יוסף מנור מבקש לפרק חברה של אביב אלגור ואיאן דייויס: מנסים להבריח נכסים

באמצעות עוה"ד אילן שביט ורמית למפרט, טוען מנור כי חתם ב-2001 עם 3i על שני הסכמים, באחד רכש 73 אלף מניות שהחזיקה בקדם כימיקלים (כיום ויטה-פרי הגליל) תמורת 1.5 מיליון דולר, ובשני העמיד לחברה הלוואה בסכום זה, כנגד איגרת חוב שהונפקה לו ואופציה לרכישת מניות נוספות שלה בקדם.

בהמשך, טוען מנור, נחתם הסכם מתקן, ששינה את תנאי האג"ח והקדים את מועד פרעון ההלוואה בשנה, לינואר 2004. במועד זה, נחתם הסכם מתקן נוסף למועדי הפרעון, ומכוחו הוענקו לו אופציית PUT לכפות על 3i לרכוש ממנו בחזרה את המניות בקדם תמורת 1.5 מיליון דולר.

לדבריו, בהתאם להסכם האופציה פרעה החברה את ההלוואה, אולם הוא ביקש לממש את האופציה, לפיה היה על החברה לשלם לו תשלום ראשון בסך 2.2 מיליון שקל באפריל 2006, אך "מועד התשלום הגיע - וכסף אין". הנימוק לסירוב החברה היה, שהחוב "שנוי במחלוקת" משום שבמועד התשלום היתה נגד מנור בקשה לכינוס נכסים שהגיש בנק לאומי.

לכן, טענה 3i, מנור לא העמיד לחברה את מניותיו בוויטה כשהן נקיות מכל זכויות צד ג', כפי שדורש הסכם האופציה. מנור טוען, כי בקשה לצו כינוס אינה פוגמת בטהירות המניות שהוא מחזיק, מה שגם שהבקשה נמחקה סמוך לאחר הגשתה.

עוד טוען מנור, כי באחרונה נודע לו שאלגור ודייויס מנסים להבריח נכסים. במאי האחרון דיווחה ויטה לבורסה ולרשות ני"ע, על מכירת 28.8% מהון המניות המונפק שלה לשותפות שבשליטת מייקל פוקס ואבי רוזן. תמורת המכירה הסתכמה ב-7.6 מיליון שקל לפי מחיר של 15.3 שקל למניה, הנמוך ב-10% ממחיר המניה בשוק. לטענתו, לאחד מהרוכשים יש קירבה משפחתית לבעל השליטה, אביב אלגור.

לדבריו, אלגור ודייויס לא הודיעו לו על המכירה והכנסת השותפים החדשים, כמתחייב מהסכם האופציה. כזכור, השניים מואשמים בעבירות של חוק ני"ע בגין התנהלותם בחברה הציבורית צינורות המזרח התיכון, בה שלטו. (פש"ר 1891/06).