בית המשפט המחוזי בתל-אביב החליט לזכות באופן חלקי נאשם בעבירת בנייה ו/או שימוש ללא היתר, כיוון שהסעיף בכתב האישום המתייחס לעבירת הבנייה ללא היתר, בו נאמר ש"המבנים הוקמו במקרקעין ללא היתר", אינו מפרט מהם המבנים - מבחינת מיקומם, גבולותיהם ומועד בנייתם.הנאשם, חיים מסורי, הורשע בבית המשפט לעניינים מקומיים ברמלה בעבירת בנייה ללא היתר שימוש במקרקעין, בשל הפעלת תחנת תדלוק במקרקעין במושב נווה דורון. בערעורו טען מסורי כי ביהמ"ש שלום לא הגדיר את המבנים לגביהם מתייחס צו ההריסה.
השופטת יהודית שבח קבעה כי יש ממש בטענת מסורי בכל הנוגע להרשעה המתייחסת למבנה המשמש כמשרד. לדבריה, עיון בכתב האישום מעלה כי הבנייה הנוספת אינה מוגדרת ולא ניתן להבין מהם המבנים שנבנו ללא היתר.
השופטת הדגישה כי חובה לציין בכתב האישום בצורה ברורה שאינה מותירה מקום לספקות ואינה מצריכה פרשנות - מהן העובדות המיוחסות לנאשם. לדבריה, אם מדובר בבנייה בלתי חוקית, הרי שיש לפרט את מיקומו של המבנה, גבולותיו ומועד בנייתו. בעקבות זאת, השופטת ביטלה את ההרשעה בעבירת בנייה ביחס למשרד, וקבעה כי צו ההריסה יצומצם לעגלה הניידת ולמיכל הסולר המוצב על גביה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.