חשש לפגיעה בפרטיות: רמון מבקש להשתמש במאגר הלבנות ההון בחקירת עבירות נוספות

שר המשפטים, חיים רמון, מבקש את אישור הכנסת לתקנות שיאפשרו למשטרה ולשב"כ לנצל את המידע שבמאגר הרשות למלחמה בהלבנת הון ובמימון טרור, גם בחקירת עבירות נוספות ורבות, שאין להן קשר עם תכלית החוק.

מדובר במידע סודי, רובו ככולו כלכלי ופיננסי, שניתן להעבירו גם לרשויות אחרות שאינן כפופות לחוק, כולל בחו"ל.

במהלך חקיקת החוק נאמר לכנסת, שהוא לא ינוצל, למשל, לאיתור ולחקירת עברייני מס. עכשיו חוששים בכנסת, שהמידע עלול להיות מנוצל בעקיפין למטרה זו, למרות שעבירות המס אינן נכללות ברשימת העבירות הנוספות שנכללת בתקנות.

התקנות יעלו מחר (ב') לדיון ראשון בוועדת חוקה, חוק ומשפט. לקראת הדיון קיבלו חברי הוועדה חוות דעת מהלשכה המשפטית של הכנסת, לפיה התקנות המוצעות מעוררות חשש לפגיעה בזכות האזרח לפרטיות.

"החשש שלנו הוא, שהמידע ייצא מהמאגר בקלות רבה יותר מכפי שנדמה לפי החוק, ולא רק במקרים מוצדקים, ואז החשש לפגיעה בפרטיות גדול יותר", מזהירים היועצים המשפטיים.

הם מציינים, כי במאגר הסודי מצטבר גם מידע "תמים", שלא קשור להלבנת הון ולמימון טרור, וחוששים מפרשנות רחבה של ההיתר להשתמש בו ל"מטרות נוספות", כפי שנקבע בחוק.

החשש הוא, שהמשטרה והשב"כ ישמרו אותו במאגרי המידע הנפרדים שלהם (לא נמצאים תחת פיקוח החוק והכנסת), גם כשאין בו קשר רלבנטי לעבירה כלשהי. "בהמשך ייעשו בו חיפושים והצלבות עם מידע אחר בחקירת עבירות אחרות, ולכך בוודאי לא היתה כוונת המחוקק", אומרים המשפטנים.

הם גם מזהירים שהתקנות עלולות ליצור תמריץ לרשויות השונות לבקש מידע מהמאגר הסודי ביותר מקרים מהנדרש. לכן הם ממליצים לחברי הוועדה להגביל את יישום התקנות בקביעת אמות מידה לשימוש ספציפי בלבד במידע, בכל דרג, ולקבוע מגבלת זמן לשמירת המידע היוצא מהמאגר.

חששות המשפטנים מתחזקים נוכח התנהגות משרד המשפטים. הוא טרם נענה לבקשה לקבל נתונים על השימוש שנעשה במידע השמור במאגר: מהו מספר הבקשות למידע שהוגשו מהשב"כ והמשטרה, כמה נענו או נדחו ואם הוגשו עררים על דחיית בקשות, ובכמה מקרים הבקשות הובילו לחקירה משמעותית.

טרם נענתה גם הבקשה לקבל רשימה מלאה של הרשויות החוקרות הנוספות, להן ניתן להעביר את המידע עם דירוג מנומק של הרשויות מבחינת חשיבות המידע לחקירותיהן.

המידע שבמאגר הרשות מתקבל מהדיווחים המחויבים בחוק - משירותים פיננסיים על כל פעולה בסכום גבוה מ-50 אלף שקל, או על כל פעולה חשודה שחורגת ממהלך העסקים הרגיל של הלקוח.

חובת הדיווח חלה על הבנקים, חברות ביטוח, קופות-גמל, שירותי מטבע, חברי בורסה ומנהלי תיקים, וכן על ישראלים, עולים ותיירים, שהכניסו או הוציאו לארץ וממנה כספים או המחאות בנקאיות בסכום הגבוה מ-80 אלף שקל.

