשלום, המשולם ישירות לאתר או לרוב במסגרת הסכמי שיתוף פעולה הנעשים
דרך ספקי האינטרנט וגופים מסחריים אחרים. מספר המנויים למגזין עומד על כמה
אלפים, והוא משמש אחת הפלטפורמות היחידות ברשת הישראלית שבה מוכרים אתרים תוכן
תמורת תשלום. פעילות אחרת, מכניסה הרבה יותר, היא הספקת תכנים הקשורים בספורט
ללקוחות חיצוניים, בכל מיני מדיומים. בסלולר הוא מספק בכל הפלטפורמות הקיימות
(דור 3, IVR, WAP, SMS) לשלוש החברות. כתבי one משדרים מבזקים בתחנות הרדיו
האזורי, מספקים כתבות ותמונות לעיתונות הכתובה, לפינת הספורט בתוכנית הבוקר
של יס, לתוכנית "המשחק המרכזי" בערוץ 10 ולמסכים ושלטי חוצות במוניות שירות,
במעליות, ברכבת ישראל, בבסיסי צה"ל ובמלונות. האתר הוא בעצם מעין סוכנות ידיעות
המתמחה בהספקת חדשות ספורט לכל דורש ומשלם. מילנר מסביר ש"לכל מדיה יש מקום.
אם בזכותנו תוכל לראות את אותו המשחק בכל אמצעי התקשורת, יש סיכוי סביר שתמיד
תמצא את אחד מסוגי המדיה האלו זמין. משלל האפשרויות תבחר בסופו של דבר בפלטפורמה
הנוחה ביותר".
- אתה לא רואה בעייתיות מסוימת בהספקת תכנים לגופים מתחרים? חלקם אפילו נחשבים
מתחרים ישירים.
"בפירוש לא. הרצון שלנו כחברה הוא לספק בכל פלטפורמה את התכנים שלנו. באופן
עקרוני הכול ישים והכול אפשרי. מבחינתנו כל שיתוף פעולה חיצוני כזה תלוי בעיתוי,
בטכנולוגיה וכמובן במודל עסקי מספק".
- וחוץ מהביזנס, ברמה האתית, אתה לא רואה בפוזיציה הזאת בעיה?
"אני חושב ההפך. כעיתונאי ספורט שעובדים במערכת עצמאית אנחנו פטורים מלחצים.
מבין כל עשרת האתרים ברשימת ה-TIM האתר שלנו הוא היחידי שאינו שייך לשום קבוצת
תקשורת גדולה. כך אנחנו רואים את עצמנו פטורים מלחצים מסחריים ויכולים להביא
את החדשות ללא כל אינטרס. כל הכתבים שלנו הם עיתונאים בעלי תעודות של לשכת
העיתונות הממשלתית ותעודות עיתונאי מטעם ההתאחדות לכדורגל. התכנים עצמם הם
אובייקטיביים לחלוטין, ואני לא רואה שום בעיה במכירה שלהם לכמה גורמים, כל
עוד זה בסדר מבחינתם".
לדבריו של מילנר, הכנסות אתר one מתחלקות כמעט באופן שווה בין תשלום תמורת
התכנים החיצוניים למכירת שטחי פרסום באתר. הוא מאמין ש"ההכנסות מפרסום עדיין
לא משקפות את כוחו האמיתי של האינטרנט", וצופה גידול ניכר בהכנסות מפרסום בשנים
הקרובות.
משגב תומך
אורי משגב, סגן עורך "טיים אאוט תל אביב", שימש בעבר עורך מדור הספורט
של עיתון "העיר". היום הוא מפרסם טורים פובליציסטיים במדור הספורט של עיתון
"הארץ". משגב מסקר את תחום הספורט כבר יותר משבע שנים והיה עד למהפכה שחוללו
אתרי הספורט במגרש. לדעתו יתרונו הגדול של המדיום האינטרנטי נעוץ במיידיות
ובזמינות המידע שהוא מספק. "שלא כעיתון מודפס, אתרי אינטרנט מעלים את תוצאות
המשחק בזמן אמת. בשביל מי שנתקע במשרד, אין תחליף לזמינות הזו. רק לפני כמה
שנים הייתי מתקשר לערן סלע מ'ספורט מעריב' כדי לקבל עדכונים על תוצאות משחקי
כדורסל של הפועל תל אביב בגביע קוראץ'. לא היתה שום דרך אחרת לדעת אותן עד
למחרת בבוקר".
