מגבלות התקציב: בסיס להבראת השלטון המקומי

המלחמה מחריפה את בעיית הרשויות בצפון, חלק מהרשויות - ערביות ויהודיות - הצטיינו עוד לפני המלחמה בגבייה לקויה של הארנונה, בפיגורי שכר והפרשות לפנסיה, וגם בהוצאות מנופחות על בסיס פרוטקציוניסטי. אמנם, ליקויים כאלה אפשר למצוא בכל חלקי הארץ, אבל ברור שהמלחמה מכבידה על רשויות הצפון ומכניסה אותן להוצאות שלא תזכינה בכיסוי ממשלתי מלא.

בעיית הכיסוי תחריף גם ביישובים שאינם מצויים בטווח הפעיל של טילי נסראללה. המלחמה מכניסה את המדינה להוצאות שתכבדנה על מימון פעולות שונות ומשונות, ובכלל זה כיסוי גירעונות מוניציפאליים. מכאן, שהשלטון המקומי כולו יצטרך לחסוך בהוצאות ולשפר את גביית הארנונה - שהיא המקור העצמאי העיקרי למימון ההוצאה המוניציפאלית.

בהקשר זה יש מקום לחשוב יותר לעומק על הפטנט - שגם באוצר יש המתלהבים ממנו - הידוע בשם איגוח מוניציפאלי. נכון, חובות לבנק עולים ביוקר בעוד שאגרות חוב עולה בריבית נמוכה יותר. אבל עצם ביסוס הוצאות העירייה על הלוואות ראוי לגינוי, וכך הדבר דווקא כשהפירעון מבוסס על גביית הארנונה. אם גובים את הארנונה באורח סדיר, למה להסתבך בחובות? הרי הוצאות העירייה צריכות להלום את תקבולי הארנונה!

מכל מקום, הפצת אגרות חוב תחייב את הרשויות לגבות את הארנונה ברצינות, בניגוד לעבר. כמובן, ייעול הגבייה צריך להתחיל בחיסול החובות הישנים, לרבות אלה שצברו עסקני העיריות עצמם. אם לא תופעל השיטה העות'מאנית, של מסירת זיכיון הגבייה לגורמים עצמאיים ושריריים במיוחד, תיאלצנה העיריות להגיש תביעות משפטיות נגד חייבי ארנונה סרבנים.

משום מה, כמה עיריות מנסות לגבות ארנונה בדרכים אחרות, המביאות אותן לבית המשפט שלא בטובתן. הדוגמה המשעשעת ביותר הוצגה בנמל אשדוד, שם תובעת העירייה מחברת נמלי ישראל 12.6 מיליון שקל בגין אחזקת שטח ים בין הרציפים לשוברי הגלים. החברה עתרה נגד העירייה בבית המשפט המחוזי בטענה שים אינו קרקע. החברה טוענת גם, שהעירייה סירבה לספר לה אם תבעה ארנונה גם מחיל הים הכולא גם הוא שטח רטוב בין הרציפים היבשים. יתר על כן, מפעילי הנמל טוענים, שהשטח הרטוב אינו מקבל כל שירות מהעירייה: לא חינוך, לא רווחה, לא תאורה, לא ניקיון ולא תשתיות למיניהן. אין ספק שאם עיריית אשדוד תזכה במשפט, יוכל השלטון המקומי להפעיל את הדמיון ולתבוע ארנונה בעד נפח האוויר שמעל בתי התושבים, ויתברר אז שאפילו השמיים אינם הגבול.

ניסיון אחר - שלא להתאמץ בגביית חובות ישנים אלא להטיל חובות חדשים - עשו כמה עיריות, שהחליטו למדוד מחדש את שטחי המבנים ולהטיל את התוספת באופן רטרואקטיבי. כמובן, עד שתיגבה הארנונה הרטרואקטיבית תעבורנה שנים, כי גם נושא זה מגיע לבית הדין הגבוה לצדק, הטוחן את הצדק די לאט. הנה, עמותת העצמאיים באילת הגישה עתירה לבג"ץ נגד ראש עיריית אילת ושרי הפנים והאוצר, עקב העלאת הארנונה שלא כחוק ובשיעורים בלתי-סבירים. בין השאר נטען, שמדובר כאן בהטלה רטרואקטיבית. טענה דומה נשמעה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בתביעה של תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ נגד המועצה האזורית גדרות. בית המשפט מצא, שגבייה רטרואקטיבית אפשרית רק במקרים יוצאי דופן, ולא כאשר הורחב החלק הנמדד של הנכס והעירייה מנסה להטיל הרחבה זו מן ההווה אל העבר.

יש לקוות שעיריות החושבות לגלגל אחורנית חיובים חדשים - במקום לגבות את החיובים הכשרים הישנים - תהססנה מעתה ללכת בדרכים שתבאנה אותן לבית המשפט. ועם זאת, יש גם לקוות, שעיריות שונות, שוויתרו בעבר מראש על כסף שהן יכולות לקבל, תלכנה בדרכה של קרית גת, שהצליחה - אמנם באיחור של שבע שנים - למדוד את שטחי אינטל בעיר ולחייב את החברה ב-60 מיליוני שקלים רטרואקטיביים אבל מוצדקים. חברת אינטל, שהואילה להקים מפעלים בישראל בתמורה לסובסידיות ענקיות, לא הרשתה לעירייה המארחת, קרית גת, לבצע מדידות בשטח המפעל, ורק כשהתרצתה התברר שהצליחה במשך שנים להימנע מתשלום ארנונה על מבנה גדול ושטח קרקע נרחב. אמנם, אינטל היא שפנתה לבית המשפט כאשר נדרשה לשלם את הסכום הנ"ל, אבל דווקא העירייה היא שזכתה במשפט - ובכסף.

נוכל לסכם ולומר: בעקבות המלחמה תתקשה הממשלה לסייע לרשויות המקומיות, ולא רק בצפון הארץ. רשויות שהיו נגועות בשחיתות תיאלצנה להטיל קנסות אישיים על עסקנים שהיו אחראים לבזבוז פרוטקציוניסטי - כמו שממליצה היחידה לחיוב אישי במשרד הפנים. הן תיאלצנה לתבוע תביעות לדוגמה כנגד עברייני ארנונה כבדים וגם מכובדים. במקרים מסוימים, העיריות תהיינה רשאיות להגדיל שטחים חייבי ארנונה - אך לא באורח רטרואקטיבי.

ומה שחשוב לא פחות מכל השיפורים האפשריים בצד ההכנסות, יהיה הכרח לחסוך בהוצאות, לפטר עובדים ולהוריד את השכר המנופח של הבכירים. כך בצפון הארץ ובמרכז הארץ ובדרום הארץ. לא מזמן קבעו אנשי האוצר, משרד הפנים ואפילו מרכז השלטון המקומי, שתוכניות ההבראה שהונהגו לפני שנים מספר לא השיגו את מטרתן. יש להניח שמצוקת התקציב החדשה תכריח את הרשויות המקומיות להבריא באמת.