לבנון מלקקת את הפצעים, משפחת אל-חרירי עוד תלקק שפתיים

התיאור מסכם את מצבה העגום של כלכלת לבנון, המשלמת מחיר כבד על העימות בין ישראל לחיזבאללה, וזאת כשנה לאחר שספגה מהלומה עם רציחתו (בידי גורמים הקשורים כנראה לסוריה) של ראש-הממשלה לשעבר והמיליארדר רפיק אל-חרירי, שנטל על כתפיו את שיקום כלכלת לבנון לאחר מלחמת האזרחים בשנים 1975-1991.

הדיווחים על היקפי הנזקים העצומים שספגה כלכלת לבנון מאז החלה פעילות צה"ל נגד חיזבאללה, עדיין חלקיים, בעיקר מאחר שהלוחמה נמשכת.

הנתונים הרשמיים שמסר שר האוצר הלבנוני, ג'האד אזעור, מתייחסים לנזקים ישירים ועקיפים בשווי כחצי מיליארד דולר. אולם בנקאים, יועצי-השקעות ופרשנים בלבנון ובעולם הערבי, מעריכים את הנזקים בהיקף גבוה בהרבה, ב-1.5-3 מיליארד דולר.

הערכת נזק גבוהה יותר פורסמה בעיתון "אל-נהאר" הלבנוני, מפי יו"ר איגוד הבנקים, שנקב ב-6-7 מיליארד דולר. גם אם מספרים אלה באו לצורכי תעמולה, ברור שכלכלת לבנון ספגה פגיעה אנושה.

הנזקים לכלכלה ישירים ועקיפים. הנזק הישיר כולל פגיעה בתשתיות שדה-התעופה של ביירות, הנמל הימי, הרס של יותר מ-50 גשרים, מאות קילומטרים של כבישים, פגיעה בתשתיות תקשורת, נזקים ל-5,000 יחידות-דיור, פגיעה במפעלים, ושיתוק הפעילות ברוב ענפי התעשייה, בין השאר בשל אי-יכולת להשתמש באמצעי תחבורה ועוד.

הערכה שמרנית של הנזקים לתשתיות במדינה עומדת על כמיליארד דולר, בהתבסס על נזק שנגרם לכבישים, גשרים, נמלים ושדות תעופה (ובראשם כמובן שדה התעופה בביירות).

פרשנים אחרים בעיתונות הלבנונית טוענים כי מדובר בפגיעה בהיקף של 50% מהתשתיות הציבוריות ששוקמו במדינה מאז 1992 בעלות של 6.1 מיליארד דולר, ולפיכך הנזק לתשתיות מוערך על ידם בכ-3 מיליארד דולר. נזק רב נגרם גם לאלפי דירות מגורים ולתכולתן, ולא ברור מי, אם בכלל, יפצה את האזרחים על נזק זה.

הפגיעה במאגרי הדלק הסמוכים לשדה-התעופה של ביירות לבדה, הסבה נזקים בשווי 35 מיליון דולר. בלבנון עוסקים בהשוואת נזקי העימות הנוכחי לנזקי המלחמה ב-1982, והדעה היא, שהנזקים כיום גדולים ומשמעותיים בהרבה, בין השאר כי ב-82' חלק ניכר מהתשתית האזרחית היה הרוס ממילא, לאחר שבע שנות מלחמת-אזרחים, בעוד שבעשור האחרון הושקעו הרבה מיליארדי דולרים לשיקום אותן תשתיות.

בניגוד לעבר, ה"בולדוזר" של שיקום כלכלת לבנון, אלחרירי, אינו חי, לאחר שחוסל בביירות לפני כשנה. חרירי המיליארדר היה מגנט לעשירי העולם הערבי ולמשקיעים מהמערב, ובזכות קשריו הצליח לגייס חלק ניכר מההון לשיקום הריסות מלחמת האזרחים.

פרויקט הדגל שלו היה הקמת חברת "סולידר", שעסקה בשיקום מרכז ביירות. מניות החברה הגדולה בלבנון, צנחו בכ-15% בתחילת האירועים, והן היו ממשיכות ליפול, לולא נסגרה בורסת ביירות.

מתיחת פנים רצינית לעיר ביירות הייתה מתוכננת להתבצע על ידי ענק הנדל"ן הציבורי Solidere. רק בחודש שעבר אישרה סולידר תשלום של 100 מיליון דולר במזומן כדיבידנד לבעלי המניות שלה. זאת לאחר שהחברה השיגה רווח שיא של 108.5 מיליון דולר בשנת 2005, הודות לביקוש הגדול לנדל"ן במרכז ביירות.

פרץ האלימות הנוכחי מחק כ-1.5 מיליארד דולר משווי השוק של החברה - כ-14% מהונם של ששת יורשי חרירי, כולם אגב מדורגים ברשימת המיליארדרים של פורבס.

לצד היחלשות שווקי הנדל"ן והבנקאות בלבנון, גם השקעותיה של המשפחה בעמאן (14.5% מה"בנק הערבי" בירדן) ספגו הפסדים קשים מאז תחילת הקרבות.

אלא שעד כמה שהדברים אינם נעימים לאוזן, הרי שהנזקים שהסבה המלחמה הנוכחית ללבנון מבטיחים לסולידר שנים רבות של הכנסות שיא ורווחים.

אחרי הכל, סולידר היא ענק נדל"ן, והיא מקושרת היטב עם הרבה גורמים בלבנון, פרטיים וממשלתיים, מה שמבטיח לה כמעט אוטומטית זכייה במספר רב של חוזים. סולידר תמלא תפקיד דומיננטי בשיקום לבנון מהריסות המלחמה הנכוחית.

יורשי חרירי מפוזרים בצרפת, שווייץ וערב הסעודית. הינד חרירי, בן 22, החבר הצעיר ביותר ברשימת המיליארדרים של פורבס, סיים את לימודיו באוניברסיטה האמריקנית-לבנונית בביירות במאי 2005, ומיד לאחר מכן עזב את לבנון.

סעד חרירי, 36, עומד בראש "גוש העתיד", קואליציה אנטי-סורית שתופסת 38 מתוך 128 המושבים של בית הנבחרים הלבנוני, כך על פי עיתון סעודי.