"זו הפרידה הכי שמחה"

צבי ימיני, יו"ר צאג ומיסדה, נפרד השבוע מהחברה במסיבת פרידה חגיגית ומרובת משתתפים. ימיני סגר אתמול "בר מצווה", כהגדרתו, מאז שהקים את צאג מוצרי צריכה ב-1993, עם שותפים. מאז הוא הספיק להנפיק את החברה, למכור את השליטה בה לחברת סטנלי וורקס האמריקנית תמורת 140 מיליון דולר, לעשות סיבוב ברווח של כ-100 מיליון דולר ולהביא את החברה לייצוא של יותר מ-120 מיליון דולר בשנה. הוא ממשיך הלאה - להקים חברות נוספות ולפתחן.

לימיני יש ביקורת קשה על הישענותה של ישראל על תעשיית ההיי-טק, תוך הזנחת התעשיות המסורתיות והעדר אימוץ מספיק של טכנולוגיות, ובעיקר של עיצוב מתקדם, ככלי של יתרון יחסי רב משמעות במלחמה בשוק הבינלאומי על ליבם של הקמעונאים והצרכנים. ומי כמוהו, שהמציא חברה המתבססת על ארגזי כלים מפלסטיק (שמגוון השימושים בהם התרחב מאוד), יכול להעיד על איך עושים יתרון יחסי והרבה כסף מיצירת צורך, שהצרכנים לא ידעו עליו עד ליציאת המוצר החדשני לשוק ועד לפיתוחו לכלל שוק של ביקוש גדול.

"היו לי הרבה פרידות, וזו הפרידה הכי שמחה", אומר ימיני. "צאג הגיעה לבשלות. ראיתי ילד שהתבגר, עבר טירונות, צבא, עבר את השייטת בהצלחה ועם שותפים טובים, עם ברנד חזק וייצוא שהולך וגדל להיקף של מעל 130 מיליון דולר. לסטנלי וורקס יש גם את כל ההצדקה להשאיר את הייצור בישראל (במספר מפעלים בקבלנות משנה. ה"מ), למרות עלויות הייצור הזולות בסין. כי מרכיב כוח האדם נמוך והעבודה עתירת עיצוב ועתירת טכנולוגיה.

"זו הרגשה טובה לדעת שהקמת משהו שכבר לא תלוי בך, שיכול להמשיך בלעדיך. ואני? אני בנוי לסטארט-אפים, להתחלות, להביא עסקים מאפס לכמה עשרות מיליונים".

בינתיים התברר אמש, כי גם מנכ"ל צאג, ספי ינובסקי, יעזוב בתוך מספר חודשים. וזה, כפי שפורסם ב"גלובס", לאחר שסטנלי שהעמידה את צאג למכירה באמצעות דויטשה בנק בישראל, אך לא הצליחה להשיג את הסכום שדרשה, 140 מיליון דולר, שהופחתו מאוחר יותר לכ-120 מיליון. סטנלי החליטה להמשיך להחזיק את צאג בתיק שלה, אחזקה שאינה משמעותית עבורה, אבל לא להפחית במחיר.

ימיני מקדיש כיום כ-50% מזמנו לפיתוח סטארט-אפים חדשים בתחום מוצרי צריכה ביתיים, וכ-50% לפעילות ציבורית. הוא מכהן כנשיא ארגון וראייטי ישראל (למען ילדים פגועים), יו"ר ההנהלה בשמונה גופים ציבוריים, מרצה בהתנדבות בפני סטודנטים, תעשיינים וקהלים נוספים על חשיבות העיצוב ככלי בתחרות על השוק הגלובאלי ומטפח ממציאים.

בין לבין, הוא ממשיך להקדיש זמן לעבודת דוקטורט שהוא עושה על נושא העיצוב התעשייתי, משימת חייו.

לאחר שסיים את הטכניון כמהנדס תעשייה וניהול, לפני כ-20 שנה, הוא החל את דרכו בחברת אוניטרון לראשי מקלחת (שהיום בבעלות אמפא), שם היה מנהל המו"פ. לאחר מכן הוא עבד אצל סמי סגול בכתר פלסטיק (שנתן לו את הדחיפה הראשונה לצאת לדרך עצמאית). ימיני הקים מספר חברות במסגרת חברת האחזקות YMY: צאג; הידרו-תעשיות, שמשווקת מוצר חדשני של צינור השקיה פלסטי הפועל במנוע על בסיס מים ומתגולל מאליו, ופולימר לוג'יסטיקס, גם היא בתחום הפלסטיקה, למשטחי שינוע מתקדמים.

