לגייס מהתושבים ולא מהמוסדיים

בשבועות האחרונים מתרבות הידיעות על רשויות מקומיות המגייסות כספים מגופים מוסדיים באמצעות איגוח תקבולי ארנונה עתידיים, ואף הנפקת אג"ח של ממש. מטרתן של הרשויות ברורה: הוזלת עלויות המימון הבנקאיות הגבוהות ע"י אשראי חוץ בנקאי. המהלך עצמו מבורך, מגביר את התחרות על מימון, וכבר מוזיל בפועל את האשראי לרשויות. עם זאת, קיימת אפשרות נוספת, מקבילה או מחליפה, שתשפר עוד את תנאי האשראי, תפחית את הסיכונים שבשיטה ותביא לשיתוף התושבים בתהליכים בעירם.

חלוצת השיטה הנוכחית הייתה עיריית רמלה. העירייה לא הנפיקה אג"ח, אלא הקימה חברה ייעודית, שיעבדה לה את תקבולי הארנונה העתידיים מאזור מסוים בעיר (לרבות מפעל נשר), ובתמורה קיבלה מימון זול ממשקיעים מוסדיים.

עיריית יהוד, שגם היא קיבלה אישור עקרוני לאיגוח המגובה בתקבולי הארנונה, מתכננת לגייס 100 מיליון שקל באמצעות אגרות חוב צמודות מדד ל-15 שנה, הנושאות ריבית של 6% לשנה. עיריית יהוד תבטיח את התחייבותה ע"י תקבולי ארנונה משכונות איכותיות כמו נווה מונוסון וקרית סביונים.

עיריית רעננה, הנסמכת על שמה הטוב והיסטוריה חיובית של תקציב מאוזן, לוקחת עוד צעד קדימה: היא הראשונה להנפיק אג"ח "אמיתי" (להבדיל מאיגוח התחייבות תושבי העיר) וישיר, מבלי להקים חברה ייעודית ומבלי לשעבד הכנסות מארנונה או נכסים כלשהם. רעננה גייסה 150 מיליון שקל באג"ח ל-15 שנה, בריבית צמודה של 5.35%. הכספים ישמשו למחזור חובות בנקאיים יקרים ולהשקעה בתשתיות עירוניות.

ד"ר (רו"ח) גד פניני, המחזיק בפטנט על מודל מימון לרשויות מקומיות, מסביר מדוע שיטה זו מסוכנת ונחותה לעומת המודל שלו. פניני מציע לרשויות לגייס כספים ישירות מהתושבים - ולא ממשקיעים מוסדיים. התושבים ישלמו ארנונה שנתית מראש, בכספים אלו ימומן פרויקט המטרה, לרוב תשתית עירונית, ובכל שנה התושב יקבל פטור מארנונה בגובה הקרן המוחזרת לו ועוד הנחה בגובה הריבית אותה הרשות מוכנה לשלם. אצל התושב הנחה בארנונה אינה חייבת במס, הרשות תוזיל עוד את מקורות המימון, וכספו של התושב בטוח - משום שהוא תמיד חייב בארנונה לרשות.

פניני מצביע על חסרונות השיטה הנוכחית לגיוס ממוסדיים: קרן ההלוואה נפרעת רק בסוף התקופה - ועלולה להביא את הרשות למצוקה עקב הצורך להחזיר מיליונים בבת אחת; שיעבוד הכנסה מארנונה ממפעל (כמו נשר במקרה של רמלה) מסוכנת, כי בעתיד יתכן והמפעל יועתק למקום אחר; גיוס אג"ח ללא שיעבוד ספציפי (כמו במקרה של רעננה) מתבסס על מצבה הנוכחי של העיר, בעוד שבעתיד יתכן שמצבה יורע והיא לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה למלווה (למשל עקב בחירתו של ראש עיר פחות מוצלח, כניסת העיר לקו העימות - כפי שקרה באשקלון ובחיפה וכיו"ב).

לפי המודל של פניני, גיוס כספים מתושבי העיר וקיזוז החזר ההלוואה מידי שנה מהחבות בארנונה, הוא מודל חסר סיכון היוצר מקור מימון חדש וזול, נותן פתרון לכל בעיות החקיקה והרגולציה שבגיוס האג"ח, חוסך הצורך בתשקיפים והוצאות הנפקה גבוהות, והחשוב מכל: משתף את התושבים בהחלטות הכלכליות ובאסטרטגיה. התושבים ייהנו מפירות הפרויקטים שייבנו באמצעות הכספים שהלוו לרשות (תשלום הארנונה מראש).

המודל הוצג לעיריות הרצליה, רמת השרון ויבנה, אשר מנהלות מגעים לקידומו. ואם תצמח מכאן בקרה טובה יותר של משלמי הארנונה על גובי הארנונה - גם זו בוודאי לטובה.