ועדת החוקה עיכבה החלפת משלוח דואר רשום בשליחת אי.מייל - עקב חשש מכשלים

המהפכה הדיגיטלית בקשרי הממשלה עם הציבור נעצרה בסוף השבוע בכנסת. ועדת חוקה חוק ומשפט עכבה את המעבר החפוז של משלוחי הדואר הרשמי הרשום והידני לערוצי הדואר האלקטרוני, כדי ללמוד באופן יסודי את השיטה. זאת עקב הבעיות הטכניות הכרוכות בה שעלולות לפגוע בציבור, נוכח מחדלים שכבר התגלו ביישומים טכנולוגיים.

הממשלה ביקשה תחילה לאשר את המעבר בנוהל מקוצר דרך חוק הסדרים. הכנסת דחתה את הבקשה והעבירה את הטיפול בתיקון הנדרש בחוק למסלול החקיקה הרגיל. אבל במהלך הדיון הראשון בחוק בוועדת החוקה נבלם התהליך בהתערבות העמותה לצרכנות "אמון הציבור" והתנגדות ח"כים.

היו"ר ח"כ מנחם בן-ששון (קדימה) החליט להמשיך את החקיקה בפורום משותף עם ועדת המדע והטכנולוגיה במטרה להשתמש בידע ובניסיון שהצטברו בה מהעיסוק בתחום הדיגיטלי, בעיקר במהלך הטיפול הממושך בחוק החתימה האלקטרונית. "זהו צעד נוסף לייעול הקשר עם הציבור ויש בו חיסכון כספי גדול למדינה, בתנאי שיישום החוק החדש ייעשה בצורה הטובה ביותר ובמינימום נזקים", אמר בן-ששון.

מטרת החוק לחייב את רשויות המדינה והשלטון המקומי להעביר לציבור באמצעות הדואר האלקטרוני את ההודעות והמכתבים הרשומים שנמסרים עד כה בשיטה הידנית, ולתת להם את המעמד המחייב של דואר רשום. המדובר במסמכים כגון צווי גיוס חובה ומילואים, הודעות קנס, זימונים לבתי משפט ועוד.

כוונת הממשלה היא להעביר את המסמכים דרך מערכת מחשבים מאובטחת לשם הגנה על פרטיות הנמען. לוועדה נמסר כי הממשלה לא תאכוף את המעבר לערוץ האלקטרוני, לפחות בשלב זה, והוא יתאפשר רק בהסכמה מראש למי שיהיו מוכנים ובעיקר ערוכים מבחינה טכנולוגית לקבל את המסמכים בדואר האלקטרוני.

גורם נוסף לעיכוב הליכי החקיקה היה סקר השוואתי של יישום השיטה במדינות שונות שערך המרכז למחקר ומידע של הכנסת. חברי הוועדה למדו מהסקר כי בעולם כבר נמצאו פתרונות מקיפים ומתקדמים יותר לרבות יצירת קשר הדדי בין הרשויות לאזרחים. ברוח זו כבר עלתה הדרישה להרחיב את החוק והשירות כך שמקבלי הדואר האלקטרוני גם יוכלו לנהל דו-שיח עם הרשות ולהגיב או לערער על ההודעות בזמן אמיתי.

עמותת "אמון הציבור" (מיסודה ובראשותה של גלית אבישי מי שניהלה את המועצה הישראלית לצרכנות) הזהירה את הוועדה כי אין להחליף את הדואר הרשום באלקטרוני לפני שמוודאים שלא ייגרמו לצרכנים נזקים בלתי הפיכים. עו"ד יוסי ברג הדגיש כי הפגיעה הצפויה איננה תיאורטית. היא עלולה להיות אנושה.

ברג טען כי צפויות "אין-ספור בעיות" סביב מודעות הצרכן לאופי השירות, אם נתן את הסכמתו מבלי להבין את השלכותיה, כגון: מה יקרה אם השימוש בכתובת האלקטרונית ישתבש או יופסק, או אם מנגנוני הסינון של "דואר-זבל" יחסמו את כניסת הדואר הרשמי.

הוא ציין לדוגמה בעיות שייגרמו מאי קבלת הודעות בנושאים רגישים כמו הזמנות לבית המשפט שיאפשרו מתן פסקי דין ללא נוכחות אחד מהצדדים; הודעות של ההוצאה לפועל על עיקול מטלטלין ואף דירות, או הודעות לפי חוק התכנון והבניה לגבי הקלות בניה או דחיית בקשות ועררים. ברג הדגיש גם את הנזק שייגרם מאי קבלת דו"חות חנייה בצבירה של קנסות מוגדלים וריבית ללא ידיעת הנהגים.

עמדת "אמון הציבור" היתה שהמשלוח בדואר האלקטרוני רצוי אם ייעשה במקביל למשלוח הידני של הדואר הרשום ללא צורך בחקיקה אלא במהלך וולונטרי למעונינים בלבד; וגם זה לא בטרם יאותרו הבעיות והנזקים הצפויים ויופקו מהם הלקחים הראויים.

"היעילות המבוקשת, גם אם היא משמעותית, מתבטאת ביון היתר בחיסכון של כ-9 שקל למכתב, אבל אסור שהיא תבוא על חשבון זכויות הצרכנים", אמר עו"ד ברג. "כמות הטעויות האפשריות והנזקים הפוטנציאליים היא כה גדולה, כך שקבלת החוק בהליך חפוז היא בלתי אחראית".