מכה לפיקוח על קרנות הגידור בארה"ב: חובת הרישום ב-SEC נפסלה בבית המשפט

החלטת בית המשפט מסיימת, לפי שעה, את ניסיונות ה-SEC לרגולציה של העולם המסתורי של קרנות הגידור, מאגרי ההשקעה הפרטיים והתנודתיים לעיתים שהפכו לפופולאריים בשנים האחרונות.

בית המשפט הפדרלי במחוז קולומביה (וושינגטון הבירה) החזיר אל ה-SEC את התקנה שפרסמה רשות זו, שחייבה את רישום מרבית קרנות הגידור אצלה מאז פברואר השנה, והכפיפה את הקרנות לאפשרות של בדיקות מדגמיות של רשות ני"ע. לתקנה הזו התנגדו הנהלות של קרנות גידור רבות, מחשש שהיא תייקר את הוצאותיהן המינהליות ותחייב אותן להסגיר סודות מקצועיים שלהן.

בית המשפט פסק שהתקנה היא שרירותית, והיא עשויה להתרוקן מתוכן ממשי מפני שהיא פטרה קרנות עם פחות מ-15 לקוחות מחובת הדיווח והציות לביקורת מדגמית.

עוד קבע בית המשפט שהמונח "קרן גידור" קשה מאד להגדרה."המונח הזה אינו מופיע בשום מקום בחוק ניירות הערך הפדרלי, וגם פעילי השוק אינם מסכימים על הגדרה יחידה", כתב השופט ריימונד רנדולף בפסיקה שהתקבלה על דעת חבריו בהרכב השופטים.

וויליאם דונלדסון, יו"ר ה-SEC לשעבר, היה הכוח המניע מאחורי התקנה שמחייבת את הקרנות להירשם, באומרו שיש צורך בפיקוח הדוק יותר על התעשייה הזו לאור צמיחתה הדרמטית. ועדה בת חמישה חברים של ה-SEC אימצה את התקנה החדשה ברוב של שלושה נגד שניים, כאשר דונלדסון היה הקול שהיטה את הכף, כבר בסוף 2004. שני הנציבים שהתנגדו לפיקוח היו המינויים הרפובליקניים. השניים שתמכו (מלבד דונלדסון) היו המינויים הדמוקרטיים.

כריסטופר קוקס, יורשו של דונלדסון כיו"ר ה-SEC ולשעבר חבר קונגרס רפובליקני, מסר בהודעת תגובה: "העובדה שבית המשפט מצא שלמרות היעד של הרשות להגן על המשקיעים, התקנה שרירותית ומנוגדת לחוק, מחייבת אותנו לחשוב קדימה ולשקול מחדש את גישתנו לפעילות קרנות הגידור. הוריתי לצוותים המקצועיים ב-SEC לשקול את החלטת בית המשפט ולספק להנהלת הרשות מערך חדש של חלופות לשיקולנו".

התקנה שבוטלה חייבה מאות קרנות נאמנות עם נכסים של מעל 30 מיליון דולר ויותר מ-15 לקוחות (משקיעים) להירשם ברשות ניירות הערך. עד ל-1 בפברואר השנה, מועד הגשת בקשת הרישום שנקבע לפי התקנה, הגישו כמעט 1,000 קרנות גידור שלא היו רשומות עד כה את מסמכיהן ל-SEC.

עד לשנים האחרונות, הקרנות תפקדו מחוץ לפיקוח המסורתי על תעשיית ניירות הערך, מאחר שמשקיעיהן נחשבו לקבוצה קטנה של עשירים בעיקר, שנתפסו כמתוחכמים מספיק, ומודעים לסיכונים שכרוכים בקרנות הגידור. התקנה החדשה הועברה ב-2004 בעקבות החששות שהקרנות מושכות אליהן גם משקיעים פחות מתוחכמים. לכן, התקנה חייבה, בין היתר, את הנהלות הקרנות לדווח ל-SEC מדי שנה על שמות הקרנות שהן מפעילות, מיקומן והיקף הנכסים בניהול. זאת, בנוסף לפתיחת המאזנים לבדיקות מדגמיות.