כשרעיון מקבל גושפנקא

במהלך הסדנאות ,שהעבירו ללא תשלום בכירי אנשי העסקים בישראל, קבלו היזמים הפוטנציאלים שיעורים בהכנת תקציר מנהלים, בבניית תוכנית עסקית, במבוא לגיוס כספים, בהכנת פרזנטציה ועוד. לשלב חצי הגמר עלו 10 מיזמים, מתוכם הוכרזו שלושת הזוכים.

בין המברכים ומחלקי הפרסים היו המשנה לנשיא הטכניון, פרופ' משה אייזנברג, ממייסדי כרמל ונצ'רס שפרשה חסותה על האירוע, אבי זאבי, ד"ר כפיר לוצאטו אף הוא מן התומכים הנלהבים, מנהל המרכז ליזמות בטכניון, פרופ' עוזי דה האן, וכן עמוס חורב, לשעבר נשיא הטכניון ומהראשונים שפתחו את הדלת לתחרות.

בניגוד לתחרות הקודמת, אז נגעו רוב המיזמים בתחומי ההיי-טק, בלט השנה מספרם הגדול של המיזמים בתחום מדעי החיים. גם את המקומות הראשון והשני תפסו רעיונות מתחום הביו-טכנולוגיה. שניהם, אגב, מיזמים שניבנו על בסיס פטנטים שהמציאו ורשמו חוקרי הטכניון.

כל המשתתפים שהגיעו לגמר נחושים בדעתם להקים בקרוב חברות סטרט-אפ, לגייס הון ולהבשיל את הרעיון לכדי מוצר. במהלך הערב עדכן ירון ברק, ממארגני התחרות, כי ארבעה מתוך עשרת מיזמי הגמר של התחרות הקודמת עברו כבר את שלב גיוס ההון הראשוני. שתיים מן החברות כבר סיכמו על פעילות בחממת הטכניון והשתיים הנוספות עדיין לא חושפות את המשקיע. במהלך התחרות פוגשים היזמים על בסיס אישי את אנשי קרנות הון הסיכון, וכן את מנהלי החממות הטכנולוגיות, כך נפתחות בפניהם דלתות בלתי אמצעיות היישר אל מקבלי ההחלטות. "מעבר ללימוד האינטנסיבי ולידע הנרכש מרוויח המשתתף אפשרות לקיצור משמעותי בתהליכים עסקיים" אומר ברק.

" מה התוכניות לביזטק 2007?

ליאור ינקלסון, ממארגני התחרות: "בשנה הבאה, שנתה השלישית של התחרות, אנו מתכוונים להרחיב את היריעה ולהגיע לכל המוסדות להשכלה גבוהה בארץ. התחרות תפרוץ את גבולות הטכניון ותהפוך לתחרות היזמים הגדולה והמוכרת בישראל. אני מזמין כל יזם באשר הוא להיכנס לאתר, להתעדכן ולדבר אתנו לקראת התחרות הבאה".

והזוכים הם:

במקום הראשון: Lifebond

המיזם עוסק בייצור ובשיווק דבק המאחה חתכים פנימיים וחיצוניים ברקמות חיות.

" הפרס: 50 אלף שקל, חשיפה תקשורתית, שעות ייעוץ ללא תשלום מטעם חברת רואי החשבון קסלמן וקסלמן וכן שעות ייעוץ בנושאי פטנטים מחברת REINHOLD COHN.

הפרס ניתן על-שם דניאל מ. לוין, בוגר הטכניון וסיירת מטכ"ל וממקימי חברת אקמאי שנהרג באירועי ה-11 בספטמבר.

" המשתתפים: ישי אתר (33), סמנכ"ל חממה טכנולוגית משגב, בוגר הטכניון; אורן פרייס-בלום (25), עולה חדש מארה"ב וסטודנט לתואר שני בהנדסה רפואית בטכניון; הדר שזיפי (33) וניר משקיף (33), מנהלי צוות פיתוח תוכנה בחברת תוכנה.

" איך הכל התחיל: הארבעה השתתפו בקורס יזמות במסגרת לימודי מנהל עסקים של הטכניון, במהלכו היו אמורים להפוך פטנט של הטכניון למוצר בר קיימא. את דבק הרקמות הייחודי המציאה ד"ר חבצלת ינקו-פלד מהמחלקה לכימיה. "למרות שנרשם פטנט, אנשי הטכניון לא הבינו את הפוטנציאל המסחרי העצום הטמון ברעיון" אומר אתר. "במהלך התחקיר שעשינו במסגרת הקורס, גילינו שהדבק הקיים היום מכיל חומרים רעילים הגורמים לדלקות אצל 40% מן המשתמשים. ד"ר ינקו-פלד השכילה להחליף את החומר הרעיל בחומר סינתטי המאושר לשימוש בתוך הגוף ויצרה דבק זול, יעיל, עמיד במים ונטול תופעות לוואי כואבות. מדובר בפטנט שיכול להפוך למוצר נדרש ביותר".

הערכת השוק הפוטנציאלי של המוצר נאמדת בכמיליארד דולר. הלקוחות הסופיים הם חדרי מיון וחדרי ניתוח.

" השלב הבא: חברי המיזם מקווים, כי בקרוב יקימו חברת סטרט-אפ (פרק הזמן, תלוי בבעל הפטנט, הטכניון) שתשען על הון פרטי או תקום כחברת חממה. להערכתם יסיימו בתוך שלוש שנים את שלב הניסויים הקליניים ושלב קבלת האישורים.

" דבר השופטים: ניכרת העבודה הרבה שעשו היזמים בחקר השוק והבנתו. התחום הינו מאתגר וניכרת יכולתו של הצוות להוביל את המיזם להקמת חברה משגשגת.