משפטני הכנסת כבר המליצו להכניס בתקנות שורת תיקונים שכבר הועברו לעיון משרדי הממשלה. הם מציינים במזכר לוועדת החוקה, שחלק ניכר מהתיקונים מקובל על המשרדים, אבל "הם לא ממצים את כל הערותינו". לפיכך, צפוי בוועדה מאבק קשה עם הממשלה, על שמירת האיזונים שנקבעו בחוק, ואי-ניצולו לרעה לפגיעה בזכויות הפרט.

עו"ד: הצעת רמון - מסוכנת

"הצעת רמון מסוכנת". כך אומרת עו"ד יעל גרוסמן, העוסקת בייצוג משפטי בעבירות צווארון לבן והלבנות הון, בתגובה להצעת שר המשפטים, חיים רמון, לאפשר למשטרה ולשב"כ לקבל מידע מהרשות למלחמה בהלבנות הון.

לדברי גרוסמן, "המידע שמקבלת הרשות רגיש, וחושף פעילות כלכלית של אזרחי המדינה. שימוש במידע זה בחקירות אחרות, שאינן הלבנות הון, הוא שימוש במנגנון קיצוני, שלא למטרה שלשמה נועד".

לדברי גרוסמן, במטרה לקדם את המלחמה בהלבנות ההון, אילצו את הגופים הפיננסיים למסור מידע כלכלי, תוך ויתור על פרטיות וסודיות בין נותן שירותים פיננסיים ללקוח.

כעת, לדבריה, מבקשים לעשות במידע שנאסף שימוש למטרות אחרות. לדברי גרוסמן, "ספק אם היה ראוי לכפות את איסוף המידע הזה. אבל כעת לקום ולהרחיב זאת מעבר לכך - זה דבר שלא ייעשה.

"עובדים בשיטת הסלמי: אחרי שגרמו לציבור לעכל את חשיפת המידע לפי חוק איסור הלבנות הון, עוברים לשלב הבא, של שימוש במידע הזה לכל מיני חקירות אחרות. זה דבר מסוכן ביותר".

לדברי עורכי הדין גלעד ברון ואיילת אפיק, חברי הוועדה לאיסור הלבנת הון בלשכת עוה"ד, התקנות החדשות שמציע רמון, "מסוכנות לציבור ומכרסמות באופן שיטתי באיזונים ובבלמים המעטים ששולבו בחוק, ושי לקוות שוועדת החוקה תדחה אותן".

לדבריהם, החוק לאיסור הלבנת הון מטבעו הביא לפגיעה קשה בפרטיות, ולמרות זאת, מיום חקיקתו של החוק, מנסות הרשויות השונות לכרסם בהגנות המעטות על זכויות האזרח אשר שולבו בו.

לדבריהם, התקנות בעצם מאפשרות שימוש במידע לצורך חקירה של רשימה ארוכה מאד של עבירות, אשר "חמורות ככל שיהיו, אין בינן לבין המטרות שעמדו בבסיסו של חוק איסור הלבנת הון ולא כלום, והתקנות כוללות ניסיון להכניס בדלת האחורית, זכויות שנאסרו במפורש בחוק העיקרי. יש גם ספק רב בדבר החוקתיות שלהן".

יו"ר הרשות לאיסור הלבנת הון: אין מדובר בדבר חדש

יו"ר הרשות לאיסור הלבנת הון, יהודה שפר, אמר בתגובה: "החוק במתכונתו היום מאפשר לרשות לאיסור הלבנת הון, להעביר מידע למשטרה בחשד להלבנת הון.

"למשטרה מותר להשתמש במידע כדי לחקור עבירות נוספות. הכנסת תיקנה כבר לפני שלוש שנים את החוק, אך המתינה לגיבוש כללים על-ידי שר המשפטים, וכעת מותקנים הכללים כדי לאשר את רצון הכנסת מלפני 3 שנים. אין מדובר בדבר חדש, אלא ביישום הכללים שנקבעו כבר בחקיקת הכנסת".