ביהמ"ש חייב את הביטוח הלאומי בפיצויים בגין ייעוץ מוטעה

גריידי חתם בשירות התעסוקה באוגוסט 2001, אך אחרי חודש חזר לעבודה עד שפוטר בסוף אותה שנה. כשפנה למל"ל, ייעצה לו הפקידה לתבוע דמי אבטלה גם בגין חודש אוגוסט. גריידי, שלא תיכנן מלכתחילה לתבוע עבור חודש זה, הקשיב לעצה מאחר שסבר לתומו, כי "הגברת יודעת את אשר היא מייעצת, מתוקף היותה עובדת המל"ל". לבסוף התברר, כי איבד ארבעה חודשים של תשלום דמי אבטלה, משום שספירת 175 הימים הרצופים להם היה זכאי, החלה באוגוסט.

המל"ל טען, כי ההחלטה ממתי לתבוע אבטלה היא של המבוטחים, וכי הוא גוף המספק אינפורמציה למבוטחים ואינו נותן ייעוץ. השופט מנחם קליין חשב אחרת. "גישתו של המל"ל בעייתית ויוצרת תלות מתמשכת במקום עצמאות. מטרתו היא לעזור לאנשים שהפכו למובטלים להתחזק ולחזור למעגל הפרודוקטיבי בחברה, ולא להפוך את החלשים לחלשים יותר".

"בלי ייעוץ זה", הוסיף, "אולי ייחסכו כספים נוספים מקופת המוסד, אך ייחלשו מבוטחיו, היחלשות זו נוגדת את התכלית שלשמה נחקק חוק הביטוח הלאומי והקמת המל"ל". (ת.א. 42044/04).