כל אחת משתי האחרונות כבר הגיעה למכירות בהיקף כמה עשרות מיליוני דולרים. בשנה האחרונה הקים את חברת סמארט-סיט למושבי אסלה היגייניים "חכמים", המיועדים לשירותים פרטיים וציבוריים. בימים אלה הסתיים הגיוס הפרטי שלה. בין המשקיעים בה נמצאים כמה אנשים שהולכים עם ימיני דרך ארוכה ומושקעים גם בהידרו - גדעון פיינר, יו"ר פולימר לוג'יסטיקס; ציפה כרמון; סטף ורטהיימר (ששותף גם בהידרו); משה מרון, שהיה ממייסדי סינרון ולשעבר מנכ"ל צאג; שמרוק; וחברת ההשקעות של הארווי קרוגר - סטוקטון פרטנרס.

סגירת פערים

צוות קיסריה, בראשות אלי הורביץ, כבר העלה על סדר היום את חשיבות סגירת הפערים בין ההיי-טק הישראלי לתעשיות המסורתיות. כעת גם ימיני, עם ניסיון של מי שהצליח להוכיח שהטמעת טכנולוגיות מתקדמות, ובעיקר עיצוב, מביא ליצירת אותו יתרון שהוא מטיף לו, טוען שהיזמות הישראלית, אותו "גניוס יהודי" של יזמות וחדשנות, שאנחנו כל כך גאים בהצלחתם בהיי-טק ובחברות הציבוריות הנסחרות בארה"ב, צריך ויכול להפיק תועלת גם לכלל התעשייה הישראלית, שעדיין תופסת מעל 50%.

"יש כיום כ-80 אלף מועסקים בהיי-טק הישראלי, או 120 אלף אם סופרים גם את עורכי הדין ורואי החשבון שלהם. ביום משבר הם יירדו ל-40 אלף. היום כבר ברור שאי אפשר לחיות על זה . צריך להתבסס על התעשיות המסורתיות ולשדרג אתן באמצעות מו"פ, חדשנות, עיצוב ובניית מותגים.

"בתעשיית הפלסטיקה הגענו להיקף של 4 מיליארד דולר, רובו לייצוא, לעומת מיליארד לפני כעשור. עשינו את זה באמצעות ייצור לוחות מתוחכמים לענף הבנייה, ריהוט גינה, מוצרים חדשניים אחרים.

"אין סיבה שבדנמרק ובאיטליה יבנו תעשייה מתוחכמת של עיצוב בריהוט, במוצרי תאורה, במותגי אופנה, בהיקף של מיליארדי דולרים רבים ואצלנו לא".

" אז למה זה בכל זאת לא מצליח לנו?

"האיטלקים, הדנים, האנגלים, למדו לשדרג את התעשייה באמצעות טכנולוגיה, עיצוב ומיתוג. באמצעות שילוב תהליכי ייצור מתקדמים בתכנון קווי הייצור, בתכנון המוצר, בייצור ובשיווק, למשל, באמצעות טכנולוגיית האינטרנט".

" איך ישראל הפכה למתקדמת כל כך בתעשיות היי-טק ולא הצליחה לבצע את אותו שדרוג בתעשיות המסורתיות?

"אני מאשים את חברי התעשיינים בחוסר חזון, בחוסר יכולת לקחת את הכלים שתעשיית היי-טק לקחה, כמו מענקי מדען ראשי וגיוס הון, וגם את הממשלה - שהתעוררה מאוחר, אבל לא מאוחר מדי".

השיחה עם קלינטון

ימיני משוכנע, שמה שטוב להיי-טק (הטמעת טכנולוגיות ועיצוב) ומה שטוב לאמריקנים (לעודד את היזמים והחברות הקטנות) - מספיק טוב גם לישראל. "הייתה לי שיחה עם נשיא ארה"ב לשעבר, ביל קלינטון, בדוחא (במפגש ועידת קטאר שהתקיימה באחרונה, אשר עסק בקידום הכלכלה במזרח התיכון. ה"מ). שאלתי אותו מה המרכיב ששינה את המגמה בתעשייה האמריקנית בתקופתו. והוא אמר לי, שהוא החליט שהעסקים הקטנים יעשו את השינוי. הוא הוריד להם את הביורוקרטיה וקבע חובה של מתן תשובות תוך שבועיים במקום שלושה חודשים לפני כן. אם לא מקבלים תשובה - יש אישור אוטומטי. הוא עשה עוד צעדים לקראתם. ובאמת, מה ששינה את התמונה היה העסקים הקטנים.

"אצלנו, העסקים הגדולים הם מקבלי התמיכה הגדולים. יש להם אשראי מהבנקים, תמיכה מהמדען הראשי, ממרכז ההשקעות, מהמדינה בכלל. צאג היא היום בין 50 החברות הגדולות במשק, אבל אני אומר שצריך לתמוך דווקא בקטנות ובבינוניות, כדי שיגיעו לגודל הזה".