- בתחילת דרכם של אתרי החדשות באינטרנט היה נדמה שאנשי העיתונות הכתובה מזלזלים
במקצת בכתבי האינטרנט. האם מעמדם העולה של האתרים העלה גם את קרנם של הכותבים?
"אני לא מרבה להתחכך באירועים, אבל כשמגיע כתב עם מיקרופון ובעקבותיו מצלמת
וידאו, המרואיינים בדרך כלל מעניקים להם יותר חשיבות. לא תמיד ברור במי מדובר
ולאיזה מדיום הוא שייך. הרושם והחזות החיצונית משפיעים על המעמד הרבה מאוד
פעמים".
- ובאיכות החומרים אתה חושב שהם מצליחים לספק את הסחורה?
"זה מאוד משתנה מאתר לאתר. בגלל המבנה הרוחבי של האינטרנט שלא מגביל את מספר
העמודים הנמצאים ברצף קורה הרבה פעמים שבאתרים מופיע הרבה מלל מיותר. ללא ספק
זה מוריד את האיכות לפעמים. אתרי האינטרנט מאוד חזקים בפרישה ובמהירות, אבל
הטקסטים והתמונות רובם בסיסיים ולא ברמה גבוהה. בגלל זה לעיתונות הספורט הכתובה
עדיין יש זכות קיום. זה המקום שבו עדיין יש לה יתרון יחסי בתחקירים מעמיקים
או בכתיבה פרשנית טובה. אתרי הספורט בארץ לא בנויים באמת לסוג כזה של כתבות".
זה אלקטורלי
גם שדרנית הספורט והעיתונאית אופירה אסייג, המשמשת רכזת הכתבים
של אתר one, מסכימה שיש עוד הרבה הבדלים בין עיתונות הספורט הכתובה ובין הווירטואלית:
"בתחום האינטרנט אין היום אף אחד שמתקרב ליכולות ולביצועים שלנו. אנחנו שואפים
להיות תמיד האתר המעודכן ביותר ולתת לקהל שלנו את הידיעות המדויקות בזמן אמת.
מתברר שאנחנו מצליחים. עצם העובדה שבכל תקופה מתעורר מתחרה חדש ששואף להתחרות
בנו מעידה על ההצלחה שלנו. כרגע עוד אין לנו יכולות להתחרות בכוח האדיר של
גופים כמו 'ידיעות אחרונות' או ערוץ 2, אבל אם נצליח לצמוח יותר עם מחלקת הווידאו
ולצרף עוד ועוד כוח נתחרה בכוח שקול מול כלי המדיה הגדולים".
אסייג עובדת באתר כבר שש שנים וחצי וכעיתונאית המסקרת את תחום הספורט כבר יותר
מעשור. היא התחילה בתחנת בת של רשת ב' באזור הדרום, עבדה ברשת שוקן, בידיעות
תקשורת, הגישה את פינת הספורט ב"קפה טלעד" והיתה שדרנית קווים במשחקי הכדורגל
של ליגת-העל. אסייג: "אני מאוד אוהבת ספורט ומאוד נהנית לסקר את התחום הזה.
הדינמיקה בספורט לא משתווה לשום תחום אחר. התוצאה של אתמול כבר לא מעניינת
אף אחד היום. קורים כל כך הרבה דברים במהירות כל כך גדולה שזה הופך את העבודה
למרתקת, בייחוד במערכת המבוססת על האינטרנט. זה המדיום היחיד שיכול לספק לחובבי
הספורט את החדשות הכי מעודכנות בזמן אמת. בשבילם יש לזה חשיבות שאולי אין שנייה
לה בשום תחום תקשורת אחר. מנגד אפשר לומר שזו מערכת תובענית מאוד ולא כולם
יכולים להתמודד עם מהירות התגובה שהיא דורשת. עיתונאים במקומות אחרים הולכים
לישון אחרי שהעיתון נסגר ויורד לדפוס. אצלנו העבודה אף פעם לא נגמרת, תמיד
צריך להמשיך ולתפעל את המערכת. אולי בגלל זה אני בת 32 ועדיין רווקה".
