תהליך ההבראה שעוברת קבוצת הנדל"ן שיכון ובינוי בשנה האחרונה ממשיך לתת אותותיו בתוצאותיה הכספיות. החברה, שמובלת כיום ע"י המנכ"ל אורי שני והיו"ר עוזי ורדי-זר, סיכמה לאחרונה את המחצית הראשונה של 2006 עם רווח נקי של 93 מיליון שקל, הבולט במיוחד לעומת הפסד של 21 מיליון שקל שרשמה ברבעון המקביל. ברבעון השני לבדו הציגה החברה רווח נקי של 61 מיליון שקל, בהשוואה להפסד של 28 מיליון שקל ברבעון המקביל, והוכיחה כי המפנה שהורגש ברבעון הראשון של השנה לא היה בבחינת אירוע חולף.
עם זאת, את התוצאות של שיכון ובינוי צריך לקחת בפרופורציות הנכונות, שכן רווח הון חד פעמי בסך 78 מיליון שקל, ממכירת האחזקה קניון גבעתיים, אחראי למעשה לחלק הארי של הרווחיות במחצית וברבעון השני. לשם המחשה, ללא הרווח ממכירת הקניון, היתה מציגה החברה ברבעון השני הפסד של 17 מיליון שקל ובמחצית הראשונה רווח של 15 מיליון שקל בלבד. בכל מקרה, לעומת הנתונים הגרועים של שנת 2005, גם רווח נקי של 15 מיליון שקל הוא בהחלט נתון שיש לראות בו צעד גדול קדימה, אם נזכרים לרגע בהפסד הכבד בסך 177 מיליון שקל שרשמה החברה בשנת 2005.
התייעלות במגזר הקבלנות
תוצאות הרבעון השני של החברה מלמדות על עלייה חדה בהכנסות שרשמה החברה במגזר היזמות והמקרקעין, מגמה שמוסברת בעיקר ממכירת האחזקות בקניון גבעתיים. ההכנסות במגזר זה הוכפלו לרמה של 441 מיליון שקל, והרווח התפעולי שייצר המגזר עמד על 115 מיליון שקל, זינוק של 125% לעומת הרבעון המקביל, שמוסבר גם הוא במכירת הקניון.
מגזר קבלנות הבנייה מציג למעשה את השיפור האורגני האמיתי שעוברת שיכון ובינוי בחודשים האחרונים, שעיקרו במהלכי התייעלות שעוברת סולל בונה. במבט על החציון הראשון ניתן לקבל את התחושה לתהליך ההתייעלות - שכלל סגירת פעילויות ופיטורי עובדים - כשהמגזר רשם הפסד של 3.5 מיליון שקל בלבד, לעומת הפסד של 51 מיליון שקל במחצית המקבילה. נתונים דומים עולים גם מתוצאות הרבעון השני, שמעידים על הפסד של 2.5 מיליון שקל במגזר הקבלנות לעומת הפסד של 20 מיליון שקל אשתקד. כל זאת, תוך צמצום של כ-10% בלבד בהכנסות המגזר בסיכום המחצית, לרמה של 382 מיליון שקל.
מגזר אחר שרשם קפיצת מדרגה משמעותית עקב הרחבת הפעילות בחו"ל, הוא מגזר הסלילה והתשתיות. במבט רבעוני אמנם מתקבלת תמונה של שחיקה ברווחיות הפעילות, אך מבט על נתוני המחצית הראשונה מלמד על זינוק של 40% בהכנסות המגזר ל-831 מיליון שקל, ועלייה של 25% ברווחיותו ל-63 מיליון שקל. פעילויות אחרות של החברה בתחומי האלקטרו-מכניקה, ייצור חומרי הגלם והנדל"ן המניב, שמרו על יציבות יחסית בהשוואה לשנת 2005, וייצרו יחד רווחיות תפעולית של 19 מיליון שקל במחצית הראשונה.
מגמות אלו הניעו את סך הרווחיות התפעולית ברבעון השני לרמה של 134 מיליון שקל, גידול של כ-150% לעומת הרבעון המקביל, שגם הוא מוסבר בעיקר במכירת קניון גבעתיים, אך גם בתהליכי ההתייעלות שגרמו לירידה בהוצאות ההנהלה ובהוצאות המכירה והשיווק. בסיכום המחצית רשמה החברה רווחיות תפעולית של 194 מיליון שקל, זינוק של כ-300% לעומת התקופה המקבילה ב-2005.