" איזה דרכים הממשלה והתעשייה צריכים לנקוט לקידום העסקים הקטנים, שאינם יודעים או אינם יכולים להיעזר במערכת הממשלתית והבנקאית?

"לי קל לגייס כסף. אותי מכירים גם בבנקים. לעסקים הקטנים המדינה חייבת לתת מסלול גיוס והתפתחות, כי הם הדרך הבטוחה להגדלת התל"ג והתעסוקה. צריך לקחת את היזמים ולעודד אותם בהון חוזר, בקרן לעידוד השיווק לחו"ל, שבעבר הייתה בהיקף של 300 מיליון שקל והיום הפכה לעוד גורם מלווה ובהטמעת הצורך בשדרוג טכנולוגי ובעיצוב ומיתוג".

" מה חשיבות העיצוב?

"חשיבות העיצוב מרכזית ביותר. 100 שנים ארגז כלים היה רק ארגז כלים והיום הוא מוצר אופנתי עם שימושים רבים. הצלחנו ליצור זהות ערכית וחווייתית בין המשתמש למוצר. יצרנו קטגוריה חדשה, שהמצאנו בה את הגלגל, ומתחנו את הקטגוריה הזאת. לא מעט אנשים שגדלו בצאג יצאו והקימו בעצמם מיזמים עצמאיים, חדשים. מספר הפטנטים בעולם רק גדל, אחרי שבתחילת המאה ה-20 חשבו בארה"ב שכדאי לסגור את משרד הפטנטים, כי הפטנטים נגמרו בעולם (ימיני עצמו חתום על יותר מ-60 פטנטים שהמציא. ה"מ). צריך לעודד יצירתיות, לעודד אנשים לחשוב ולהמציא, ללמד אותם לחשוב.

"המצאה לא יכולה להיות יש מאין, אלא של העברת דבר קיים מתחום לתחום. במכון המחקר בשנקר מפתחים חומרים חכמים עם אלמנטים של ננוטכנולוגיה, זהו עסק ללא גבולות. וכך, תהליך הייצור בכל תעשיה שהיא הופך היי-טקי בייצור, במעבדות החומרים, במהנדסים, בכימאים, בעמידה בתקנים הבינלאומיים וביתרון של העיצוב. תעשיית השעונים השוויצרית שהמציאה את הסווטש, סטיב ג'ובס מאפל, פיליפ סטארק, כל אלה הם הוכחות לחשיבות העיצוב ככלי שבונה את היתרון התחרותי.

"בעבודת הדוקטורט שאני עושה - בדיקת הקשר בין עיצוב להצלחה כלכלית, התברר למשל שעיצוב בתי חולים הוא גורם חשוב באחוזי ההחלמה. פגים יצאו מהר יותר מאינקובטור שהיה מעוצב בצבעים עליזים וחיים. צלחת אוכל יפה עושה הרבה מאוד לשדרוג חווית האוכל, אריזות תרופות חדשניות בעלות יתרון ממשי לפעמים מקדמות את המכירות יותר משינוי כימי. הרי מה שחברת אפל עשתה גם הוא בעיקרו עיצוב, כי הטכנולוגיה הייתה קיימת עוד קודם".

" שאלת המיליון דולר היא איך אתה מאתר צורך או יוצר אותו, כדי ליצור יתרון לחברות מתחילות?

"בארץ כל אחד הוא יזם וזה כוח לא מנוצל. כמו שיש חממות טכנולוגיות במו"פ של המדען, המדינה צריכה להקים חממות לפיתוח מוצרי צריכה כסטארט-אפים. מוצרי מתכת, עץ, תאורה ואופנה. רק כך, בשילוב הרבה מו"פ, מדענים ומהנדסים, מגיעים בצאג לתפוקה לעובד דומה לזו שבהיי-טק, של כ-400 אלף דולר לעובד".

" אז למה אתה לא מקים את זה באופן פרטי?

"אני לא יכול לשמש תחליף למדען הראשי ולפעילות של המדינה. אם היו לי יותר מ-24 שעות ביממה, הייתי עושה יותר, אבל יש כל כך הרבה רעיונות שאנשים מביאים לי באופן פרטי, שאני רואה כמה הרבה לא מנוצל. אלה אנשים שאין להם נגישות למדען הראשי, שאפילו לא יודעים על קיומה של קרן תנופה של המדען לבדיקת היתכנות לפיתוחים, בתקציב עד 180 אלף שקל לכל אחד. צריך לגרום להם להכיר, להגדיל את התמיכות וזה מה שיביא לשינוי כל המדינה תוך מספר שנים. אם עשינו את זה בהיי-טק, אפשר לעשות את זה בכלל התעשייה". "