ביה"ד: חולה גזזת הסובל מגידול שפיר בבלוטת התריס - אינו זכאי לפיצוי

"רק נפגעים שהגידול בבלוטת התריס הוא ממאיר, או נפגעים שחלו במחלות אחרות המנויות בחוק - זכאים לפיצוי"

בית הדין הארצי לעבודה קבע כי נפגע על-פי חוק הגזזת, שסובל מגידול שפיר בבלוטת התריס או מנזק שנגרם כתוצאה ממנו, אינו זכאי לפיצוי על פי חוק הגזזת. רק נפגעים שהגידול בבלוטת התריס הוא ממאיר, או נפגעים שחלו במחלות אחרות המנויות בחוק - זכאים לפיצוי.

פסק הדין ניתן בערעור של נפגעת על החלטה של ועדה רפואית לעררים. לטענתה, היא הגישה ערר על החלטה שקבעה לה 70% נכות סך הכל, ואילו הוועדה לעררים ביטלה אחוזי נכות שנקבעו לה על בלוטת התריס ועל המצב הנפשי, הותירה על כנה קביעה קודמת של נכות על קרחת והוסיפה פריטי נכות נוספים - כך שבסה"כ נקבעו לה רק 45% נכות.

המערערת טענה שהוועדה לעררים היתה מוסכמת לדון רק בטענותיה לגבי החמרה במצבה ולא היתה מוסמכת להפחית באחוזי הנכות, שנקבעו בעבר בוועדה הרפואית מדרג ראשון ולגביהם לא הוגש ערר.

בית הדין דחה טענה זו, ואולם בעניין בלוטת התריס היתה המחלוקת. השופט שמואל צור, קבע כי אין הצדקה למנוע ממי שקיבל הקרנות נגד מחלת הגזזת אחוזי נכות שנמצאו בגין גידולים בבלוטת התריס רק בשל כך שמדובר בגידול שפיר שאינו ממאיר. לדבריו, הממאירות של הגידול היא ביטוי לעוצמת הנזק וההבדל בין השניים הוא של דרגה ולא של מהות.

השופט רמי כהן קבע כי תכלית החקיקה וההלכה הפסוקה מביאות לקביעה שצדקה הוועדה לעררים שקבעה כי אין להעניק למערערת אחוזי נכות בגין גידול בבלוטת התריס שהוא שפיר, שכן המחלות המנויות בחוק מהוות רשימה סגורה ואין להוסיף עליה.

הנשיא השופט סטיב אדלר, שהסכים לדעתו, קבע כי תכלית חוק הגזזת היא לזכות קבועה מסוימת באוכלוסייה שעברה טיפולים קשים שלא לצורך בפיצוי מיוחד מעבר לזכויות המוקנות בחקיקת הביטחון הסוציאלי הכללי. הוא הוסיף כי זה לא ראוי שבית הדין ירחיב את רשימת המחלות המנויות בחוק המזכות בפיצוי, וכי אילוצים תקציביים ושיקולים אחרים מובילים לא פעם את המחוקק לקבוע הסדרים שיש בהם פשרה בין המצוי לרצוי.