כבוד השופטת העליונה, מרים נאור, את לבטח לא מבינה רוצים ממך. למה מתנפלים עליך ככה, מאיזה ביב צץ ועלה רוע מרוכז כזה. נו, בטח, התקשורת המצהיבה שוב מלבה את ההמון והמון, הוא מתלהם מעל כל במה שניתנת לו, בעיקר בתגובות לכתבות באינטרנט.
ואילו את, מרים נאור, מה בסך הכל עשית? נשיקה על הלחי וכמה מלות עידוד לידיד ותיק, שבנך עובד במשרדו, שחווה כרגע את רגעי השחור האפלים ביותר בחייו, לאחר שדרס למוות, בתאונה קטלנית בדרך נמיר בתל-אביב, אם צעירה ובנה בן ה-6... "מה, לכל הרוחות, רציתם שאעשה", את אולי מסננת לעצמך עכשיו בזעם, "שאתעלם מדורי?"
קצת מצער לראות אותך כך. האם באמת את כל-כך מנותקת? האם באמת לא ניחשת שיבוא מישהו, נאמר עיתונאי-מאניק-רודף-כותרות, ויתהה מה עשו השפתיים שלך על הלחי של עו"ד קלגסבלד, בעיצומו של אירוע ציבורי, בנוכחות התקשורת?
ואת הרי שופטת עליונה, יושבת ממעל ופוסקת בעניינים שבנפש כולנו. את הערכאה העליונה, האחרונה, במערכת משפטית שאמורה לשפוט בקרוב, בין השאר, גם את האיש שבחרת לנשק בפומבי.
אם את עדיין לא מבינה מה כל-כך מעצבן כאן, בואי נעזוב את זה לעת עתה. יש לי רק בקשה קטנה לסיום: רואה, מרים, את טור הנמלים האינסופי שם למטה? זה אנחנו, האזרחים הרגילים והלא ממש נחשבים במדינה הזאת. ולא שזה משנה למישהו כרגע, אבל אנחנו מצפים להסבר. אל תתעלמי מאיתנו כבוד השופטת נאור. הסיוט שלך אמנם רק התחיל, אבל עדיין יש לך סיכוי לסיים אותו. ותרי הפעם על זכות השתיקה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
