ג'ורג' סורוס הפסיד בערעור נגד הרשעתו בסחר במידע פנים במניות בנק סוסייטה ג'נרל

סורוס הבטיח כי לא ירפה מהמאבק שהוא מנהל משך 17 שנים לטיהור שמו וכי בדעתו להגיש ערעור לבית המשפט העליון של האיחוד האירופי.

בית המשפט העליון של צרפת תמך אתמול בהחלטה של ערכאה נמוכה יותר במארס 2005, לפיה סורוס הפר את החוק הצרפתי כאשר רכש ב-1988 את מניותיו של סוסייטה ג'נרל בזכות מידע מוקדם, לפיו הבנק הצרפתי עשוי להפוך ליעד להשתלטות.

עורכי דינו של סורוס אמרו שיגישו ערעור לבית המשפט לזכויות אדם של האיחוד האירופי.

"בית המשפט (בצרפת) לא הגיב לאחד הטיעונים המרכזיים שלנו באשר לעובדה שהתמשכות ההליכים המשפטיים לא איפשרה לסורוס לזכות למשפט הוגן", אמר עורך דינו, רון סופר.

סורוס, שהקנס בגין העבירה בה הוא מואשם טרם נקבע, העיד בפברואר 2005 כי לא סבר שהמידע שהיה בידיו היה חסוי.

"החלטתו של בית המשפט (אתמול) היא עיוות דין אבסורדי", אמר מייקל ואקון, דוברו של סורוס בניו-יורק. "סורוס משוכנע כי יזוכה".

רווח מהיר

סורוס חויב על ידי ערכאה קודמת להחזיר לשלטונות בצרפת 2.2 מיליון אירו (2.8 מיליון דולר) בגין רווחיו מההשקעה במניות סוסייטה ג'נרל.

סכום זה ייבחן עתה מחדש בגלל שפרקליטיו של סורוס טוענים כי פעילות המסחר של סורוס במניית סוסייטה ג'נרל בבורסה של לונדון אינה רלבנטית לכתב התביעה הצרפתי.

המדובר ב-65 אלף מניות סוסייטה ג'נרל הנסחרות בבורסה של לונדון. הקנס יהיה קשור רק ל-95 אלף מניות שרכש סורוס בבורסת פאריז.

בית המשפט לזכויות אדם של האיחוד האירופי "מקיים באופן שגרתי דיונים במחלוקות עסקיות", אמר מייקל סמית, ראש מדיניות ציבורית במשרד עורכי הדין קליפורד צ'אנס בלונדון. עדיין, סמית מציין שאין זה עניין שבשיגרה שאילי הון מגישים ערעור לבית המשפט האירופי בשטרסבורג.

המקרה היחיד שזכור לסמית הוא זה של מוחמד אל פאייד המצרי, בעליה של חנות הכלבו הלונדונית הרודס.

בית המשפט לערעורים בפאריז תמך ב-2005 בהרשעתו של סורוס ב-2002 בערכאה ראשונה. השופטים דחו את טענותיו של סורוס לפיהן לא ראה במידע שהוביל אותו לרכוש את מניות סוסייטה ג'נרל כמידע חסוי.

ממשלת צרפת מכרה את מניות סוסייטה ג'נרל ביוני 1987 במחיר של 407 פרנק צרפתי למניה. שנה אחר כך, לאחר קריסת הבורסה, ירד מחיר המניה ל-260 פרנק.

תוכנית השתלטות

בספטמבר 1988 ניסה איל ההון הצרפתי ג'ורג פברו לשכנע כ-20 משקיעים, בכללם אחד מיועציו של סורוס, להצטרף אליו לקבוצה שתיבנה אחזקות בבנק.

סורוס שמעולם לא שוחח באופן ישיר עם פברו על ההשקעה, סירב לקחת חלק בקבוצה המתגבשת. קרן קוונטום שלו הוציאה באותו חודש 50 מיליון דולר לרכישת 160 אלף מניות של סוסייטה ג'נרל, כמו גם רכישת 3 מניות של חברות אחרות שהופרטו על ידי ממשלת צרפת ושמניותיהן קרסו במפותל שעברה על הבורסה.

באוקטובר 1988, בנה פברו אחזקה של 9% בסוסייטה ג'נרל וניסה לשכנע את הנהלת הבנק להסכים להשתלטות. הבנק סירב והניסיון כשל לאחר שמניות סוסייטה ג'נרל זינקו בדצמבר אותה שנה ל-600 פרנק צרפתי.

ההגנה והתביעה הגיעו להסכמה על כך שסורוס היה מודע בזמן רכישת מניות סוסייטה ג'נרל שהמניה עומדת לעלות בגלל היותו של הבנק יעד להשתלטות.

שני הצדדים לא הגיעו להסכמה באשר לאמינות המידע שקיבל, והאם היה מידע זה חסוי, כך שניתן לראות בו סחר על-פי מידע פנים.