האוצר העלה מחדש הדרישה לממן המלצות שיינין למלחמה בתאונות ע"י הטלת אגרה

קושי נוסף מאיים על קבלת חוק המבנה החדש של הרשות לבטיחות בדרכים, כתוצאה מאי-ודאות שנוצרה בראשית השבוע סביב מקור המימון של פעולותיה.

קודם לכן הודיע ח"כ גלעד ארדן (ליכוד), יו"ר ועדת המשנה של ועדת הכלכלה, שמכינה את החוק לקריאה שנייה ושלישית, כי לא יאשר את הצעת החוק הממשלתית, אלא רק לאחר שיובטחו בה סמכויות הרשות ומעמדה העצמאי, לפי המלצות ועדת שיינין.

ארדן כינס היום (ג') את ועדת המשנה לישיבה מרתונית, כדי להשלים את העבודה על הצעת החוק. זאת, בתקווה שהממשלה תפזר את חוסר הוודאות לגבי תקצוב הרשות ותסכים לתיקון, בהתאם להמלצות ועדת שיינין.

בעיית התקציב החלה בכנסת הקודמת, כשהוועדה סירבה לאשר את חלוקת המימון בין המדינה לבין בעלי הרכב, ע"י תוספת לפרמיית ביטוח החובה. הוועדה החליטה, שהמימון יבוא כולו מקופת המדינה. שר התחבורה דאז, מאיר שטרית, סירב במחאה להעלות את הצעת החוק המתוקנת לקריאה שנייה ושלישית.

לאחר שהממשלה קיבלה בשבוע שעבר את אישור הכנסת לבקשתה להחיל על הצעת החוק את דין הרציפות, המאפשר את השלמת החקיקה, נמסר לארדן, כי שר התחבורה החדש, שאול מופז, משלים עם דרישת הוועדה. אלא ששלשום (א') נפגש מופז עם רה"מ, אהוד אולמרט, ועם שר האוצר, אברהם הירשזון, כדי לסגור את נושא המימון, אך נתקל בהתנגדות. נראה, שהאוצר מבקש לחזור להצעת החוק המקורית בעניין השתתפות בעלי הרכב.

בוועדה מתנגדים לנסיגה ומצפים לקבל הבהרות. ארדן מבקש להכניס בחוק, כי תקציב הרשות השנה יעמוד על 340 מיליון שקל, תוספת של 200 מיליון שקל לתקציב הקודם. ב-2007 הוא יגדל ל-400 מיליון שקל, וב-2008 יעלה ל-550 מיליון שקל. לפי המודל שגיבשה ועדת שיינין, בסכום הגבוה אמורה הרשות לפעול להורדת מספר הרוגי התאונות לפחות מ-360 עד 2010, כשהחיסכון הכלכלי הצפוי הוא 2 מיליארד שקל.

מסמך שהגיש לוועדה מרכז המחקר והמידע של הכנסת מתריע, כי הכדאיות למשק לא תושג בהכרח אם נוסח החוק לא יתוקן. יעקב שיינין שותף להערכה, שהחוק מיותר, אם במקום סמכויות האכיפה והפיקוח עליהן המליץ (למשל סגירת כביש או מסילת רכבת לא בטיחותיים ופיקוח עליון על בטיחות כלי-הרכב והכשרת הנהגים), תוגבל הרשות לתפקידי "בקרה וייעוץ לממשלה ולשר התחבורה" בלבד, כאמור בהצעת החוק.

המסמך מצביע על שורת הבדלים מהותיים נוספים בין המלצות שיינין להצעת החוק. בין השאר, הגבלת הרשות גם בתחום הקצאת הכספים לגופים אחרים, כשלכל היותר תהיה רשאית "לגבש אמות מידה למימון פעולות בטיחות ברשויות המקומיות", ועצם המימון תלוי באישור שר התחבורה. זאת, לעומת המלצות שיינין, שהסמיכו את הרשות לקבוע את התחומים אותם תממן באופן ישיר ועצמאי לאחר השתתפות פעילה בקביעת היעדים, ובתנאי שתהיה לה בקרה שוטפת על השגתם.

עוד נמצא, כי חלק מתפקידי הרשות הקיימת לא מקבלים ביטוי מפורש בהצעת החוק, כמו הסמכות לגבש מערך ארצי לפינוי נפגעי תאונות ושל קציני בטיחות דרכים בכל רשות מקומית. בנוסף, עלול החוק לגרום לסכסוכים בהצעה שסמכויות הרשות אינן גורעות מאלה של רשות הרישוי, המפקח על התעבורה ורשויות התמרור.