סכסוך בתע"א: מנכ"ל אימג'סאט נגד יצחק ניסן

עימות חריף פרץ בין מנכ"ל התעשייה האווירית (תע"א) יצחק ניסן, לבין שמעון אקהויז, מנכ"ל חברת אימג'סאט (איי.אס.איי), המוכרת שירותי צילום מלוויינים אזרחיים בחלל. העימות פרץ בעקבות המגעים שמנהל אקהויז עם משרד הביטחון במטרה להעביר את כל פעילות לווייני הצילום הצבאיים לידי אימג'סאט. על פי התכנון הלוויין הצבאי אופק 7 ישוגר לחלל ב-2007 ו-2008, והחברה מציעה שהוא ישוגר באמצעותה.

אקהויז טען בפגישות עם צמרת משרד הביטחון כי במצב של קיצוץ גדול בתקציבי הביטחון, יכולים לווייני הארוס של איי.אס.איי להבטיח אספקה של כל צורכי המודיעין הישראלי בעלויות נמוכות יותר ובלוחות זמנים מהירים יותר. הנהלת התע"א מתנגדת ליוזמה של אקהויז וטוענת כי מימוש תוכנית כזו יהרוס את תשתית טכנולוגיית החלל של החברה.

גם איראן מאיימת

אקהויז מודע ללחץ שמפעיל האוצר על משרד הביטחון וטוען כי בגלל קיצוצי תקציב ייתכן ששיגור אופק 7 יידחה גם ל-2009. אקהויז טוען כי באמצעות איי.אס.איי יוכל משרד הביטחון לעמוד בלוחות הזמנים, וכי בגלל תוכנית הגרעין של איראן יש חשיבות גדולה למועד שיגורו של אופק 7 לחלל.

חברת איי.אס.איי, חברת בת של תע"א, הוקמה ב-1997. התע"א מחזיקה ב-42% ממניותיה, 12.4% נמצאים בידי אלביט מערכות ואלאופ - יצרניות המצלמה הטלסקופית שעל הלוויין וכל היתר נמצאות בידי קרן ההשקעות האמריקנית פגאסוס, המייצגת משקיעים מארה"ב ומישראל.

איי.אס.איי מפעילה כיום שני לווייני צילום אזרחיים: ארוס איי (EROS A) אשר שוגר ופועל החל מדצמבר 2000, וארוס בי (EROS B), ששוגר לפני כחודשיים וחצי . שני הלוויינים הם מתוצרת התע"א ומהווים נגזרות של לוויין הריגול הישראלי מסדרת אופק. שירותי הלוויין משמשים בעיקר לצורכי ביטחון לאומי, מודיעין, צבא וביטחון פנים, אך גם לשימושים אזרחיים כמו פיקוח ותכנון חקלאי. משרד הביטחון הישראלי מקבל כיום שירותי מודיעין חלל משלושה לווייני צילום ישראליים. שני לווייני ארוס והלוויין הצבאי אופק 5, ששוגר לפני כארבע שנים.

הרקע לפניית אקהויז למשרד הביטחון בעניין העברת הפעילות הלוויינית הצבאית לאיי.אס.איי הוא המשבר שאליו נקלעה תעשיית החלל הישראלית. לפני כעשרים חודשים כשל שיגור לוויין הריגול הצבאי אופק 6 בגלל בעיות טכנולוגיות, שנתגלו במשגר הלוויינים שביט, אף הוא מתוצרת התע"א. לכישלון השיגור יש השלכות נוספות. הלוויין החדש אופק 6 היה אמור לשפר את כושר ההתראה של ישראל מפני סכנה של מתקפת טילים בליסטיים.

מנגד, גם תחום פעילות החלל האזרחית סובל מקשיים. דו"ח מבקר המדינה על פעילות החלל האזרחית, שפורסם בספטמבר 2005, מגלה כי תוכניות השיווק של איי.אס. איי לא התממשו. דו"ח מבקר המדינה מציין כי איי.אס.איי חייבת לחברת האם, עד למועד סיום כתיבת הדו"ח, כ-37 מיליון דולר. ואולם ל"גלובס", נודע כי איי.אס.איי אינה מצליחה להחזיר את חובותיה ובשנה האחרונה גדלו חובותיה לתע"א והם מסתכמים כעת בכ-45 מיליון דולר.

נכשלה בגיוס בבורסה

אקהויז, לשעבר משנה למנכ"ל התע"א, ומי שניהל את תחום השיווק, מונה למנכ"ל איי.אס.איי, לפני כשנה, סמוך לפרסום דו"ח המבקר. מאז ניסתה החברה לגייס הון בבורסה של ניו יורק אך נענתה בסירוב, בשל היותה חברה מפסידה. ואולם על רקע השיגור המוצלח של לוויין ארוס בי, הצליחה החברה לגייס 34 מיליון דולר ממשקיעים מוסדיים באיגרות חוב.

גורמים המכירים את ניסן ואקהויז אומרים כי אחת הסיבות להתפתחות העימות בין השניים הוא התחרות החריפה שהיתה ביניהם על תפקיד מנכ"ל תע"א, ערב פרישתו של משה קרת.

עוד נודע כי אקהויז פנה לראש מינהלת החלל במשרד הביטחון, תא"ל בדימוס פרופ' חיים אשד, בבקשה שיתמוך ביוזמתו להעביר את הפעילות הלוויינית של מערכת הביטחון לאיי.אס.איי. כמו כן פנה אקהויז לראש המחלקה לביטחון (מלמ"ב), למשנה למנכ"ל משרד הביטחון יחיאל חורב ולראש אגף סיוע יצוא ביטחוני ("סיב"ט) אלוף בדימוס יוסי בן חנן, כדי ליצור תמיכה רחבה להצעתו בתוך משרד הביטחון.

בגלל הכשלים הטכנולוגים שנתגלו במשגר הלוויינים שביט, התעכבה תוכנית השיגור של הלוויינים הצבאיים. עוד נודע כי הלוויין ארוס, ששוגר לפני חודשיים, היה צבאי במקורו והיה מיועד להיות משוגר על גבי שביט. בסופו של דבר שוגר הלוויין מסיביר, על גבי משגר לווייני רוסי.

הגולם קם על יוצרו

בהנהלת התע"א מתייחסים בחומרה ליוזמותיו של אקהויז. מקורבים של מנכ"ל החברה יצחק ניסן, אומרים כי לא ייתכן מצב שמנכ"ל של חברת בת ייצא בפומבי נגד הבעלים.

ניסן אמר אתמול בדיון פנימי כי "לא יעלה על הדעת שהגולם הזה יקום על יוצרו".

דוברת משרד הביטחון רחל נידק אשכנזי אמרה בתגובה כי "במקביל לתוכנית החלל הישראלית של מערכת הביטחון, רוכש המשרד עבור צה"ל צילומים מלווייני צילום שונים ברחבי העולם, בין השאר מחברת אימג'סאט המפעילה את לוויני ארוס. משרד הביטחון בוחן כל העת את האפשרות לשיתוף פעולה בפיתוח לוויינים אופטיים עתידיים אך טרם התקבלו החלטות בנושא.

"אין בכוונת המשרד לסמוך על חברה מסחרית כספק בלעדי של צילומים לווייניים אלא להמשיך את תוכנית החלל של מערכת הביטחון ככיוון עיקרי".