במקום השני: SenSOS

גלאי למתקפות טרור ביולוגי.

" הפרס: 30 אלף שקל, שעות ייעוץ ללא תשלום מטעם חברת רואי החשבון קסלמן וקסלמן ושעות ייעוץ בנושאי פטנטים מחברת REINHOLD COHN.

" המשתתפים: אוהד אומן (32), מהנדס פיתוח באינטל חיפה; ד"ר זויה גלוזמן (34), ד"ר לביולוגיה, ראש פרויקט בחב' genegrafts בחממת הטכניון; שגיא שנייטקר (27), מהנדס מכונות העוסק בפיתוח עסקי בתחום האינטרנט; ירון מימון (31), מנהל ייבוא ושיווק בחברת א.ב. מאג.

" איך הכל התחיל: ארבעת המשתתפים עומדים כולם בשלבי סיום התואר השני, בבית הספר למנהל עסקים בטכניון. גם הם פגשו את הרעיון הראשוני למיזם בקורס היזמות, במהלכו בחרו פטנט של הטכניון ובנו סביבו מוצר.

"קיבלנו פטנט שהיה פחות מוצר, ויותר קונספט עתידי" מספר אוהד אומן. את הפטנט המקורי הגו פרופ' אורי סיוון מננו טכנולוגיה, ופרופ' יורם פייטר מהמחלקה לביולוגיה. "המון זמן שברנו את הראש עד שגיבשנו קונספט חדשני שהפטנט המקורי משתלב בתוכו", ממשיך אומן.

במהלך העבודה על התוכנית העסקית זיהתה החבורה את הצורך העולמי והאמריקני בפרט, בטכנולוגיות חדשות לגילוי מהיר של מתקפות ביולוגיות. "הממשל האמריקני הקצה בשנה שעברה 4.2 מיליארד דולר לחקר הטרור הביולוגי" אומר אומן, "ולמרות זאת הפתרונות הקיימים היום הם חלקיים בלבד". המוצר העתידי ימוקם בתוך מערכות מיזוג אוויר במבנים ציבוריים גדולים, ידגום באופן שוטף את האוויר ויתריע מיידית במקרה של זיהוי התקפה ביולוגית. גודל השוק הפוטנציאלי נאמד ב-400 מיליון דולר.

" השלב הבא: בתוך שלוש שנים יסתיים הפיתוח בו יושקעו שלושה מליון דולר. ההון יגיע מן המדען הראשי או מגיוס בעזרת קרנות.

" דבר השופטים: תחום מעניין ומאתגר מאוד, הרבה כסף הושקע בתחום עד היום, הצורך ברור, הצוות עשה עבודה יפה מאוד בחקר השוק והבנתו. לפניהם אתגר לא פשוט אך נראה כי הם נכונים לעבור אותו.

במקום השלישי: Smartcab

מוצר תוכנה לאופטימיזציה של ניהול צי רכבי שירות. הדגש הנוכחי הוא על מוניות.

" הפרס: 20 אלף שקל באדיבות בית ההשקעות לאומי ושות', שעות ייעוץ ללא תשלום מטעם חברת רואי החשבון קסלמן וקסלמן וכן שעות ייעוץ בנושאי פטנטים מחברת REINHOLD COHN.

" המשתתפים: יובל נצר (30), סטודנט לתואר שני למדעי המחשב, בוגר תוכנית המצוינים של הטכניון; עומר טישלר (31), בוגר הנדסה ביו-רפואית באוניברסיטת תל-אביב, עד לאחרונה מנהל שיווק ומכירות של חברת דובר מדיקל.

" איך הכל התחיל: יובל נצר: "הרעיון מסתובב אצלי בראש זמן רב, אבל בשנה האחרונה עסקתי בפיתוח אינטנסיבי שלו. עומר הצטרף בחודשים האחרונים כדי להפוך את האלגוריתמים לעסק".

עומר טישלר: "ניסיונות הניהול האופטימלי של רכבי שירות מסתכם היום בעיקר בג'י.פי.אס שמסייע להגיע בקלות מנקודה לנקודה. המוצר שלנו, שבנוי על אלגוריתמים חכמים, מכניס בינה מלאכותית גם לתחום ציי הרכב. התוכנה תכנס לכל מונית ותייעל את ניהול הזמן והמרחק, כך שכל נהג מונית יגיע ליותר לקוחות פר משמרת. ייעול העבודה יביא לעלייה דרמטית בהכנסות של בעל המונית וחברת המוניות, ולשירות טוב יותר ללקוח".

בשלב ראשון מדברים נצר וטישלר על מוניות בלבד אלא שאת השירות ניתן יהיה לתת לכל צי רכב העוסק בשירות: הובלות, שילוחים וכדומה.

כרגע נבדק המוצר על מודל ממוחשב המבוסס על חברות מוניות בסן-פרנסיסקו. "היה לנו חשוב שהסימולציה תעבוד על נתוני אמת הכוללים רחובות אמיתיים וחברות הסעה אמיתיות בעיר גדולה", אומר נצר. גודל השוק: 1.4 מיליארד נסיעות במונית בשנה. מחיר נסיעה ממוצעת: 8 דולר.

" השלב הבא: עד 2007 מקווים היזמים לפתח גרסת ביתא שתיבדק בחו"ל ותשווק בצפון אמריקה.

" דבר השופטים: צוות איכותי ביותר עם יכולות הובלה והעמקה בולטים מאוד. הרעיון מקורי ומעניין ומעמיד בפניהם אתגרים לא פשוטים. "