עצומת המונדיאל הובילה את אסייג לסקר כמה דיונים וישיבות בנושא בכנסת. אסייג
מספרת שהמפגש עם הפוליטיקאים הבהיר לה כמה "קשה לסקר את עולם הספורט בארץ לעומת
תחומים אחרים". הפוליטיקאים, היא מספרת, מבינים את ההשפעה האלקטורלית שיכולה
לבוא בעקבות חשיפה לתקשורת. עניין שאינו רלוונטי לעולם הספורט, שם הפופולריות
לא בהכרח תעזור על המגרש. אסייג מספרת שהיא מקבלת הרבה הצעות לעבור ולעבוד
במקומות אחרים ולסקר תחומים אחרים. מבחינתה אין כרגע על מה לדבר. "ההתחככות
בכנסת עשתה קצת חשק לשנות כיוון ונושא, אבל ענייני הספורט עדיין נשמעים לי
הרבה יותר מסעירים".
ציצים ושערים
חוץ מ-one מתמודדים עוד כמה שחקנים על מגרש הספורט הווירטואלי.
כמות החדשות שהתחום הזה מייצר מצליחה לפרנס בקלות עוד כמה אתרים ואת מדורי
הספורט באתרי החדשות. הבולטים ביותר הם כמובן מדורי הספורט של אתר וואלה ושל
ynet. אבל גם אתרים כספורטליין (www.sportline.co.il) ואתר ערוץ הספורט (www.sport5.co.il)
מנסים לנגוס מהעוגה.
שחקן נוסף, או בעצם נבחרת שחקניות, הצטרפו בחודש האחרון אל השוק הצפוף בדמותו
של אתר הוטספורט (www.hotsport.co.il) שבו מגישות לבושות בביקיני ממלמלות פעמיים
ביום את משדרי החדשות. לקראת המונדיאל עלה אתר חדש לאוויר, תוצאה של שיתוף
פעולה בין "ידיעות אחרונות" לחברת צ'רלטון. האתר tvsport1 (www.tvsport1.co.i(,
המוקדש כרגע כולו למונדיאל, יסקר את הטורניר וישדר תקצירי משחקים בווידאו.
לאחר המונדיאל הוא מיועד להמשיך לסקר את משחקי ליגת הכדורסל ואת סיכום עונת
ליגת-העל בכדורגל.
עד לפני כמה חודשים התמודד גם אתר one על זכויות שידור תקצירי המשחק באינטרנט.
המקטרגים טוענים ששיתוף הפעולה שנוצר בסופו של דבר בין צ'רלטון למתחרים מ-ynet
הוא שהוביל את העצומה שיזם one, עצומה חשובה מבחינה ציבורית אבל כנראה גם מדיפה
ריח לא נעים מבחינה מוסרית. לפחות מבחינת המוטיבציה המסחרית שעומדת מאחוריה.
מוני ברוש, דובר one, טוען ש"הכול שטויות. המחירים לא מוצדקים וזה העניין החשוב.
המשא ומתן בינינו ובין צ'רלטון תם לפני שמונה חודשים. הבחירה שלהם ללכת עם
ynet לגיטימית לחלוטין כמו הבחירה שלנו לפרסם את העצומה ולפעול למען ציבור
צופי הכדורגל".
גורם בכיר בצ'רלטון מתאר עובדות שונות לגמרי. לדבריו, מגעים ליצירת שיתוף פעולה
בין צ'רלטון לאתר one התקיימו עד שלושה ימים לפני שהתפרסמה העצומה. "ראינו
שיש ניגוד אינטרסים בין ההליכה עם ynet לשיתוף פעולה עם one, ולכן החלטנו לסרב.
העצומה עלתה מיד לאחר מכן. קשה שלא לחשוד בכוונותיה של one בעניין".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
