דם על איזה ידיים?

כמו בפעמים קודמות, גם הפעם העניין הזה לא ברור לי. אני יודע, כמובן, שהכוונה היא למחבלים שהשתתפו בפועל בפגיעה בישראלים. מה שלא ברור לי זה למה על הידיים שלהם יש יותר דם מאלה שתכננו את הפיגועים? או מאלה שהחליטו עליהם? או מאלה שיזמו אותם? כלומר, לא ברור לי למה כל אלה מוגדרים כנטולי דם על הידיים. מנהיגי החמאס העצורים בישראל, למשל, מוגדרים כמי שידיהם נקיות מדם. למה? ידיו של מי יותר מגואלות בדם? ידו של המחבל, או ידיהם של אלה ששלחו אותו? שהשפיעו עליו לפוצץ? שהבטיחו לו גן עדן עם בתולות תמורת הקרבת חייו לצורך הריגת אנשים?

אם חושבים על זה, אז ההגדרה של דם על הידיים היא יותר תקשורתית ופוליטית מאשר עניינית, כי מבחינה מוסרית אין בכלל שאלה שהשולח אחראי יותר מהשליח. אז למה נטפלים לשליחים? כי זה הרבה יותר נוח. לאף אחד לא ממש אכפת אם איזה מחבל יישב בכלא, גם משולחיו זה לא מדיר שינה בלילות. אבל איסמעיל הנייה? או כל בעל תואר אחר? לא קשה להבין שעל ידיהם של המנהיגים יש הרבה יותר דם. על ידיו של מחבל בודד ישנו דם קורבנותיו. השולחים והמתכננים, לעומת זאת, טובלים בדמם של ההרוגים שנרצחו על-ידי כל המחבלים ששלחו. אבל הם בעמדת מנהיגות, ולכן מתעלמים מזה, כי להתעסק איתם זה יותר מסובך מבחינה פוליטית ופחות אטרקטיבי מהיבט תקשורתי.

מה המסקנה? שצריך להחליט: או שבכלל לא משחררים אסירים, או שאם כבר הולכים על זה, אפשר לוותר על הקריטריון של דם על הידיים, שהוא קריטריון צבוע ומלאכותי.

מזל שגרמניה נשארה

כדי ליהנות ממש מכדורגל, צריך או לאהוב או לשנוא את אחת הקבוצות. הקבוצות שאהבנו הלכו מהמונדיאל. מזל שנשארה גרמניה.