שיכון ובינוי מגבירה תלותה בחו"ל

חברת הנדל"ן הגדולה בישראל מתעוררת. הפעם אנחנו לא מכוונים את הזרקור לעבר אחת מיזמיות הנדל"ן שכוכבן זהר בשנים האחרונות, אלא לאחת החברות הוותיקות בענף שכוכבן דווקא הועם בשנים האחרונות - קבוצת הנדל"ן שיכון ובינוי.

לאחר שהמיתון העמוק במשק הישראלי ובשוק הנדל"ן בפרט פגע בה מהותית, לאחר שבעלי השליטה שקלו למכור את החברה וויתרו לבסוף על הרעיון, אפשר לומר שבחודשים האחרונים מנשבות רוחות חדשות בשיכון ובינוי. אולי זה השיפור הכולל במצב המשק וענף הנדל"ן והצפיות להמשך הצמיחה בשנים הקרובות, אולי זה מתקשר לכניסת המנכ"ל החדש אורי שני, או אולי לצמיחה המואצת של עסקי החברה בחו"ל בתקופה האחרונה.

כך או כך, לאחר ההפסדים הכבדים שרשמה בשנים האחרונות הקבוצה, אפשר בהחלט להריח ששנת 2006 עומדת להיות שנה של מפנה בעסקיה של שיכון ובינוי, ועדות לכך נתקבלה כבר ברבעון הראשון של השנה, אותו סיימה החברה עם רווח נקי של 31 מיליון שקל, בעיקר אודות לצמיחה שרשמה בחו"ל.

"שיפור בענף הבנייה"

"מרבית האינדיקטורים מתחילת 2006 מצביעים על שיפור במצב ענף הבנייה", מציינת שיכון ובינוי בדו"חות הרבעון הראשון. "שיווק המלט עלה ב-9% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2005, בחודשים ינואר-פברואר חלה עלייה של 6% במכירת דירות חדשות, ונתוני התחלות הבנייה למגורים מעידים על עלייה חדה של 22% לעומת נתוני הרבעון המקביל".

עם זאת, שיכון ובינוי גם מסייגת את דבריה ומציינת, כי נתוני הלמ"ס ברבעון הראשון העידו על ירידה בשיעור של 1% בהיקף ההשקעות בענף הבנייה ועל עלייה מינורית בלבד של 3% בהשקעה בכבישים ותשתיות. על רקע זה, נראה שבהחלט צריך להיות זהיר בכל הקשור למחשבות לגבי התאוששות הענף, ובמיוחד לגבי חברה כמו שיכון ובינוי, הנחשבת לסוג של ברומטר בשוק המקומי.

הנתונים מראים, כי הכנסות החברה ברבעון הראשון של 2006 קטנו בכ-5%, בעיקר על רקע ירידה בהיקף הפעילות בארץ שקוזזה בעלייה בהיקף הפעילות בחו"ל. המספרים עצמם מלמדים, כי הכנסות החברה עמדו על 884 מיליון שקל. מגזר הסלילה והתשתיות רשם זינוק של 57% בהכנסות, לרמה של 450 מיליון שקל, על רקע הרחבת הפעילות בחו"ל, ואילו מגזר היזמות רשם ירידה של 60% בנפח ההכנסות לרמה של 150 מיליון שקל, בעיקר על רקע צמצום הפעילות בארץ. עוד עולה, כי מגזר הקבלנות רשם ירידה של 13% בנפח הפעילות, והניב לחברה הכנסות של 172 מיליון שקל, וכן שמכירת חומרי הגלם לענף הבנייה יצרה צמיחה של 13% והניבה הכנסות של 94 מיליון שקל.

השיפור המרכזי בדו"ח מגיע כבר בשורת הרווח הגולמי, כששולי הרווח רשמו צמיחה מ-7.4% ברבעון המקביל ל-14.1% ברבעון הנוכחי. הרווח הגולמי עצמו צמח במעל ל-80%, והסתכם ב-124 מיליון שקל, כשהחברה הצליחה להגדיל את מרווחיה גם בפעילות בחו"ל וגם בפעילות בארץ.

הנתונים עצמם מראים, כי מגזר היזמות ייצר רווח תפעולי של 30 מיליון שקל המייצגים שולי רווח של 20% מסך ההכנסות. זאת, בהשוואה לרווחיות תפעולית של 6.5% בלבד ברבעון המקביל, שעמדה 25 מיליון שקל. במקביל, מגזר הסלילה והתשתיות ייצר רווחיות של 43 מיליון שקל, המייצגת שולי רווח של 9.5%, זאת בהשוואה לרווח של 15 מיליון שקל ברבעון המקביל שייצגו שולי רווח של 5.3% בלבד. כמו כן, מגזר קבלנות הבנייה רשם שיפור קיצוני גם הוא, כשייצר הפסד סמלי של 800 אלף שקל בהשוואה להפסד של 30 מיליון שקל ברבעון המקביל.

