פירוקה של יוגוסלביה, שמושלם השנה עם פרישת מונטנגרו, אינו נקי מבעיות, בלשון המעטה. הרפובליקה הדרומית ביותר של יוגוסלביה והענייה שבהן, מקדוניה, עוד נאבקת על דמותה ועיצובה, ואינה מצליחה עדיין להשתחרר ממאפייני עולם שלישי. אחד ממאפיינים אלה הוא בנייה בלתי חוקית מאסיבית, שהפכה למגיפה.
הסקר האחרון שערך המרכז לתקשורת אזרחית במקדוניה העלה, כי השחיתות בענף הבנייה מגיעה לרמות הגבוהות ביותר של השלטון המקומי והממשלה. לפי ממצאי הסקר, למעלה מ-10,000 בניינים שנבנו מאז שנת 2000 אינם חוקיים, ומעורבת בהם שחיתות בכמה דרגות - החל מהליך הבנייה ועד הליך הכשרת השרץ.
לפי מקורות ממשלתיים רשמיים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 49% מהבניינים הבלתי חוקיים שנבנו בין שנת 2000 ל-2004 היו למטרות מגורים או משרדים. אחד ההסברים לתופעה הוא רווח יזמי עצום של כ-100% לקבלנים בוני הדירות. רווח זה ממריץ אותם לבנות בכל מחיר, ומותיר מרווח גדול מספיק כדי לממן מתן שוחד בכל הדרגות והיכן שצריך.
אחת ההוכחות שמספק המרכז לתקשורת אזרחית לקיומם של מעשי השוחד היא הכמות הגדולה של צווי הריסה שהוצאו לבניינים בלתי חוקיים שלא נאכפו ולא הוצאו לפועל. המספרים מפחידים: בשנים 2000-2004 הוצאו 10,275 צווי הריסה נגד בנייה לא חוקית, אך רק 17% מתוכם הוצאו אל הפועל. השאלה העולה היא, כיצד אותם 83% התחמקו מהבולדוזרים?
התפישה המקובלת המסבירה את הקרקע הנוחה למעשי השחיתות היא הכאוס הטוטאלי בתכנון האורבאני במקדוניה. במדינה שעל גבול האיחוד האירופי (צפונית ליוון) שינויים תכופים בתכנון האורבאני ובייעוד הקרקע הם עניין שבשגרה. לדוגמא, בבירה סקופיה היו מספר מקרים בהם החלה בניית חניונים ציבוריים, אשר בין לילה שינו ייעוד למתחמי מגורים יוקרתיים.
רשויות האכיפה במקדוניה הממונות על ביצוע צווי ההריסה טוענות להגנתן, כי חוסר האפקטיביות שלהם מקורה בבעיות שהצטברו במשך 50 שנה. מה שאין הם מסבירים הוא, מדוע גם בבנייה החדשה הבלתי חוקית, שהיקפה 1,500 מבנים בשנה, אין הם מטפלים.
אי נקיטת צעדי אכיפה בשלבים ההתחלתיים של בניית הפרויקט, וההמתנה המיותרת למכירת הדירות ואכלוסן, מעניקים מימד חברתי לבעיית הבנייה הבלתי חוקית. מה יעשה בדיירים שרכשו בתום לב דירות בבניין מגורים לא חוקי? ציבורית קשה לפגוע בהם, וכך מעודדות בעצם הרשויות את הכאוס.
הכאוס בתחום הבנייה תרם לכניסתה של מקדוניה למצב ביזארי. באותה מדינה ובאותה מערכת משפט, חלק מהרשויות המקומיות רואה את הפתרון בהריסת המבנים הבלתי חוקיים, בעוד שרשויות אחרות רואות את פתרון הבעיה בהכשרה בדיעבד של הבנייה הבלתי חוקית. גישת הרשויות אינה מבטיחה פתרון לבעיה בעתיד הקרוב.
באלבניה, השכנה ממערב, המצב לא יותר טוב. שם אושרה הצעת חוק שמטרתה להכשיר בדיעבד בנייה בלתי חוקית במדינה. בסופו של דבר, תחת לחץ ציבורי כבד, נשיא אלבניה אלפרד מויסיו, סירב לחתום על החוק ומנע כניסתו לתוקף. גורמים באלבניה דורשים מידע מדויק על העלויות שבהכשרת הבנייה הבלתי חוקית, שימומנו ע"י הממשלה ובעלי הנכסים הבלתי חוקיים, וכן דורשים קיום דיון ציבורי מעמיק בסוגיה כבדה זו.
מקדוניה ואלבניה מתפתחות במהירות, ומנופים נראים בכל פינה, במיוחד באלבניה. חופיה הבתוליים של אלבניה מרוחקים רק עשרות קילומטרים מאיטליה, אך חסרים עדיין תשתית תיירות בסיסית. הבנייה אומנם בעיצומה אך התכנון האורבאני לוקה, ודי בדוגמא אחת כדי להסביר את המציאות באלבניה: בתוך אמפיתיאטרון רומי עתיק בעיר הנמל דורס נבנה בית פרטי, במקום בו ניצבה הבמה (עדות אישית - ר.פ.).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
