איך לבחור רכב חדש?

בענף הרכב הישראלי מתנהל ויכוח עתיק יומין סביב השאלה "כיצד בוחר הלקוח הישראלי רכב חדש". חסידי גישת "הצרכן המתוחכם" טוענים, שהלקוח הישראלי בוחר רכב חדש על-פי שיקולים צרכניים טהורים - ממש כמו במדינות המערב. הוא מגדיר את מסגרת התקציב שלו ולבסוף בוחר ברכב על-פי מאפיינים כמו עיצוב, ביצועים, מרווח פנים, צריכת דלק, תדמית המותג וכדומה.

מן הצד השני ניצבים תומכי אסכולת "השפעת הרגולטור", שטוענים כי החלטות הרכישה של רכב חדש בישראל מושפעות בעיקר מהתערבות ישירה או עקיפה של הרגולטור. "הכל מתחיל ונגמר בממשלה", הם אומרים. המיסוי הכבד, שמהווה כ-60%-70% ממחיר הרכב לצרכן, מביא צרכנים רבים להתייחס לרכישת רכב כאל השקעה פיננסית ארוכת טווח. כתוצאה מכך ההתייחסות למאפייני רכב טהורים כמו עיצוב, תחכום וביצועים, נדחקת אחורה לטובה שיקול "שמירת הערך" או במילים אחרות, יכולתו של רכב להחזיר לבעליו חלק גדול ככל האפשר מההשקעה, בתום מספר שנים של שימוש. לזה יש להוסיף את קבוצות שווי השימוש, המיסוי השונה על דלקים, האגרות ושאר רגולציות, שמעצבות את הבחירה.

התשובה על שאלת 5 מיליארד השקלים, היקף מכירות הרכב השנתי בישראל, עדיין רחוקה מהכרעה, אך בשנתיים האחרונות נראה, שכבר לא ניתן להתעלם מההשפעה מרחיקת הלכת של הרגולטור על שוק הרכב. את אחת הדוגמאות הבולטות ביותר לכך ניתן למצוא דווקא בפלח האקזוטי והחריג של הרכב ההיברידי.

המכוניות ההיברידיות, שמצוידות בהנעה משולבת של מנוע חשמל ומנוע בנזין, נמכרות בחו"ל מזה שבע שנים, ובישראל, עד לפני כשנתיים ניתן היה לראות אותן רק במגזינים. אולם אז נתקלו שרי האוצר והתחבורה בצורך דחוף בגיוס יחסי-ציבור חיוביים. הפתרון שנמצא היה הורדת מס הקנייה על מכוניות היברידיות לכ-70% (במקום 95%). זה היה פתרון פוליטי אידיאלי. אוויר נקי וחיסכון בדלק, נתפסים בצורה חיובית בקרב כלל הציבור הרחב. הנעה היברידית היא חידוש טכנולוגי מתוחכם, שמשדר כי "פניו של הרגולטור לעתיד". מכיוון, שממילא יש בשוק הרכב רק דגמים היברידיים ספורים וגם אלה יקרים למדי, "הנזק" הצפוי להכנסות המדינה צפוי להיות מינימלי.

המכונית ההיברידית הראשונה שיובאה לישראל, באופן סדיר לפני שנתיים, היתה טויוטה פריוס והיא יצאה לשוק במחיר של 189 אלף שקל. למרות המחיר הגבוה והכמויות המוגבלות, נמצאו כמה עשרות לקוחות שרצו להיות הראשונים שינהגו בנתח קטן של העתיד.

בינתיים בשנה שעברה נוצר צורך נוסף באיסוף נקודות זכות יחצ"ניות, הפעם מכיוון חברי הכנסת. בעקבות התערבות ועדת הכספים הוחלט כי המס על מכוניות היברידיות יירד לשיעור של כ-40% בלבד, כדי שניתן יהיה לכלול את המכוניות בקבוצת שווי שימוש 4 החשובה. כתוצאה ירד מחיר הטויוטה פריוס שוב והפעם ל-159 אלף שקל. מחיר ההונדה סיביק ההיברידית, המתחרה היחידה בפלח הזה, ירד ל-155 אלף שקל.

ציבור הלקוחות לא נשאר אדיש לשינוי במיסוי. מתחילת השנה כבר עלו על הכבישים קרוב ל-260 מכוניות טויוטה פריוס והיבואן מעריך כי עד סוף השנה יימסרו 550 כלי רכב כאלה. בהונדה מסרו שמתחילת השנה נמסרו 45 מכוניות סיביק היברידיות וכי קצב המכירות מוגבל למעשה רק בשל כמויות ההספקה. כל זה עוד לפני שהשוק המוסדי הגדול נכנס לתמונה.

מהדוגמה הזו ניתן להסיק שתי מסקנות עיקריות. הראשונה היא, שלרגולטור בישראל יש השפעה רבת עוצמה אפילו על הניואנסים הדקים של שוק הרכב. הפחתת המיסוי הנקודתית על מכוניות היברידיות יצרה כמעט בן-לילה שוק של כ-80-90 מיליון שקל בשנה, שבו משחקות מכוניות מתוחכמות ויוצאות דופן - בהחלט לא הבחירה "הטבעית" של הלקוח הישראלי.

המסקנה השנייה היא, ששוק שנוצר כתוצאה מהתערבות הרגולטור חשוף באותה מידה גם לסיכונים, שמקורם בהלך רוחו המשתנה. בימים אלה, למשל עוסקים מספר משרדי ממשלה בגיבוש "רפורמה ירוקה" חדשה, שתעניק תמריצי מיסוי או "קנסות" על מכוניות שונות בהתאם לדרגת זיהום האוויר שלהן. כרגע עוד לא ברור איך השינוי ישפיע על המכוניות ההיברידיות, שהמס עליהן הופחת בצו זמני, או על המכוניות המונעות בגז. אבל ניתן להניח, שהשינויים לא יתרמו ליציבות ב"ערך השוק" של המכוניות הללו בשוק המשומשות, שגם כך משתנה עם כל ירידת מחיר. וזו, כאמור רק דוגמה אחת מיני רבות.

לסיכונים האלה יש פתרונות פשוטים, שקרויים "שקיפות" ו"תכנון לטווח ארוך" של הרגולטור או במילים פשוטות, ליידע את הציבור מבעוד מועד ביחס למגמות וגזירות רגולציית-הרכב שנמצאות מעבר לפינה. אבל, במדינה שבה "שקיפות" מתחלפת לעיתים קרובות ב"אטימות" נראה, שנצטרך להמשיך להמר.