החובות עדיין בשמים
מאזנה של שיכון ובינוי לסוף הרבעון השני מעיד, כי הונה העצמי עומד על 235 מיליון שקל ועדיין מניף מאזן אדיר של 5.6 מיליארד שקל, מה שמסמן כי דרכה של החברה להבראה שלמה ולחוסן פיננסי ותפעולי עדיין ארוכה. עם זאת, ביחס לרמות המינוף של תחילת 2006 ניתן בהחלטי לראות שיפור, והצפייה היא שמגמה זו תימשך לאור הדגש הרבה לו זוכה הנושא מקברניטי הקבוצה.
מצבת החוב של החברה לטווח הארוך עומדת עם סיום המחצית על 2.4 מיליארד שקל, ומורכבת ברובה מחוב למחזיקי האג"ח ולבנקים. מצבת החוב לטווח קצר של החברה עומדת על 2.4 מיליארד שקל ומורכבת גם היא בעיקרה מחוב לבנקים. בשני הפרמטרים עדיין לא מורגש שינוי מהותי בהסתכלות של שנה אחורה.
הנתונים מראים עוד, כי החברה ייצרה ברבעון השני תזרים מזומנים שלילי של 63 מיליון שקל מפעילותה השוטפת, ותזרים חיובי של 29 מיליון שקל מתחילת השנה, שהתווספו לקופת מזומנים בת 680 מיליון שקל אותה היא אוחזת.
"הדו"חות הכספיים מצביעים על שיפור ניכר בתוצאותיה העסקיות של הקבוצה, תוך חזרה לפסי הרווחיות", אמר ל"גלובס" המנכ"ל אורי שני עם פרסום הדו"חות הכספיים של החברה. "המשך הפיתוח של החברה יתרכז בשלושת מנועי הצמיחה שקבעה לעצמה: הפעילות בתחום היזמות בארץ ובחו"ל, תשתיות וזכיינות". שני מונה לאחרונה ליו"ר חברת דרך ארץ, בעלת כביש חוצה ישראל, הנמצאת בשליטה שיכון ובינוי וקבוצת אפריקה ישראל. שני ציין עוד, כי החברה ממשיכה להתמקד בפעילות בינלאומית, שבה צבר ההזמנות עולה על 3 מיליארד שקל, ויחד עם זאת היא מרחיבה פעילות זכיינית קיימת ועתידית בארץ.
ביטוי לדבריו של שני ניתן היה לקבל לפני מספר שבועות, כשהחברה הודיעה על פרויקט מעניין שתבצע סולל בונה, החברה הבת, להרחבת המקטע הדרומי של צינור הגז הטבעי, שאמור להוליך את הגז שמפיקה חברת ים-תטיס בים התיכון, בעיקר למפעלי תעשיית הכימיה במרחב סדום. המעבר לשימוש בגז, שמתוכנן להתבצע בתחילת-אמצע 2008, צפוי לחסוך לחברות התעשייה שפועלות בדרום עשרות אחוזים בתשומות הייצור, ולכן מדובר בפרויקט בעל חשיבות רבה הן מבחינת קבלני הביצוע והן בחינת הצרכנים הסופיים.
במסגרת הפרויקט, אותו מבצעת סולל בונה יחד עם חברת גיזוני האיטלקית, כבר הונח צינור גז ראשון המחבר את אתר הקידוח עם אשדוד לאשקלון, באורך של 92 ק"מ, והשלב השני של הפרויקט מתבצע על רקע מימוש אופציה שהיתה בידי חברת נתיבי גז להתקשרות עם סולל בונה ושותפתה האיטלקית.
השלב הנוכחי של הפרויקט כולל את הנחת צינור הגז בקטע שבין קרית-גת לסדום, באורך 135 ק"מ, שהיקפו הכספי בכ-140 מיליון שקל. העבודות במסגרת השלב השני צפויות להתחיל ממש בימים אלו, כשהחברה האיטלקית תספק את הציוד והמכונות הנדרשים לביצוע הפרויקט, שאין מסוגם בארץ, והחברה הישראלית תשמש כקבלנית המבצעת.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.