"ברבעון הראשון של השנה החלה התוכנית האסטרטגית הרב-שנתית של החברה לשאת פירות. השיפור בתוצאותיה העסקיות של הקבוצה בולט במיוחד בסעיף הרווח הגולמי, הן בסכומו והן בשיעורו, וכן בסעיף הוצאות הנהלה וכלליות שפחתו. יודגש, כי בחישוב הרווח הגולמי טרם נלקח בחשבון הרווח שהחברה צפויה לרשום כתוצאה ממכירת יתרת זכויותיה של חברה מאוחדת בקניון גבעתיים בסך של 78 מיליון שקל נטו", מסבירים בשיכון ובינוי את אירועי הרבעון.

"חברה סולל בונה, שתוצאותיה העסקיות העיבו בשנים האחרונות על פעילות הקבוצה, הציגה ברבעון זה ביצועים משופרים, כתולדה של תהליכי ההבראה בחברה. תהליכים אלו כללו הידוק הבקרה על תהליכי הביצוע הקבלני, צמצום בהיקפי פעילות בעלי כדאיות פחותה וצמצום ניכר בתקורותיה. עפ"י תוכנית העבודה, מגמה זו תמשך ברבעונים הקרובים", מוסיפה שיכון ובינוי. בהקשר זה חשוב להבין ששינוי המדיניות של סולל בונה והעובדה שהיא אינה מתפתה יותר לקחת מכרזים במרווחים נמוכים, מיטיבה עם המגזר הקבלני כולו.

שלושה מנועי צמיחה

החברה מוסיפה עוד, שהגדירה לעצמה שלושה מנועי צמיחה לשנים הקרובות. מנוע הצמיחה הראשון הוא הגדלת הפעילות בתחום הזכיונות (מגמה המתבססת על גידול חד שצפוי בהיקפי פרויקטי התשתית הממשלתיים, דוגמת סלילת הכבישים, הרכבת הקלה, מתקני ההתפלה והולכת הגז - ר.מ).

מנוע צמיחה נוסף הינו הרחבת פעילות הקבוצה בתחום התשתיות בארץ ובחו"ל, במסגרתו הציגה החברה קבלה משמעותית לאחרונה, כשחתמה על חוזים לעבודות בנייה ותשתיות באפריקה בהיקף של כ-220 מיליון דולר באמצעות סולל בונה ארצות חוץ. מנוע צמיחה שלישי הוא הרחבת הפעילות היזמית בארץ ובחו"ל, ובמסגרת זאת ממשיכה החברה לרכוש קרקעות בארץ ובחו"ל ולהרחיב במיוחד את תיק ההשקעות שלה במזרח אירופה.

נכון לסוף הרבעון הראשון, ניתן לומר שהכיוון הכללי של שיכון ובינוי הוא חיובי, אך יש לה בהחלט לאן לצעוד על מנת להבטיח את עתידה. על כך מעיד במיוחד מאזן החברה האדיר, בסך 5.6 מיליארד שקל, שנשען על הון עצמי של 209 מיליון שקל בלבד. מצבת החוב של החברה בסך 5.3 מיליארד שקל ממשיכה לפי שעה להעיק עליה, כשהיא מורכבת ברובה מאשראי קצר טווח לבנקים ומהתחייבות בגין אג"ח, שמהווים יחדיו מחצית מסך ההתחייבויות הכולל.

חברת שיכון ובינוי נחשבת לאחת החברות המובילות בשוק המקומי בתחום הבנייה והתשתיות, והיא בעלת מוניטין רב שנים בפעילות בארץ ובחו"ל. החברה נשלטת כיום ע"י חברת האחזקות של משפחת אריסון, בראשות שרי אריסון, ונסחרת לפי שווי של 1.75 מיליארד שקל.

שיכון ובינוי פועלת כיום באמצעות מספר זרועות, כשהמרכזיות שבהם הן סולל בונה ושיכון עובדים. סולל בונה, אותה מחקה שיכון ובינוי מהבורסה, היא מהחברות הקבלניות המובילות והוותיקות בישראל, ופועלת בין היתר בתחום הבנייה למגורים, ההנדסה האזרחית והתשתיות. שיכון עובדים נחשבת לאחת מהיזמיות המובילות בשוק בתחום הבנייה למגורים, והיא פועלת כיום בתחום היזמות למגורים ויזמות שאינה למגורים, וכן במתן שירותים משלימים לתחום הבנייה.

סולל בונה ארצות חוץ מרכזת כיום את פעילות הקבוצה בחו"ל, כשמרכזי פעילותה נמצאים כיום במרכז ומזרח אירופה וכן במדינה אפריקה, ועוסקת בבנייה ויזמות בתחום הנדל"ן והתשתיות במדינות השונות.

כחול וירוק היא חברה-בת נוספת של שיכון ובינוי, המרכזת את פעילותה בתחום תשתיות המים שצומח בשנה האחרונה בקצב מואץ. תעשיות אבן וסיד, שמוחזקת בשיעור של 50%, נחשבת לאחת החברות המובילות בשוק המקומי באספקת חומרי גלם לענף הבנייה, ביניהם חצץ, חול, אספלט, סיד ושיש.